לא לכל ההורים יש את תחושת הסיפוק העצמי והמזל לשמוע את ילדיהם הרכים מבטאים רצון עז והתרגשות חיובית לקראת החזרה ללימודים! ברמה הפשטנית תמיד נוכל לומר שככל שהחופש היה אטרקטיבי ומלא פעילויות כיף משפחתיות, כך הרצון לחזור לבית הספר פוחת.
אני לא חושב שילדים הכמהים לחזור לבית הספר משום שהחופש היה משעמם, הם ילדים מאושרים מאלה שמקטרים על סופו. ההיפך הוא הנכון. ילד בריא עשוי
לקטר ולהביע מרמור על סופו של החופש הגדול, וזהו ילד נורמלי לחלוטין.
השאלה הרלוונטית לדיוננו הקצר היא כיצד אנו ההורים צריכים להתנהג כאשר ילדנו הקט מפתח סימפטומים של חרדה לקראת החזרה ללימודים. מה אנחנו אמורים לעשות כאשר הילד מבטא מצוקה, אם במילים ואם בהתנהגות רגרסיבית, כגון עצבנות ורגישות יתר, רצון לישון עם ההורים, ובמקרים קשים יותר גם עצב עמוק, התפתחות של תנועה בלתי רצונית (טיקים), איומים, בעיות אכילה או שליטה בצרכים!
חרדה בית ספרית היא מושג מדובר בין אנשי המקצוע שמטפלים בילדים. חוסר רצון לקום בבוקר והימנעות מהגעה רציפה הם הביטוי המרכזי לתופעה. הסיבות להתפתחות החרדה רבות ומגוונות:
ברור לכל בר דעת שקרקע פוריה להתפתחות הבעיה יכולה להיות הורים תחרותיים מדי שמדגישים יתר על המידה את חשיבות ההישגים הלימודיים (הרבה פעמים אלה הם הורים שחוו כישלון בהישגיהם הלימודיים).
ילדים עם הפרעות קשב וריכוז שהישגיהם נמוכים, ויכולתם לשבת מספר שעות בכיתה מוגבלת, הם גם סוג של פוטנציאל גבוה לפיתוח חרדה בית ספרית.
ילדים עם קשיים חברתיים שהחופש הגדול מבחינתם הוא חופש מהמלחמה היומיומית על מעמדם בין שאר הילדים, מאוד מתקשים לוותר על החופש הגדול. בדרך כלל אלה ילדים שמעבירים את מרבית החופשה במינימום אינטראקציות חברתיות ומקסימום שעות מסך.
נוכח הספקטרום הרחב של הבעיה, קשה לתת במספר מילים המלצות שיתאימו לכל ילד. לילדים שונים יש רמת חרדה שונה, ויכולות התמודדות שונות עם הפחד. ובכל זאת מספר טיפים שנרכשו ביזע רב אצלי בקליניקה.
1. יעשה נכון הורה שיצליח לדובב את ילדו, ולבדוק מה הדבר שהכי מרתיע אותו בנוגע לחזרה לבית הספר. רצוי לא לחכות לשבוע האחרון של החופש. כמובן שחזרה לשעון ביולוגי היא המלצה הגיונית אך למספר ילדים משפטים כמו "אתה חייב לחזור לישון בשעה נורמלית", וכדומה, הם משפטים שמגבירים את רמת החרדה. ילדים מתאפסים מהר מאוד. לא צריך שבועיים של הכנות מראש.
2. אצל ילדים בגילאים צעירים (במיוחד כאשר המורה הקודמת מתחלפת), רצוי וכדאי לקיים מפגש הם המורה החדשה לפני תחילת הלימודים. בהרבה מקרים מפגש כזה מפחית את החרדה של הילדים, וזהו מפגש חשוב להיכרות ותיאום ציפיות בין ההורים למורה (מפגש מקדים עם הצוות הטיפולי או היועצת, יכול להפחית חרדות).
3. לעיתים רבות החופש פוגע ברצף ההתקדמות של ילדים עם קשיים כאלה ואחרים, ובוודאי בילדים שהתגברו על חרדות במהלך שנת הלימודים. לפעמים חשוב במהלך החופש, ובוודאי לקראת סופו, לבצע מספר פעילויות שיהוו סימולציה לפעילות בבית הספר.
לדוגמא – ילד שלא ראה את חבריו כל החופש, יפחית את חרדותיו בעקבות מפגש חברתי-כיפי עם מספר ילדים מהכיתה. (כמו שעושים טסט אצל המורה לנהיגה לפני הטסט האמיתי). בדומה וכהמשך לאותו רעיון, טיפלתי כבר בילדים שעזר להם מאוד ביקור בבית הספר לפני פתיחת שנת הלימודים (זהו גם ביקור בעל מימד אבחוני טוב מאוד).
קצרה היריעה מלהכיל נושא כה רגיש ומורכב. כמובן שבמידה ולמשפחה יש את המסוגלות הכלכלית לכך, רצוי לפנות לאנשי מקצוע. לחרדה יש נטייה להתקבע ככל שעובר הזמן, ולכן תמיד עדיף שעה אחת קודם - להתייעץ, לאבחן ולטפל.
שתהיה לכולם שנת לימודים רגועה ושלווה!
