תסתכלו על הבלונדינית שבצילום. מה הדבר הראשון שבא לכם לראש? פילולוגיה. נכון? ובאיזה מקצוע היא עוסקת? מנחשים? "מומחית למוצא המילים, הפירוש והשימוש העכשווי שלהן" כמובן. ברור. אפשר תכף לדעת. לפי הצילומים.
בדיוק על התפר הזה שבין הסטיגמה והראש המלוכלך שלכם משחקת הבלונדינית מרינה אורלובה כבר שלוש שנים. או יותר נכון, משחקת אותה. היא אחת התופעות היותר חמות ברשת,
עד כדי כך שבמשך הראיון שערכתי איתה, כשהיא יושבת מולי בביקיני, נאלצתי לבקש ממנה לנגב כל כמה דקות את מצלמת האינטרנט שלה, שהתכסתה באדים.
אבל אני מקדים את המאוחר. כדי להבין מאיפה הכול התחיל, נחזור כמה שנים לאחור. עד לפני ארבע שנים אורלובה, אז בת 25, הייתה מורה לספרות ברוסיה. כבר אז היו מאחוריה שני תארים בפילולוגיה, אבל התחשק לה לטעום מהתפוח הגדול אז היא קמה ונסעה לשם.

צילום: דרק קבלרו
כמו הרבה בחורות אחרות שנראות טוב, מרינה רצתה להיות דוגמנית. היא חשבה ששערי המגזינים וחוזי הפרסום השמנים מחכים רק לה. אלא שבכל פינה בניו יורק יש אלף כמוה: בלונדיניות, חטובות ואמביציוזיות. וגם: גבוהות. מאוד גבוהות. הרבה יותר מהמטר שישים וחמישה שאלוהים נתן למרינה. "את נמוכה מדי בשביל להיות דוגמנית", אמרו לה הבוקריות בסוכנויות וכמה מהן היו מספיק ביצ'יות כדי להוסיף: "אבל את רוסייה שנראית טוב, בטח תמצאי כבר משהו".
למרינה לא הייתה כוונה לעבור דרך ספת הליהוק של סרטים זולים או להיות עוד בלונדינית המצמידה את כרטיסי הביקור שלה לחלונות של המכוניות במנהטן. חוץ ממראה חיצוני, נקרא לו מצודד, אלוהים נתן לה גם אינטלקט לא קטן. בכל זאת, תואר שני בפילולוגיה ואטימולוגיה. כמה בחורות כאלה אתם מכירים?
אז מרינה פקחה את זוג העיניים הכחולות שלה והתבוננה מסביב.
השנה היא 2007, להזכירכם. פייסבוק הוא שחקן חדש יחסית ברשת ועדיין לא המפלצת שהוא היום. יוטיוב, לעומת זאת, אחראי כבר אז ליותר ממחצית הסרטונים
המועלים ברשת. מרינה שמה לב שחוץ מווידאו קליפים, רוב החומר שרץ ביוטיוב זה סרטונים ביתיים של בחורות שצילמו את עצמן או שהחבר המחוצ'קן שלהן צילם אותן בסלולרי שלו כשהן מענטזות, מתכופפות לעבר המצלמה, משחקות עם החוטיני, ובאופן כללי עושות טיזינג חובבני לחרמני העולם החופשי. למרינה הייתה תחושה שהיא יכולה להשתמש בכוח של יוטיוב. אבל להיות עוד בלונדה היה קטן עליה. היא הרגישה שיש לה הרבה יותר מה להציע מאשר עוד קליבג', מפתה ככל שיהיה.
מרינה קיבלה החלטה: היא תנצל את ההתמחות שלה ותלמד את גברברי האינטרנט את מסתרי השפה האנגלית. היא התחילה להעלות לרשת סרטונים שבהם היא מדברת על מילה או ביטוי מסוימים,
ומסבירה את המוצא, ההיסטוריה והשימושים שלהם. כמו שיעור בבית הספר, אבל עם מחשוף עמוק, חולצת בטן הדוקה ומכנס קצר. מאוד קצר. הסרטונים, בני שלוש על שש דקות כל אחד, החלו לעלות לאוויר והשאר, כמאמר הפתגם, כבר היסטריה.
