כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
יין פטישים

שאול וזאב סמילנסקי. לא מוכנים להיכנע לממסד הדתי צילום: רפי קוץ
שאול וזאב סמילנסקי. לא מוכנים להיכנע לממסד הדתי צילום: רפי קוץ
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

מלחמתו של זאב סמילנסקי בחוקי כשרות היין

היינן ואיש ההייטק מיקב מישר, זאב סמילנסקי, בנו של הסופר ס. יזהר, יוצא למלחמה ברבנות. הוא מצהיר שיעדיף לעקור את כרמיו ולא להעסיק משגיח חרדי, תוקף את היקבים שוויתרו ומצהיר: "אני מבין את השיקולים הכלכליים, אבל מה עם הכבוד העצמי?"

אשר קשר 
עדכון אחרון: 21.08.10, 10:10

האווירה הפסטורלית והשלווה האינסופית המאפיינות את הכרם של זאב סמילנסקי ביישוב מישר שליד צומת כנות הופרו בשבוע שעבר. "יקב שאין לו חותמת כשרות מוצא באחרונה את השווקים העיקריים סגורים בפניו", הוא זעם בשבוע שעבר במאמר שפרסם.

 

"אבל כדי להפוך את היקב לכשר אסור לי, היינן, לגעת ביין שלי פן אטמא אותו. עליי לשכור אדם חרדי, שמלאכתו תהיה לחצוץ ביני ובין היין שלי וכך למנוע את פיגולו. אינני יודע איך בעלי יקב וייננים אחרים מוכנים לשאת את ההשפלה הזאת. ככל שהדבר נוגע ליקב שלי - אעדיף לסגור אותו ולעקור את הכרם קודם שאודה בכך שאשתי ואני משתייכים לכת של טמאים ולכן אל לנו לגעת ביין שייצרנו במו ידינו, פן ייטמא ויתפגל".

 

בסוכה המוצלת ומשורגת הגפנים במרכז הכרם יושבים סמילנסקי (56), רעייתו חיה ובנם שאול (בן נוסף מתגורר בהולנד). סמילנסקי הוא בנם של הסופר המנוח יזהר סמילנסקי (ס. יזהר) ושל הציירת נעמי סמילנסקי, המתגוררת בסמוך ליקב.


זאב, שאול וחיה סמילנסקי - יין צריך להרגיש במגע (צילום: רפי קוץ)

 

"כשהגענו לכאן לפני 21 שנה מירושלים לא היה כאן כלום מלבד חולות וכורכר", הוא נזכר בעודו מלטף בלי משים בקבוק קברנה בציר 2002. "הקמנו את הכרם הזה בזיעת אפנו", אומרת חיה, העובדת לצד בעלה בכרם וביקב הסמוך. "איך אפשר להגיד לנו דבר כמו לא לגעת ביין שלנו".

 

גוי של שבת

האהבה ליין החלה אצל בני הזוג סמילנסקי עוד בתקופת לימודיהם באוניברסיטה העברית. "עשינו יין במרפסת שלנו בקומה השלישית ברחוב כרמון בבית הכרם", הוא מספר. "היתה לנו חבית שעמדה ליד מכונת הכביסה. את הענבים היינו אוספים ודורכים ליד רחובות ומעמיסים אותם על האלפא ג'וליה המקרטעת שלנו כל הדרך לירושלים". 

  

ב־1989 פתח יאיר מרגלית את יקב הבוטיק הראשון בישראל בכפר ביל"ו, לא רחוק ממישר. סמילנסקי: "הלכתי אליו ואמרתי לו שאני רוצה להיות האסיסטנט שלו. עזרתי לו לפרוק משאיות, עשיתי שם הכל, רציתי ללמוד".

 

"כשהרגשתי בשל והחלטתי להקים כרם משלי מרגלית היה ספקן באשר לסיכויים שלי כאן במישר, כי גם מבחינת האדמה וגם מבחינת נתוני האקלים זה לא ממש האזור האידאלי ליין, אבל אני התעקשתי. את הבציר הראשון בשנת 1996 שתיתי רק אני", צוחק סמילנסקי. "את השני היו עוד כמה אמיצי לב ששתו, והבציר השלישי כבר היה מצוין".

 

סמילנסקי: "15 השנים האחרונות היו נהדרות גם עבורנו וגם עבור יקבי הבוטיק האחרים בכל הארץ, בעיקר באזור הרי ירושלים, אבל לצערי מגמת הכשרת היקבים קיבלה באחרונה תנופה. יקבים שאינם מהמדקדקים במצוות נהפכו לכשרים: יקב קסטל היה מהראשונים, אחריו הוכשר היקב של קיבוץ צרעה, וכיום גם יקבי בוטיק כמו יקב עגור ויקב פלם באשתאול כשרים".

 

למה זה קרה?

"יקב שאין לו חותמת כשרות מוצא את השווקים העיקריים סגורים בפניו - רשתות השיווק, מבצעי שי לחג ויהדות העולם. 'טיב טעם' היא הרשת האחרונה הפתוחה

 לפני יין ישראלי בלא פיקוח כשרות. למרבה הפליאה, גם מסעדות וחנויות הפתוחות בשבת אינן מוותרות על כשרות היין שהן מציעות".

 

למה התעוררת עכשיו?

"פנינו באחרונה למשווק כדי שינסה לשווק את היין שלנו לחנויות ולרשתות. כשהוא שמע שאין לנו תעודת כשרות, הוא אמר שאין לנו שום סיכוי".

