במסגרת מסיבת רחוב פתוחה לסגירת התחנה המרכזית החדשה, נבקש היום (ה') מהמשתתפים והמשתתפות לפתוח את "מדריך תל אביב להריסת
שכונה בעשרה צעדים" - פרק שבע.
פרק שבע, המדבר על הגדלת זיהום אוויר דרמטית תוך הורדה דרסטית ברמת החיים, נמצא ממש אחרי פרק שש הידוע לשמצה המדבר על ההכרח בסגירת בתי ספר ומוסדות תרבות ולפני פרק שמונה, שמעודד העברת נכסים שכונתיים בששון ובשמחה לעמותות וארגוני צדקה שמטרתם אחת – הלבנה (או ג'נטריפיקציה, שזה סוג של קולוניאליזם רוחני).
אצלנו פרק שבע יושם באופן מזהיר - וכיום כל מי שנוסע באוטובוס מירושלים ורואה את מרפסות התושבים עם התריסים המפויחים הקרובות כל כך לגשר מבין שמישהו עשה עבודת עומק רצינית בלהרוס להם ת'חיים.
אתמול, לפני 17 שנה ובאיחור לא אופנתי של 26 שנה, נפתחה התחנה המרכזית של תל אביב. מול טקס הפתיחה של התחנה הפגינו כ-300 מתושבי שכונות נווה שאנן ושפירא בהתראה על זיהום האויר, הרעש והפיח שציפוי שיציף את האזור. כמעט שני עשורים אחרי, והתחזיות לתחנת האוטובוסים הגדולה בעולם, התממשו באופן הגרוע ביותר.
התחנה המרכזית מנחיתה על שכניה זיהום, תחלואה, רעש, עומס יתר ופשע. התחנה המרכזית מנקזת אליה כל יום תנועה של עשרות אלפי אוטובוסים ומאות אלפי אנשים מכל רחבי הארץ, הנשארים בה דקות ספורות בלבד.
ובינינו, בהחלט אפשר בלעדיה. אפשר לארגן את התחבורה הציבורית בעיר ובארץ מחדש, כך שלא יהיה צורך בתחנה המפלצתית בלב שכונות המגורים. התחנה
המרכזית בנויה מתוך קונספט תחבורתי הבנוי ככוכב. כלומר, אם את רוצה לנסוע מנקודה אחת לאחרת, את צריכה להגיע למרכז כלשהו, שאליו מתנקזים כל הקווים ושם להחליף אוטובוס. אבל מערכות הסעת המונים מתקדמות בעולם לא פעולות בצורת הכוכב, המתאימה אולי לישובים קטנים. מערכות הסעת המונים מתקדמות פועלות בצורה של רשת, בה המעבר בין קו אחד לשני אינו מתבצע באותו המרכז, אלא בעשרות נקודות תחלופה ומפגש בדרך, המגובות ב"כוכבים" קטנים ומקומיים שמנקזים אליהם מספר קווים ספורים.
לפני חודשיים יצאה תנועת "עיר לכולנו", מגובה בארגונים סביבתיים וחברתיים כמו שדולת הנשים ותחבורה היום ומחר, בקמפיין
לשינוי האופן בו אנו נעים בתל אביב-יפו. מהיר בעיר מציע שני קווי אוטובוס מהיר – חוצה וסובב – שיהוו בסיס למעבר למערכת תחבורה מבוססת רשת. שני הקווים אינם עוברים בתחנה המרכזית, אלא במסופי אוטובוס אחרים (כמו ארלוזורוב, הכרמלית והטייסים) ובתחנות הרכבת השונות בעיר, על מנת לאפשר לצמצם בצורה משמעותית את השימוש בתחנה כיום, ולפזר אותו באופן שיוויוני יותר ברחבי תל אביב.
מהיר בעיר – המקובל גם על משרד התחבורה – מציע פיתרון הוגן, חברתי וסביבתי, ויכול לקרות תוך שנה שנתיים. המסופים אשר ישמשו כמיני תחנות מרכזיות כבר קיימים, וכבר כיום הם משמשים כחלופה מועדפת על אוכלוסיות רבות שמעדיפות לחסוך לעצמם את הכניסה לתחנה המרכזית. אין סיבה שהתחנה הסופית של אוטובוס המגיע מחיפה לתל אביב תהיה בדרום העיר, בדיוק כמו שאין סיבה שאוטובוס המגיע מקריית גת יסיים את נסיעתו ברידינג.
אין צורך לחכות שנים ארוכות, לבנייה של תחנה מרכזית חלופית מחוץ לעיר, או לתחילת פעולתה של הרכבת הקלה. כבר חיכינו מספיק. אפשר לעשות את זה כבר עכשיו, במהירות וביעילות. כמו שקרה בחיפה, שם בתוך פחות מעשור פיצלו את התחנה המרכזית ששכנה בבת גלים לכמה תחנות משנה, ובחודשים אלו מסיימים לבנות את המטרונית אשר תפעל על אותן העקרונות של "מהיר בעיר".
מחר בשש וחצי בערב נערוך מסיבה בלוינסקי פינת צמח דוד, ממש מתחת לגשר, "מסיבת" רחוב פתוחה "לסגירת" התחנה המרכזית "החדשה". בואו, יהיה לוהט.
• יעל בן-יפת היא חברת מועצת העיר תל אביב יפו מטעם סיעת עיר לכולנו ומנכ"לית הקשת הדמוקרטית המזרחית. היא תושבת קרית שלום שבדרום תל אביב. yaelby@mail.tel-aviv.gov.il
| מאת: יעל בן יפת | | | 08:37 | | | הגיבו 13 תגובות |