שלוש שנים, כמה מאות סרטונים ומאה מיליון צפיות אחרי כן, למרינה יש ערוץ משלה ביוטיוב ואתר אינטרנט פורח. המילה "פילולוגיה", כמו שאתם זוכרים משיעורי היוונית שלכם, מורכבת מ"פילו", שזה "אהבה", ו"לוגוס", שזה "מילה". אז המיזם של מרינה נקרא בשם: Hot for Words. גם בהשראת השיר Hot for Teacher של ואן היילן.
בסרטונים שלה מרינה משחקת אותה סקסית, אבל מקפידה להישאר בצד המואר של ה־Soft Core. היא מדברת בידענות, אבל עם הרבה הומור, על המשמעות של כל מיני ביטויים ומילים באנגלית במבטא רוסי אופייני. היא מצליחה לעורר תחושה אמביוולנטית, כשמצד אחד היא עושה שימוש מושכל ב־350 הסמ"ק שיש לה מכל צד, אבל מצד שני מעוררת בצופים תחושה שזאת אחותם הקטנה שמופיעה מולם.
הדואליות שהיא משדרת היא סוד המשיכה שלה והיא נזהרת לא לצאת זולה או סליזית. מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל. כל השאר זה בראש של המתבונן. עדרי זכרים מוכי טסטוסטרון, שהיו רוצים שהיא תהיה קצת פחות המורה שלהם, צופים בקביעות בפינות הווידאו שלה, הדבר הקרוב ביותר לשיעור לשון שהם אי פעם יקבלו ממנה.
התנועה הגדולה והחשיפה הענקית שלהן זוכים האתר והסרטים של מרינה לא באו סתם כך. הבחורה עובדת: היא מקדישה להתכתבות עם המנויים שלה כמה שעות טובות ביום ומקפידה לענות על כל הודעות האימייל, מקבלת בקשות לפירוש מילים ומעלה בכל שבוע חמישה קליפים חדשים.
עם הזמן היא עברה לבוורלי הילס, הסרטים שלה נעשו מוקפדים ומופקים היטב, יחסית לזבל שמתרוצץ ברשת, והיא הפכה לסוג של סלבריטי: המגזין Wire בחר בה כ"גיקית הכי סקסית"; ה"ניו יורקר" הכתיר אותה כ"פילולוגית הסקסית ביותר"; המגזין G4TV בחר בה לאחת מחמש הנשים הסקסיות ביותר באינטרנט; הקמפיין שלה נבחר לטוב ביותר ברשת לשנת 2009; הערוץ שלה הפך לאחד הנצפים ביותר ביוטיוב.
הנה כמה מספרים הממחישים את הפופולריות של מרינה אורלובה ברשת:
- מספר סרטוני וידאו חדשים כל שבוע: 5
- מספר סרטוני הווידאו שהעלתה עד כה: 520
- מספר הצפיות בכל שבוע: יותר מ־3,500,000
- מספר הצפיות עד כה: 348,807,473
והמספרים עולים בקצב, בזמן שאתם קוראים את הכתבה הזו.
את הנושאים לסרטוני הווידאו שלה מרינה מקבלת מהגולשים. המילים שהיא מפרשת מגוונות מאוד: ביטויים עכשוויים, מטבעות לשון, פתגמים ואמרות מההיסטוריה. גם המילים הכי פשוטות זוכות אצלה לפינוק מושלם: לא מזמן היא העלתה לאוויר וידאו על המילה "התנצלות". מילה בלתי סקסית בעליל. אבל כשמרינה מצולמת על רקע חדר השינה שלה, בגופייה לבנה והדוקה, המספרים במונה עולים בקצב.
