יעל רובוביץ' מתגוררת זה חמש שנים בדירתה שבקומה התשיעית באחד משלושת מגדלי המגורים בכיכר רמב"ם בבאר שבע. פרויקט זה ידוע בשמו "עדי", הכולל שלושה מגדלי מגורים בני עשר קומות כל מגדל. בסך הכל מתגוררות בפרויקט 87 משפחות, כ־300 נפשות.
מבחינת רובוביץ', כמו גם של שאר דיירי הפרויקט, מהרגע שהיא נכנסה להתגורר בדירתה היא לא זכתה לרגע אחד של נחת מהדירה היוקרתית שרכשה, או ליתר דיוק מהבניין בו היא מתגוררת, תמורת מאות אלפי שקלים.
"לפני כשנתיים", מספרת רובוביץ', "בעלי עבר ניתוח לב קשה. הוא עלה במעלית ונתקע בה בגלל הפסקת חשמל. אי אפשר היה לחלץ אותו. היינו צריכים להזעיק טכנאי, כשבעלי היה כלוא דקות ארוכות, במצבו הבריאותי הרעוע, בתוך המעלית עד שהוא חולץ. בבניין היוקרתי הזה אין בכלל גנרטור. מדובר היה בסכנת נפשות של ממש. בפרויקט יקר שכזה אתה מצפה שהקבלן יתקין גנרטור לשעת חירום".
דיירי הפרוקיט מצביעים על הליקויים (צילום: הרצל יוסף)
דיירי הפרויקט מציגים בפנינו אריחי שיש גדולים הנושרים מקירות הבניינים לחצרות הבתים, או למרפסות בקומות התחתונות, מה שמהווה סכנת נפשות.
"היו לנו גם בעיות קשות בגג, כמו חדירת מים לדירה, שנאלצתי לתקן על חשבוני, במקום שכונס הנכסים של הפרויקט יעשה את זה על פי צו של בית המשפט", מציינת רובוביץ'.
פרויקט "עדי" נבנה על ידי חברת הבנייה של הקבלן עמרם אזולאי. משנקלעה החברה לקשיים כספיים מונה לה כונס נכסים, עו"ד אלישע כהן, אשר אמור היה לסיים את עבודות הבנייה של הפרויקט.
בעוד כחודשיים, בסוף חודש אוקטובר הקרוב, ימלאו שלוש שנים להחלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע,
בה קבע השופט אברהם יעקב כי על הכונס או מי מטעמו לתקן מיידית שורה של ליקויים, שהוגדרו כ"ליקויים בטיחותיים". שלוש שנים חלפו והחלטת בית המשפט מעלה אבק, מבלי שיושמה, כך לטענת דיירי הפרויקט היוקרתי.
לפני ימים אחדים, לאחר אין ספור תכתובות ושיחות טלפוניות עם נציגיו של כונס הנכסים, הגישה נציגות ועד הבית של הפרויקט בקשה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי פקודת בזיון בית המשפט, כי יורה לכונס הנכסים לממש את ההחלטה מלפני כשלוש שנים מתוך חשש אמיתי, כלשון הבקשה, לבטיחותם של דיירי הפרויקט והבאים בשעריו.
עשרות הדיירים חשים חסרי אונים. לא מדובר כאן רק במעלית שנתקעת בעת הפסקת חשמל. העובדה שבחדר המיועד לו אין כלל גנרטור לשעת חירום מדירה שינה מעיניהם. בפיר האיוורור של שלוש קומות החניון התת־קרקעי של הפרויקט עדיין ממוקמים פיגומי עץ, זכר לבנייה שלא הושלמה על ידי הקבלן שבנה את הפרויקט.
במקרה של שריפה, טוענים הדיירים, באגף המחסנים של הפרויקט, חסרים מפוחים וביתנים לפתחי שחרור עשן בשניים מתוך שלושת הבניינים של הפרויקט. בהיעדר גנרטור, מציינים הדיירים, גם אין תאורת חירום, גם המים אינם מגיעים לקומות העליונות בלחץ הרצוי.
תמונה עגומה עולה ממראה הפרויקט. גם בית המשפט קבע לפני כשלוש שנים, כי "לא ניתן להתייחס בשיוויון נפש לתופעה של היפרדות אבני חיפוי מהבניינים. אין צורך להכביר במילים אודות הסכנה המיידית והמוחשית לחיי אדם במקרה של נשירת אבנים מן החיפוי החיצוני של הבניינים ואין להמתין להתממשות הסיכון. מדובר בליקוי בטיחותי חמור שיש לתקנו ללא דיחוי".
"מהרגע הראשון שנכנסנו לדירה", מספרת יעל רובוביץ', "לא תיארתי לעצמי שאגור כאן בתנאים של אי פיתוח סביבתי בפרויקט, תוך ליקויים בטיחותיים שעלולים לסכן נפשות. במידה מסוימת אני חשה כי שמנו את כספנו על קרן הצבי. בכסף הזה יכולתי לרכוש וילה או דירה אחרת בבאר שבע. לא חלמתי שניפול לכזה בור. אנשים פה השקיעו את מיטב כספם. הדירות יפות וגדולות, אך מה זה שווה אם אין גנרטור, אין מעקה בטיחות ואין תאורת חירום, פיגומים ברחבה שבין הבניינים".
