|
| | |
עין דור: 24 משפחות תקועות בדרך להרחבה
משהו נתקע בדרכן של 24 משפחות אל ההרחבה הקהילתית של קיבוץ עין דור. הן מכרו את דירותיהן, העבירו את ילדיהן למוסדות החינוך בעמק ושילמו דמי קדימה על חשבון תכנון ובניית הבית. אז למה הן יושבות על המזוודות כבר יותר משנה (רמז: אין להן טענות כלפי הקיבוץ)
אריק בשן 
את מנוף, יישוב קהילתי בגוש משגב, עזבה משפחת לוי אחרי עשר שנים לטובת קרבה למקום עבודתו של אבי המשפחה, מוטי, כמרצה במכללת יזרעאל, וגם כדי ליהנות מאיכות החיים ב"שכונה הירוקה" - ההרחבה הקהילתית של קיבוץ עין-דור, שהשלב הראשון בה מאויש כבר על ידי 24 משפחות. במאי אשתקד החלה המשפחה בתהליכי הקליטה. לאחר מיון מוצלח ב"ועדת הקבלה", בחרה מגרש וחתמה על חוזה עם יזם ההרחבה, חברת "דוראל". כבר ביולי 2009 מכרה את ביתה הקודם, ולאחר מכן הגישה תצהירים, כנדרש, למנהל מקרקעי ישראל. חלפו חודשיים-שלושה בלי שום תגובה. עיכובים ביורוקרטיים, התנחמה המשפחה, אינם נדירים. רק כאשר חלפה חצי שנה תמימה החלה לגלות מעט דאגה, הרימה טלפונים וכתבה מכתבים.
מהתשובה התמציתית הראשונה שקיבלו ב-17.2.10, למדו בני הזוג לוי כי מה שמעכב את מעברם לעמק היא סוג של "רפורמה" במנהל, ושעובדים שם על נהלים חדשים.
"החלטה 1180 מ-10.5.09 קובעת כי ביישובים שאינם באזור עדיפות לאומית, ייקבע ערך הקרקע על פי מכרז מקדים שיבצע המנהל", כתבה להם רחל גבעון, ממחלקת עסקות חקלאיות במנהל. חלפו עוד מספר חודשים עד שהתקבל מסר מעורפל לא פחות, הפעם ממיכל אפרתי, ראש פניות הציבור במחוז הצפון: "המחוז ממתין לאישור תנאי המכרז על ידי האגף החקלאי והמשפטי של המנהל".
זה כבר היה קצת יותר מדי עבור סבלנותם ותוכניתם הנבלמת של בני הזוג הצעיר. "המצב בלתי-נסבל, ובוודאי שאינו תואם את המדיניות המוצהרת של הממשלה ואת החלטותיה לקדם את ההתיישבות היהודית בפריפריה", מנסה מוטי לוי הנזעם לעניין במצב את השר האחראי על פיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום.
"משפחות עברו תהליכי קבלה לקיבוץ, פתחו תיקים, פינו בתים, עזבו את מקום עבודתן ומעוניינות לעבור צפונה - אבל שום דבר לא ברור, המנהל גורר רגליים ומעכב את פיתוח ההרחבה. זהו אינטרס לאומי, לחזק את ההתיישבות בעמק. נראה כי המנהל פועל במדיניות הפוכה לזו של הממשלה".
לוי מזכיר לשר כי גם בעקבות מעורבותו האישית המודגשת הגדירה הממשלה מחדש, בדצמבר האחרון, את מפת האזורים בעלי עדיפות לאומית. "זוהי החלטה שנועדה להשיג יעדים לאומיים בסיסיים, כמו עידוד פריסת האוכלוסייה במדינת ישראל והגדלתה באזורי הפריפריה ובאזורים סמוכי גבול", הוא מציין במכתבו. "במסגרת החלטה זו הוכרז גם עין-דור כמצוי באזור בעל עדיפות לאומית".