הרוסייה הקטנה מסובבת את האינטרנט על האצבע, בסך הכול עם שרוך החזייה של הביקיני, שנפרם לפתע באמצע מילה גיקית וחסרת סקס אפיל.
לצד מילים תמימות כמו חוק מרפי או דיווה, היא מעלה גם ביטויים עם סאבטקסט מיני, ומשחקת אותה תמימה כמו שלגייה; כך למשל היא מדברת על הביטוי "טו פול א בונר", שמצד אחד המשמעות שלו היא "לעשות טעות", אבל מצד שני, כמו שכל תלמיד קולג' יודע, Boner היא אחת ממילות הסלנג לזִקפה או ל"עומד לי". היא מסבירה את ההבדל בין הביטוייםPrivate Dick ו־Dickhead — ובאנגלית, המושגים "בלש פרטי" ו"דביל", מאפשרים לה להגיד "דיק" כמה פעמים שהא רוצה. זה משעשע לצפות בה מדברת על מנטה או משכנתה, אבל לא מזניחה את מוצא המילה Horny או מתחקה אחרי שורשי המילה Hooker. והכול מילים שביקשו הגולשים.
מרינה קוראת לכל הקליפים האלה בשם "שיעורים" ופותחת כל אחד מהם במילים "הלו, תלמידים יקרים שלי", עם מבט ממזרי ומבטא רוסי למהדרין, שהופך שיעור על מילה כמו Supercalifragilisticexpialidocious למצחיק במיוחד. זה הרבה יותר כיף מאשר לחפש את הערך בוויקיפדיה.
חוץ משיעורי האטימולוגיה, מרינה מפיצה גם סרטונים הנקראים "סופשבוע רגיל בבית" או משדרת סרטונים מתוך חופשה על יאכטה אי שם, על אחורי הקלעים של צילומי יח"צ או סשן של צילומים ללוח השנה שלה. המעריצים לא ממש מתנגדים לאתנחתאות האלה.
בנוסף, מרינה מתרגמת את ההצלחה שלה באינטרנט למחוזות אחרים: אחד הלהיטים באמזון הוא הספר שלה "Hot for Words — התשובות לכל השאלות הבוערות שלך על מילים והמשמעויות שלהן"; היא גם מוכרת מיליוני עותקים של לוח שנה. בקרוב ייצא DVD המאגד מאות "שיעורים", עם קטעי פספוסים ו"מאחורי הקלעים", שלבטח יימכר גם הוא כמו לחמניות חמות; היא מדברת על מוצא המילים בתוכנית רדיו שבועית, משתתפת קבועה בתוכניות אירוח ומקדמת את ענייניה ללא לאות. גם אם מדובר בעיתון מישראל.
"יש לי הרבה צופים בישראל", היא אומרת לי בגאווה בפתח הראיון שערכתי איתה.
באמת? כמה?
"אני יכולה להגיד לך כמעט במדויק. בסביבות 220 אלף צפיות לחודש מישראל מתוך כ־12 מיליון מכל העולם".
לא רע.
"אני יודעת שגברים ישראלים הם פיקחים וחדשניים", היא מתחנפת במקצועיות, "ושהם אומרים מה הם חושבים. אני מעדיפה את מי שאומר לי את האמת ולא משקר לי כדי למצוא חן בעיניי".
תגידי, בלונדיניות נהנות יותר?
"אתה יודע", היא צוחקת, "מקור הביטוי 'בלונדיניות נהנות יותר' הוא בסוף שנות ה־50, והמציאה אותו פרסומאית בשם שירלי פוליאקוב כשעבדה על קמפיין של צבעי שיער. מעניין מה הסיבה. האם זה בגלל שאנשים בדרך כלל חושבים שבלונדיניות הן טיפשות? מי יודע? אני רק יודעת שאני מאוד נהנית גם כשאני ברונטית".