גדעון טלמור (75), מראשי ועד הבית, בחר לעבור ולהתגורר בבאר שבע קרוב לילדיו ולנכדיו, לאחר שבמשך שנים התגורר ברמת גן. "המליצו בפניי", מציין טלמור, "על הפרויקט הזה. מאחר שלפרויקט הזה היה ליווי פיננסי של הבנק, תיארתי לעצמי שהבנק יעמוד על כך שהעבודות בפרויקט יתבצעו כפי שהן היו צריכות להתבצע. הפקדתי את מיטב כספי בחשבון של הפרויקט, מאות אלפי שקלים, לטובת הדירה שרכשתי. ציפיתי לקבל דירה ברמה מאד גבוהה".
וזה לא קרה?
"כשנכנסתי לגור כאן לפני למעלה מחמש שנים גיליתי להפתעתי לא מעט ליקויים. פתאום התברר לי, שלפרויקט יש כונס נכסים ושהוא קיבל את האחריות להשלמת העבודות, בעיקר תיקון הליקויים הבטיחותיים של הבניינים. לא היה מדובר בתיקונים קוסמטיים, כי אם במפגעים בטיחותיים שכרוכים בדיני נפשות".
"קורה לא אחת", מציין טלמור, "שמתרחשת הפסקת חשמל והמשאבות חדלות מלפעול. אז גם אין אספקת מים לקומות העליונות, והדיירים נשארים ללא מים. לא מעט חברים וקרובי משפחה מדירים את רגליהם מאיתנו. הם לא רוצים לבוא אלינו ולבקר אותנו. קרה לנו פעם, שאורחים שבאו אלינו נשארו תקועים במעלית
כעשרים דקות. פחד אימים. מאז הם לא באים אלינו יותר".
גם בלשכה המשפטית של עיריית באר שבע תומכים בטענותיהם של הדיירים. לפני ארבעה חודשים, בסוף חודש אפריל האחרון, שיגרה עורכת הדין לילך ברקאי מלשכת היועץ המשפטי של העיריה מכתב אל כונס נכסים, עו"ד אלישע כהן, בו היא דורשת מהכונס לפעול לקידום ביצוע העבודות במיתחם באופן מיידי לא זכתה עד כה לטיפול, לפחות על פי מה שנראה בשטח הפרויקט.
לקרוא ולא להאמין. לפני כשנתיים, בסוף חודש ספטמבר 2008, שיגר גדעון טלמור מכתב בשם דיירי הפרויקט לבנק 'מזרחי טפחות', הבנק המלווה פיננסית את הפרויקט, ובו נאמר כי "אני שוטח בפניכם בשם ועד הדיירים המשותף את חששנו מהסחבת המתמשכת ובקשתנו לאשר את הצעת הגורם ההנדסי כדי שיוכל מיד להתחיל בעבודות".
חודש לאחר מכן השיב לו הממונה על פניות הציבור בבנק, כי "כונס הנכסים פעל בשיתוף פעולה מלא עם ועד הדיירים בפרויקט, וכי הוועד מודע היטב למורכבות העבודות ולהיעדר נכונות מצד קבלנים לבצע את העבודות. הנני להודיעכם, כי הנושא בטיפול וכי העבודות יבוצעו בהקדם האפשרי".
דיירי הפרויקט אינם יודעים אם לבכות או לצחוק. גם המכתב הזה לא הושיע אותם. אין כל זכר להחלטת בית המשפט מחודש אוקטובר 2007. הם בעיקר
מתוסכלים וחשים חסרי אונים.
"הכונס", מציין גדעון טלמור "לא שם, לא עלינו ולא על הלשכה המשפטית בעיריה ולא על אף אחד. אני מרגיש את עצמי מרומה. אני מאוד פגוע. חתמתי חוזה על רכישת דירה ואני מוצא עצמי מתמודד עם כל הבעיות בערכאות משפטיות כבר למעלה מחמש שנים, ופתרון אינו נראה באופק".
בתגובה על הגשת בקשתם של נציגי הדיירים בפרויקט "עדי" לבית המשפט אומר כונס הנכסים של הפרויקט, עו"ד אלישע כהן, כי "לא ראיתי את הבקשה האמורה. אני עצמי הגשתי לפני כחודש בקשה משלי לבית המשפט".
אבל מה באשר להחלטת בית המשפט מלפני שלוש שנים?
"מתברר שלא מדובר כאן רק בתיקונים, כי אם בהתקנת מערכות שלמות. יש פער עצום של אלפי אחוזים בין ההערכות הראשוניות של התיקונים לבין מה שיש לעשות עכשיו בפועל. לכן, הגשתי לפני כחודש לבית המשפט בקשה מטעמי שיורה כיצד לפעול לאור הפער העצום בין ההערכות המוקדמות שהיו לגבי היקף התיקונים שהיה צריך לבצע לבין התיקונים שצריך לבצע בפועל בפרויקט הזה. כשתתקבל החלטת בית המשפט, נפעל לפיה".
- הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע בעיתון "ידיעות הנגב"