בהמשך לכך, מזכיר לוי לשר, חידש הוא עצמו, בסוף ינואר, את התקנה המעניקה הנחות משמעותיות לרכישת קרקע בגליל (תקנה 897), אלא ש"מגמת המנהל היא דווקא להעלות עוד ועוד את מחירי הקרקעות ולהרתיע אוכלוסייה צעירה מלעבור אל האזור", מתאר לוי את המצב. "שרירות הלב וחוסר הרגישות של פקידיו כלפי המשפחות שכבר החלו לעבור אל העמק הוא בלתי-נתפש ולא מוסבר... מאחר שפיתוח הצפון הוא נושא ששמת על ראש סדר העדיפויות, והוא תואם את מדיניות הממשלה", מסכם לוי, "אנו מבקשים שתתערב בסוגיה ותפעל לקידום ההרחבה בעין-דור".
היה זה רק אחד מהמכתבים ששיגרה משפחת לוי אל גורמי שלטון רלוונטיים, ולא זכתה לשום תגובה. באחד מהם, שנשלח ב-8.7.10, פנתה ישירות למנהל מחוז הצפון במנהל, גבי ויסמן, ומחתה על ההתנהלות האיטית וחסרת הרגישות ועל ההשלכות החמורות, הכלכליות והנפשיות, בהם מייסר המוסד בו הוא עובד את הזקוקים לו. "עמק יזרעאל, וקיבוץ עין-דור בתוכו, הוכרו כאזור עדיפות, בו קיים אינטרס לאומי ליישב משפחות צעירות איכותיות, שיתרמו לאקלים החברתי והתעסוקתי בצפון. בפועל, דווקא התנהלות פקידי המנהל נוגדת את האינטרס הלאומי וגורמת סבל רב למשפחות".
כלפי הקיבוץ, אגב, לפחות בשלב הזה, אין למוטי ודפנה לוי כל טענה. עד שיתגשם החלום בעין-דור, שכרה משפחת לוי - שני מבוגרים ושלושה ילדים קטנים - דירת חדר צפופה בקיבוץ המוצא של דפנה, בתמורה ל-2,000 ש"ח בחודש. כאמור, יש להם לא-מעט עלויות נוספות, כולל הפקדת מאות אלפי ש"ח בנאמנות עבור התכנון והבנייה החדשה.
צרות, לצד החלומות, יש גם למשפחת ל' (השם שמור במערכת), עוד משפחה הנמצאת על מסלול הקליטה מלא המהמורות להרחבה בעין-דור. במכתב (מ-23.4.10) אל ירון ביבי, מנהל המנהל, כתב אבי המשפחה: "גדלתי בשדות העמק ובחרתי לבנות את הקן המשפחתי באזור מסיבות אידיאולוגיות וערכיות". ל', המתגורר עדיין בתל אביב, מבקש מהמנהל, כמעט מתחנן, כמו בני המשפחות האחרות, לשחרר מיידית את החסמים הביורוקרטיים המונעים את בניית הבית בעין-דור.
גם משפחת ל', כמו האחרות, "זכתה" למסר יבש וענייני מטעם המנהל בתאריך 24.3.10: על-פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל (מ-10.5.09) שיווק מגרשי בנייה למגורים באזורים ללא עדיפות לאומית יעשה בתנאי שיווק מקדים (10% מהמגרשים) שיתבצע על-ידי המנהל. היות שהמשפחות בעין-דור לא עומדות בתנאי "הוראות מעבר" שקבע המנהל (משום שהן לא חתמו על הסדר עלויות הפיתוח ולא עמדו בתשלומים טרם קבלת ההחלטה, כאמור ב-10.5.09) - הוא מחזיר את בקשותיהן...