מתי החלטת שיש לך ראש לעסקים וגוף לחטאים?
"אה, אני מכירה את הביטוי הזה", היא עושה לי "נו נו נו" מהסרט "נערה עובדת" עם מלני גריפית. "גם היא השתמשה בסקס אפיל שלה כדי להתקדם. כשהתחלתי את העסק שלי, החלטתי להשתמש בסקסיות שלי כדי למשוך תשומת לב. זה אחד היתרונות שיש לנו, הנשים, על הגברים. מי שמשתמשת בסקסיות שלה כדי להתקדם, צריכה להיות עוד יותר פיקחית כדי להתגבר על הסטריאוטיפ האומר שככל שאת יותר סקסית את יותר טיפשה".
אוקיי, אבל עכשיו, כשאת כל כך מצליחה, למה את בכל זאת ממשיכה עם המחשופים, הביקיני וכל זה? לא שהצופים מתלוננים, אבל...
"אז התשובה נמצאת בעצם בשאלה שלך".
את פותחת כל וידאו במילים Hello my dear Students. יש איזה טיפוס מסוים לנגד עינייך? מה הפרופיל של הצופה הממוצע שלך?
"הצופים שלי הם מגיל 18 עד 60. כשאני אומרת 'הלו דיר סטיודנטס', אני מדמיינת את האנשים ששלחו בקשות וידאו מכל העולם. אני באמת לא יכולה לשים אותם בקטגוריה מסוימת. אנשים ממש מתעמקים במה שאני מלמדת. אני יכולה לעשות להם בוחן פתע כל רגע".
איפה את רואה את עצמך בעוד חמש או עשר שנים?
"כנראה אני אמשיך במה שאני עושה עכשיו. כולם מדברים על זה שהאינטרנט יחליף את הטלוויזיה. הסופר מרק טוויין אמר פעם: 'הסוד של ההצלחה הוא לגלות לאן כולם הולכים, ולהגיע לשם ראשון'. אז אני כבר כאן ונהנית לראות איך כולם קופצים על העגלה".
את בלי בן זוג כבר הרבה זמן. איך בחורה כמוך יכולה להישאר לבד חמש דקות?
"זה מפני שאני עובדת כל כך קשה. אין לי זמן למצוא מישהו להיות איתו. זה מה שמוזר בעסק שלי: אני מקליטה שיעורים שמיליוני אנשים צופים בהם, כל יום אני מקבלת מאות אימיילים — ועונה על כולם — וגם הצעות נישואים לא מעטות, אבל בסופו של היום אני מוצאת את עצמי לבד בדירה שלי. זה מחיר ההצלחה. אני צריכה להיות סינגל תקופה מסוימת בזמן שאני בונה את העסק שלי".
"יש לך איזו בקשה מיוחדת, משהו שאני יכולה לעשות בשבילך?", היא שואלת אותי, מאותתת לי שהצ'טרולט הגיע לסיומו.
כמו מה?
"הייתי שמחה להעלות וידאו מיוחד על שם העיתון שאתה כותב בו, אבל זו לא מילה לועזית, אז זה לא יתאים. יש לכם בישראל מגזין גברים?".
כן. הוא נקרא "בלייזר".
"אוקיי, אז אני אקליט בקרוב וידאו למילה בלייזר".
הראיון מסתיים, ואני לא יכול להחליט אם דיברתי עם בלונדינית פיקחית במיוחד או עם אשת עסקים שהיא גם מין ברבי. אבל במחשבה שנייה, מה זה משנה? מה שחשוב מבחינת פצצת האמביציה הבלונדינית זה העובדה שבמשך מחצית השעה של הראיון איתה נוספו לה עוד כעשרת אלפים צפיות.
ועוד משהו קטן לסיום: הראיון עם מרינה אמנם התקיים דרך האינטרנט, אבל באמצעות חילופי אימיילים. כל התיאור של השיחה איתה הוא רק בראש שלכם.