 

ידים רובוטיות

"היום ליקבים אין ברירה אחרת מלבד לקבל הכשר", מסביר מבקר היין עו"ד יונתן ליבני. "לפי מיטב הבנתי, יקבי בוטיק שמייצרים מעל מאה אלף בקבוקים חייבים באישור כשרות על מנת להגיע לחנויות, לאולמות שמחה וגם לחו"ל. פעם כשהיו בארץ רק שלושה יקבי בוטיק שמייצרים 20 או 30 אלף בקבוקים, היית שולח מכתבים ואימיילים ובמשך שני סופי שבוע פותח את היקב, אנשים היו מגיעים בשיירות וקונים את כל היין שלך. היום זה כבר לא כך".

 

הפיכת יין לכשר קשורה לדרך הכנתו, או יותר נכון לכך שכדי שיוכתר בתואר "כשר" יעסקו בתהליך ייצורו הסופי יהודים דתיים שומרי שבת. כל אדם אחר "יטמא" (מבחינה הלכתית) את היין.

 

"ראשית, קיימת כאן אפליה מוצהרת בתעסוקה", אומר סמילנסקי. "העדפת אדם למקצוע לא על בסיס כישוריו אלא על פי אמונתו הדתית. שנית, קיימים מקרים רבים בהם משמש העובד הדתי מעין 'גוי של שבת הפוך'. רק לו מותר לגעת באזור הרגיש של היקב, ולמרות שפעמים רבות אין לו כל זיקה לתהליך, הוא הופך לסוג של ידיים רובוטיות, ממלא דברו ומבצע הוראותיו של היינן הלא דתי, וכל זאת כמובן תמורת תשלום שמוצא את דרכו בסופו של דבר לכיסו של הקונה. להזכירכם, הענבים הם אותם ענבים והיין הוא אותו יין, עם או בלי המחיצה הדתית".

 

מחפשים חותמות

"הפסיקה שמחלל שבת נחשב גוי היא פסיקה מחמירה מאוד", אומר הרב בני לאו. "מקורה מכיוונים אולטרה־חרדיים שמטרתם היחידה לקבע את מעמד מחלל השבת כמעמד הגוי. אבל אלו הן הגדרות קצה".

 

מדוע הרבנות משתמשת באותן הגדרות קצה?

"זו לא הרבנות אלא ההכשרים השונים שאינם תחת הרבנות. בביוגרפיה שכתבתי על הרב עובדיה יוסף ('ממרן עד מרן') ציינתי כי כבר בצעירותו כתב הרב עובדיה תשובה ארוכה שיוצאת בתוקף נגד הגישה הזו ונגד הניסיון להגדיר מחלל שבת כגוי, כי יהודים רבים גדלו לחילוניות בגלל תרבות וסביבה. אז אם יינן הולך לפרשנות קצה, לבי לבי עליו, כי מבחינה הלכתית הרב עובדיה הוביל את הקו שנוקטת הרבנות. הייננים מחפשים חותמות מהודרות כדי שיוכלו לייצא לחו"ל".

 

ארגון הכשרות OK, למשל, הוא אחד משני ארגוני הכשרות הגדולים בעולם. הארגון חובק עולם ופרוס על משגיחיו מארצות אירופה וארצות הברית ועד העולם הערבי. נציג הארגון בישראל, הרב אהרון חסקל מאלעד: "יותר ויותר יקבים הופכים לשמחתנו בשנים האחרונות לכשרים, יש לנו הישגים עצומים בתחום".

 

איך אתה מסביר את זה?

"בעבר, היין הכשר סבל מהערכה ירודה ביותר. יין כשר ויין איכותי היו מושגים כמעט סותרים. המהפך החל עם יינות האיכות הכשרים שייצרו יקבי רמת הגולן. מאז החלו לייצר בארץ יינות איכותיים כשרים רבים. בתערוכות בינלאומיות למזון כשר יש ליינות האיכות מישראל אחיזה חזקה ביותר והם נתפסים כאיכותיים יותר אף מהיינות הכשרים מבורדו או מאיטליה. בארצות הברית, למשל, הכשרות היא ערך מוסף משמעותי ליינות האיכות מישראל", מסביר הרב חסקל.

 

סמילנסקי, אתה ממש לוקח את זה אישית.

"ברור. חייבים להתמרד. אני לא אלכלך על היקבים האחרים שעשו את זה, אבל אין להם שום כבוד עצמי. שיהיה ברור, אין לי דבר נגד אנשים דתיים או נגד אמונה באל. הביקורת שלי היא נגד הממסד הדתי. אנחנו נותנים שהממסד הדתי ידרוך עלינו. חותמת ההכשר מעידה לא רק על תמיכה כלכלית בממסד הרבני ההולך ומתחזק, אלא גם על תמיכה וטיפוח מנגנון של יריקה בפרצופנו, אלה שאורחות חייהם שווים פחות - הטמאים, הלא כשרים, אלה שאסור להם לגעת ביין פן ייטמא, אלה שהם כמו גויים, כמו דובים, כמו ארנבות".

 

פרסום ראשון: 19.08.10, 15:27

 

חיפוש אירועים נוספים
החל מתאריך
עד תאריך
כל הארץ
כל הארץ
מרכז
חיפה
צפון
ירושלים
דרום
שפלה
שרון
נגב וערבה
כל התחומים
כל התחומים
מוזיקה
תיאטרון
מחול
קלאסי
ילדים
בידור
פסטיבלים
עניין
שם אמן, שם הצגה, שם אירוע
תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 

 
לכתבה זו התפרסמו 60 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
מופעים
אוכלים
נדל"ן
אור ירוק
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  as28-c
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות
 
פיקוד העורף התרעה במרחב:
    למציאת מרחב ההתגוננות האישי שלכם »
    פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה
    רשימת יישובים במרחב