כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
גםאמא

גמ'אמא. לתת לילד לבטא את רגשותיו
גמ'אמא. לתת לילד לבטא את רגשותיו 
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

אח קטן

הולדתו של ילד נוסף מעוררת התרגשות ושמחה. עם זאת, ההתרגשות מלווה בחששות לגבי איך ירגיש הילד הבכור. לא אחת תשמעו משפטים כמו: "יש בינינו קשר כל כך חזק. היא תהיה כל כך אומללה, איך אני אעשה לה את זה?", "אולי כדאי שלא אניק, זה יגזול זמן רב מידי, גם ככה הוא ירגיש מוזנח ו"האם אפשר לאהוב באותן העוצמות גם את הילד השני?"

 

תחושות אלו הן מנת חלקם של הורים רבים. זה נכון שהתינוק יגרום לשינוי בהתנהלות המשפחה ובחלוקת תשומת הלב. עם זאת, לנו ההורים ישנה אפשרות למזער את הקנאה.

 

ההכנה להולדת הילד הנוסף צריכה להיות הן מעשית והן מחשבתית. ברגע שאנו נאמין שיש בנו די והותר אהבה ותשומת לב ליותר מילד אחד כבר עשינו חלק מהעבודה. החששות הינם טבעיים ויש להתכונן גם אליהם מראש.

 

בחודשי ההיריון המתקדמים נדבר עם הילד על בואו של האח החדש, נדבר אל הבטן שגדלה, נצפה יחד בקלטות העוסקות בנושא, נבחר ספרים העוסקים בהולדת אח. חשוב שניתן לילד להרגיש שותף. ברגע שהוא יהיה מעורב ויחוש שיש לו שליטה על המצב יהיה לו קל יותר לקבל את השינוי.

 

אפשר גם לבחור יחד איתו מה מחפציו הוא היה מוכן לתת לתינוק כשיוולד. חשוב לא להכריח את הילד להעביר את כל חפציו לאחיו הקטן. גם כך השינוי אינו קל.

 

הכנה נפשית לכל מה שהולך להתרחש היא חשובה. חשוב שיידע שאמא תלך לבית החולים ולא תוכל לישון בבית. חשוב להבטיח לו גם שיוכל לבוא לבקר.

 

וכאשר מגיע הרגע עלינו להקפיד שלא להתייחס אליו כ"אח גדול ובוגר". זה רק ירגיז ויתסכל אותו הרבה יותר. כהורים, עלינו להשתדל שלא לשנות את דרישותינו ממנו ולא לצפות שיגדל בן יום.

 

כדי להקל על הבכור, יש להשתדל ולבקש מאורחים, אם הדבר אפשרי, להתייחס קודם אליו, ורק אז לרך הנולד. כדי להקל עליו חשוב להקפיד על זמן איכות רק איתו. נכון, קל לומר וקשה לעשות, אך כאשר שני ההורים בבית אפשר להתפצל, כך שכל ילד יקבל את מלוא תשומת הלב מאחד ההורים.

 

חשוב לא פחות לשבור שגרה ולבלות עימו גם מחוץ לבית, כמו בעבר. חשוב לא פחות לאפשר ביטויי רגשות שליליים. ביטויים אופייניים הם: "מתי אפשר להחזיר אותו לבית חולים או לבטן?" ו"הלוואי שהוא ימות".

 

זה נכון שקשה להורה לשמוע שהילד שלך שונא את התינוק, אך עלינו לאפשר את ביטויי הכעס והכאב, כל עוד הם מילוליים. אנו נגיב כך שנשקף לילד את מה שהוא מרגיש. נשוחח איתו על כך, נדבר על הסיבות שבגללן הוא חש כך. בדרך זו, הילד, מיוזמתו, יאמר שהוא גם קצת אוהב את התינוק החדש.

 

עלינו להדגיש בפני הילד שמותר להרגיש ולבטא הכל, אך יש התנהגויות שאינן מקובלות בשום פנים ואופן. נאמר לו שהוא יכול לשתף אותנו בכל תחושה לא

נעימה שהוא מרגיש או לצייר ציור של מה היה רוצה לעשות לתינוק, אך עשייה בפועל אסורה. אלימות היא מחוץ לתחום.

 

יחס הילד לתינוק לא תמיד עקבי. לעתים, בשלושת החודשים הראשונים הילדים מקבלים את השינוי ללא התמרדות, והתקפי הזעם מתחילים רק לאחר מכן. במקרים אחרים אנו רואים את התסכול מיד.

 

בכל מקרה, מדובר בתגובות שכיחות וטבעיות. הילד יכול לדאוג לאחיו התינוק, לכסות אותו וללטף אותו ובפעמים אחרות להוציא לו את המוצץ מהפה ולהעיר אותו משינה, סתם כך בלי סיבה.

 

כמובן שיש לנקוט באמצעי זהירות, ולהשתדל שלא להשאיר אותם לבד כדי שהתקף קנאה לא יסכן את התינוק. כמו כן, חשוב לדעת שייתכנו רגרסיות כמו הרטבה בלילה, חזרה למוצץ וכו'. עלינו לקבל ברגישות מצבים אילו ולהימנע מלהקניט את הילד ולהגיד לו שהוא מתנהג כמו תינוק.

 

  • הכותבת היא יועצת, מנחה ומאמנת בתחומי הורות ומדעי ההתנהגות. נעמה מעבירה הרצאות וסדנאות שונות בגמ'אמא

 


מאת: נעמה סבג שמש | 07:52 |  ללא תגובות 
שלחו קטע לחבר  |  הוסיפו תגובה | 

פורמט להדפסההדפס כתבה  

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות