האיש המיוזע התייצב אצל המוזג ב"מרתף הבירה" באלנבי, וביקש "סמוק סטאוט אייל" של "סלרה". "מצטער, נגמר לנו", התנצל המוזג, והוסיף: "עושים בירה טובה, הקיבוצניקים, אה?" "אין כזאת בעולם!" פסק המיוזע בידענות, והלך על גינס.
הסיפור הצבעוני, על איך נפגשו בקיבוץ גניגר
אריק סלרוב, העולה החדש מטג'יקיסטן, ואופיר דרור, ואיך התלהבו והחליטו, וניסו וטעו, עד שבישלו את הבירה הראשונה במבשלה שהקימו, סלרה - הסיפור הזה כבר סופר. מאז כבר רכשה סלרה שם, לקוחות ואוהדים, וממש לאחרונה עברה למשכנה החדש: שני מחסנים ישנים שנשכרו מהקיבוץ, האחד מבשלה, השני מרכז מבקרים, ובחוץ מדשאה ודק עץ, בשביל שבת אחים, שתייה ושמייח.
"השנה האחרונה היתה קשה", מספר אופיר דרור, שכמו סלרוב, נשוי גם הוא לבת הקיבוץ, אבל אינם גרים בו. "קודם היה צריך להשיג את כל האישורים לפתיחת עסק. סיפור. תוך כדי, היתה ההשקעה הגדולה, שלא נגמרת, ממקורות שלנו. מלבד עזרת המשפחות, אין לנו שותפים ומשקיעים. את רוב העבודה ביצענו בעצמנו, במשך שמונה חודשים מפרכים. ברוך השם, עכשיו העסק עובד יופי ובקרוב יהיו השקת המוצר והפתיחה הרשמית".
ומפיק יותר?
אופיר דרור: "פי אחד וחצי - מ-450 ליטר, הגענו ל-600 ליטר נטו. כבר יצרנו פה קרוב לעשרה בישולים, בעזרת מערכת קיטור חדשה שמאפשרת חמישה בישולים לחודש, שזה 3,000 ליטר.
ממש לאחרונה הגיעו אלינו 130 חביות הנירוסטה שרכשנו בחו"ל בייבוא אישי, ואנחנו מתכוונים להרחיב את השוק ולהיות מבשלת בוטיק מהראשונות שמוכרת בסיטונות - למסעדות, לפאבים, וכאלה".
כבר רואים רווחים?
"אנחנו עוד לא מפרישים לעצמנו משכורות, כי עדיין משקיעים, אין לזה גבול, אבל מקווים שתוך כמה חודשים גם נתחיל להרוויח".
ואיך מגיבים חברי הקיבוץ לעסק האלכוהול שצץ להם בחצר?
"בהתחלה לא ידעו איך לאכול אותנו, אבל היום, לאחר ההשקעה במקום ובסביבתו - מפרגנים. בכל מקרה, אין לנו כוונה להפוך למוקד משיכה לשיכורים. הקונספט שלנו הוא בראוהאוס לאוהבי בירות בוטיק, ולכן אנחנו גם פותחים כבר משעות אחר הצהריים, ולא מאוחר בלילה".
חברי הקיבוץ באים לשתות?
"כל מי שאוהב בירה טובה מגיע למבשלה, שמהווה גם מקום מפגש חברתי ותרבותי. יש בני 60-50 שמגיעים מדי פעם, ומורידים כמה כוסות. החברים גם רואים במקום פוטנציאל לאירועים פרטיים ואף היו כמה כאלה. יש גם הזמנות לעתיד".
במרתף-הבירה משוגעים עליכם.
"אני לא מתווכח עם מביני עניין".