מילא, סדר צריך להיות. אבל מאז, קוצף ל' במכתבו למנהל המנהל, חלפה-עברה יותר משנה. האם אין זה זמן מספיק כדי להכין את מסמכי המכרז (על 10% מהמגרשים, כזכור)? יש לו, לל', סברה לא בלתי-מתקבלת על הדעת: "המנהל החליט להקפיא באופן מוחלט את פרויקט עין-דור מסיבה אחת בלבד - התרשלותו ביישום החלטותיו הוא. אין ספק כי ההתנהלות האמורה אינה ראויה לרשות שלטונית המחויבת בסטנדרטים של התנהלות שלטונית תקינה, שקיפות והגינות. המנהל מבקש היום להחזיר את דמי החיתום, כולל על מגרשים שכבר נבחרו; להחזיר את הגלגל לאחור. אנחנו תלויים באוויר ולא יודעים מה יעלה בגורלנו".
את הגיבוי המשפטי, לנוכח זעם המשפחות, חוסר האונים ושתיקת הריבון - מנסח בא כוח המשפחות, עו"ד יעקב ברנט ("הרצוג פוקס נאמן ושות'"): "ההחלטה (1180) לא הביאה לשינוי במדיניות המנהל שהונהגה טרם קבלת ההחלטה", מוסיף עו"ד ברנט, במכתבו אל ירון ביבי, מנהל המנהל, עוד נדבך לשערורייה. "פתיחת תיקים חדשים לאחר החלטת המועצה לא נעשתה בשגגה אלא בהוראת נציגת המחוז (הצפון). רק בשלב מאוחר יותר הסתבר כי המנהל שינה בדיעבד את מדיניותו וחדל לפתוח תיקים למשתכנים חדשים. יתירה מזאת, הוא הפסיק את טיפולו בתיקים הקיימים שנפתחו קודם לכן". כל המהלכים האלה, טוען המשפטן, לא הובאו לידיעת הנוגעים בדבר, ולא לידיעת המשתכנים החדשים, אלא שנה לאחר מועד פתיחת התיק(!), ואז מצא המנהל לנכון להודיע כי הוא עומד להחזיר למתיישבים את הבקשות להקצאת המגרשים, ביניהם גם לאלה שכבר שילמו את האגרה לתיקים פתוחים.
דברי עו"ד ברנט מאשרים כי הסיבה העיקרית לעיכוב בהוצאת המכרזים היא שטרם סיימו, באגף השיווק והכלכלה של המנהל, להכין את המסמכים. עיכוב מרשיו, הוא סבור, נעשה שלא כדין, משום שהחלטת ממ"י קובעת במפורש: "מגרשי הבנייה למגורים באזורי עדיפות לאומית יוקצו על-ידי המנהל בפטור מהמכרז, על-פי המלצת האגודה". היות שעין-דור, לפחות מדצמבר 2009, הוא אכן באזור עדיפות - כלל לא נדרש, לטעמו, לבצע שיווק מקדים.
כך בדיוק סבור גם אלון קסל, בעברו איש אגף התקציבים באוצר והממונה מטעמו על פעילות ממ"י. קסל - היום בצד השני של המתרס - מדגיש כי עין-דור, המוכר היום כיישוב בעדיפות לאומית, היה "כמעט" כזה גם במפה הקודמת, כש"קו הגבול" עבר בינו לבין גזית השכן. גם קסל, מבעלי חברת הבנייה דוראל, יזמית ההרחבה מטעם קיבוץ עין-דור, סבור כי אין שוני רב בין החלטת המנהל הקודמת שעסקה בהרחבות קהילתיות (מספר 959) לזו שהחליפה אותה (1180) במאי 2009, והוא מבקר מחד את מחדלי משרדי הממשלה, ואת המנהל, ש"למרות ההחלטות שקיבל, לא מבצע דבר.
