גם השנה, כמו אשתקד, יקיימו תושבי ההרחבה של קיבוץ מרחביה את תפילות הימים הנוראים במבנה ששימש כמשרד המכירות של השכונה הצמודה לקיבוץ, והוסב לבית כנסת ארעי. הסערה
הציבורית שבאה בעקבות התנגדות כמה מחברי הקיבוץ לדרישת התושבים המסורתיים לבנות בית כנסת ביישוב - אמנם שככה בינתיים, אבל מדובר (לטענת כמה מהמעורבים) בהפסקת אש זמנית. התושבים, מחד, דורשים להקים בית כנסת לכל דבר ועניין, ואילו הנהלת הקיבוץ, מאידך, דוחה את הטיפול בנושא למועד שעדיין לא נקבע.
תזכורת קצרה: בדצמבר 2009 פרסמנו ידיעה לפיה ביקשה קבוצה מתושבי השכונה הסמוכה לקיבוץ לקיים תפילות במהלך חגי ומועדי ישראל. בהיעדר בית כנסת בקיבוץ, פנו למשווק השכונה בבקשה להשתמש במבנה המשמש אותו בעבודתו, שתפקד בעבר כחדר הנצחה ועיון של המוסד החינוכי במרחביה. נשכרו כיסאות, גויסו ספרי תפילה וארון קודש, ובמהלך שני ימי המועד הגיעו להתפלל במקום כשבעים איש (מיעוטם חברי קיבוץ). החוויה המרגשת, כך תיארו אותה הנוכחים, הביאה כמה מתושבי השכונה לנסח עצומה, עליה חתמו כמאה איש, שדרשה מהוועד לדאוג לבית תפילה קבוע, שיפעל בעיקר בשבתות ובחגים. חברי הקיבוץ היושבים בוועד שאלו אותם מדוע לא ירחיקו מעט, אל מושב מרחביה הסמוך, כדי להתפלל בבית הכנסת המצוי שם, או לחלופין אל עפולה, בה שוכנים לא-מעט בתי כנסת פעילים. התושבים, חלקם בשנות השישים לחייהם, טענו כי המרחק מקשה עליהם ועל אורחיהם.
הוועד שדן בעניין אישר עקרונית את הפנייה, אבל התנה זאת בכך שאסיפת החברים והתושבים תדון בסוגיה ותקבל החלטה מחייבת. שמונים איש, מספר חסר תקדים באסיפות של מרחביה, הגיעו לדיון, שהתפתח בחלקו הראשון לחילופי מהלומות מילוליות. חברי הקיבוץ טענו שאם יקום בית כנסת כזה, לא ירחק היום שבו ימצא את דרכו אל הקיבוץ גם מקווה טהרה, ואולי גם ייסגרו כבישים לתנועה בשבתות. נשמעו גם טענות על ההוצאה הגדולה הכרוכה בהקמת תשתיות לבית כנסת (את המקום עצמו מקימה, או משפצת, המדינה).
בתוך כך הזכירו הדוברים לשכניהם מהשכונה, כי בבואם להתגורר בקיבוץ חתמו על חוזה בו נאמר כי מדובר בצורת חיים חילונית. אחד מהחברים אף הרחיק לכת כשטען כי הטראומה שגרם השינוי, שהתחולל במרחביה לפני כעשר שנים, תתגמד לעומת הטראומה שתיווצר עקב שינוי אורחות החיים לאחר כניסת בית הכנסת לחצר. מנגד, אמר תושב השכונה לחברי הקיבוץ כי הוא השקיע כסף במקום, ולפיכך ידאג להקים את בית הכנסת, על אפם ועל חמתם של המתנגדים. חברים נוספים טענו כי יש לקיים דיון עקרוני על יחסי הקיבוץ והשכונה.
השבוע חזרנו אל מנהלת האגש"ח (אגודה שיתופית חקלאית), אריאלה חן, על מנת לשמוע האם הושג הסדר שיניח את דעת הצדדים. "למען האמת שום דבר לא השתנה, אבל זה נמצא כל הזמן ברקע", אומרת חן. "הקפאנו מעט את הדיון בעניין, בכדי להרגיע את הרוחות. מאז פורסמו הדברים עשינו הפרדה מוניציפאלית במרחביה והתמנה מנהל מוניציפלי, מאיר מורן, שיטפל בשתי האגודות - של חברי הקיבוץ ושל תושבי השכונה. נושא בית הכנסת ייקח עוד זמן, ונכון לעכשיו איני יכולה לומר אם יוקם בסופו של דבר, מתי והיכן. צריך לדאוג לכך שרצונות הצדדים ייפגשו באמצע הדרך, ולמצוא פתרון שיתקבל על דעת הקהילות. בשלב זה הסידור נשאר כמו בשנה שעברה".
משה להב, תושב השכונה שהוביל את הדרישה להקים בית כנסת במרחביה: "נכון לעכשיו לא השתנה דבר, מלבד זה שהקיבוץ יאפשר לנו להתפלל במבנה הקיים. לדעתי אין זה הזמן הנכון להציף מחדש את העניין. נמתין עד לבחירת הוועד המקומי, שאמורה להתבצע בחודשים דצמבר-ינואר, ואז נחדש את הדיון בעניין בית הכנסת. תהליך כזה צריך לחלחל גם אל חברי הקיבוץ, ואני מאמין שבעתיד אכן יקום וייבנה בית כנסת במרחביה".
ובינתיים, בקיבוץ בית קשת
- כבר בימי החג והמועד הקרובים יוכלו החברים והתושבים להתפלל בבית כנסת חדש שהוקם בעלות של 600 אלף ש"ח, ונחנך ביום שישי האחרון (27.8) במעמד השר לשירותי דת, יעקב מרגי. בית הכנסת, "שבטי ישראל", הוקם במסגרת תוכניתו של השר להקים מבני דת בעדיפות ראשונה ביישובים שאין בהם שירותי דת לציבור. חנוכת בית הכנסת בבית-קשת נחשבת לאירוע היסטורי בקיבוץ, שהוקם על ידי אנשי הפלמ"ח.