כשהתקבלה החלטה 1180", הוא אומר, "שאלנו במנהל כיצד לנהוג עם פרויקטים שנמצאים בביצוע. 'אין בעיה', אמרו לנו, 'בינתיים תמשיכו לעבוד כרגיל'. גם המנהל המשיך כרגיל, ולקח כספים עבור פתיחת התיקים. רק בספטמבר-אוקטובר חל שינוי בעמדתם", מגלה קסל. "בהנחיית ראש האגף החקלאי שולה בן צבי, הועברו למחוזות הנחיות להפסיק טוטאלית את הטיפול, גם באלה שכבר פתחו להם תיק. במדינה נורמלית", הוא מוסיף, "היו מאשרים את המשך בניית ההרחבה על בסיס החלטה קודמת, כל עוד החלטה חדשה אינה מגובשת. ביקשנו: לפחות תשחררו את המכרז. אבל מסתבר שאיש לא הכין מכרז כזה עד היום".
לקסל אין ספק שהסוגיה תתברר בערכאות. על הדיירים המיועדים הועמס עול כספי מיותר, ועשרות המכתבים ששיגרו לבעלי העניין לא נענו. "לפני כחודש נפגשנו עם ירון ביבי במנהל", הוא מעיד, "ביקשנו שיטפל ב-24 המשפחות שנפלו בין הכיסאות. הוא בקושי הכיר את הבעיה. האיש הודה בפנינו שאינו בקי בפרטים. לדעתי אפילו לא קרא את המכתבים שנשלחו אליו. בכל זאת, אני מקווה שמשהו עומד לזוז: ב-2.8.10 תהיה פגישה במחוז הצפון, ואני מקווה שאז סוף-סוף יצא המכרז לדרך".
דוברת מנהל מקרקעי ישראל, אורטל צבר, אומרת כי "המנהל קיים קשר רציף עם המועצה האזורית". הקיבוץ, לטענתה, הוא שחתם על הסכמים עם המשפחות, "לאחר שהמנהל הודיע לו, כי אין לבצע התקשרות עד להוצאת המכרז" - אגב, טענה שאינה מתיישבת עם הדברים המוצגים בכתבה לעיל. "לא נפתח תיק לאף אחת מהמשפחות", נטען בתגובה. "ייתכן שהקיבוץ גבה כספים, אבל לא המנהל, שהחזיר את החומר שנשלח אליו חזרה לקיבוץ. המנהל עומד להוציא מכרז בזמן הקרוב".
ויש עוד בשורה לא בלתי-רלוונטית למתיישבי השכונה בעין-דור: בעקבות חתימתם של שר השיכון אריאל אטיאס (שהוא גם יו"ר מועצת מקרקעי ישראל), ושר האוצר יובל שטייניץ - יחודש תוקפה של החלטה 897, שהתקבלה עוד בשנת 2001, המעניקה הנחות לרוכשי קרקע למגורים באזורי הגליל והצפון, שתהיה בתוקף עד מאי 2012.
מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל נמסר על ידי לילך גדול: "סילבן שלום, המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל, רואה בחיזוק ההתיישבות ובקליטת משפחות צעירות נוספות ביישובי הגליל יעד מרכזי. עם כניסתו לתפקיד הציג את חזונו להבאת עוד כ-300 אלף תושבים נוספים לגליל בעשור הקרוב, והוא פועל נמרצות על מנת להשיג את היעד. רק לאחרונה יזם וקידם השר שלום את חידוש תקנה 897 - סבסוד הנחות בהקצאת קרקעות בגליל. תכליתה לחזק את יישובי הצפון ולהעניק הנחות משמעותיות ברכישת קרקע של עד 100 אלף ש"ח על-פי מתווה של אזורי עדיפות לאומית א' ואזורי עדיפות לאומית ב'. החלטה זו תעודד משפחות צעירות לרכוש קרקע להתיישבות קבע בגליל".
לדברי לילך גדול, לא הגיעו אל השר פניות התושבים או מי מטעמם. "עם פניית עיתון 'ידיעות הקיבוץ' הועבר הנושא לטיפול סיגל שאלתיאל, ראש האגף לפיתוח הגליל במשרד לפיתוח הנגב והגליל, שכבר החלה בבדיקת הנושא על מנת לקדמו".
- הכתבה המלאה מופיעה בסוף השבוע בעיתון "ידיעות הקיבוץ"
|
|
