"יש לא מעט צעירים ובני נוער ערבים במזרח ירושלים שרוצים ומוכנים להתנדב לשירות אזרחי. כל הרשויות, העירייה והממשלה, צריכות לעשות הכל כדי לסייע להם בכך". את ההצהרה הזו לא השמיע חבר כנסת מהימין אלא חטיב נוסייבה, צעיר ערבי מוסלמי, המתגורר בכפר ברטעה שבוואדי ערה. בחודשים האחרונים, יחד עם קבוצה של צעירים ערבים ממזרח
ירושלים, הוא מנסה להוביל לשינוי שיגרור אחריו התגייסות של יותר ויותר צעירים ערבים לשירות הלאומי.
"אני מסתובב בבתי ספר ונפגש עם בני נוער וצעירים, ורובם אומרים לי שהיו רוצים לקחת חלק במערך השירות, גם כדי לתרום למדינה וגם כדי ליהנות מהזכויות שמקנה השירות בהתנדבות. מעבר להטבות הכלכליות, מקבל הצעיר ערבי שמשרת בשירות הלאומי אפשרות להיפתח לעולם שסביבו", מסביר נוסייבה את החלטתו לצאת בגלוי למען הצטרפות לשירות הלאומי.
לפני 15 שנה הוקמה בעירייה היחידה לשירות לאומי. לדברי מנהלתה רחל הרניק, עם הקמת היחידה נעשתה פנייה לציבור הערבי ולציבור
החרדי בעיר להצטרף לשורות המתנדבים וליהנות מהזכויות המוקנות להם בעקבות כך. "בשנים הראשונות היתה קבוצה קטנה של צעירים וצעירות מבית צפאפה שהתנדבו בבית החולים הדסה. לצערי הרב, זמן קצר לאחר מכן הופסק שיתוף הפעולה הזה בעקבות איומים שנשלחו לצעירים ולבני משפחותיהם מהרשות הפלסטינית ומאנשים בכפר", מספרת הרניק. לדבריה, מאז תחילת פעילות היחידה גדל בשיעור ניכר מספר הצעירים החרדים העושים שירות לאומי, אשר לאחר מכן יכולים להשתלב בשוק העבודה וליהנות מהכוונה, מלגות והטבות נוספות.
מספרם של הצעירים החרדים המשרתים בבתי ספר ובעמותות חברתיות שונות בעיר הוא כ־500, אך בקרב הציבור הערבי רק 12 צעירים בחרו בדרך זו. אמנם, המתנדבים הערבים זכו השנה באות המתנדב המצטיין, אך מדובר במספר זעום מכלל שכבת הגיל המועמדת לשירות המתגוררת בעיר.
"החברה הערבית צריכה בראש ובראשונה לעבור תהליך של שינוי, כפי שעשתה החברה החרדית. רק לאחר התערבות הרבנים החל נושא השירות לתפוס תאוצה. מי שאמור ויכול להוביל את השינוי בחברה הערבית הם המוכתרים, מנהלי בתי הספר וגורמים משפיעים נוספים בקרבה", טוענת הרניק. בינתיים, המוכתר היחידי בירושלים שמתייצב בגלוי בעד היוזמה הוא זוהר חמדאן, המוכתר של שכונת צור באהר.
נוסייבה מסכים עם הרניק אך טוען כי המנהיגים הערבים לא רק שאינם מעוניינים לסייע אלא אף מתנגדים בתוקף לנושא השירות הלאומי. "הפוליטיקאים הערבים יודעים שאם לצעירים שלנו תהיה אפשרות להשתלב ולצאת החוצה ולזכות בזכויות, זה ישמיט את הקרקע מתחת לרגליהם ואף עלול להוביל להחלפתם בכנסת".
הפחד שעליו מדבר נוסייבה בא לידי ביטוי במהלך הכנת כתבה זו. לפגישה שקיימנו השבוע עם יוזמי הרעיון אמורים היו להגיע גם שישה צעירים ממזרח העיר המבקשים להתגייס לשירות האזרחי. ברגע האחרון, לאחר שהבינו שהנושא יסוקר בתקשורת, הם קיבלו רגליים קרות ושבו לבתיהם. "החבר'ה האלה רוצים מאוד להתנדב, אבל כל עוד הם לא ירגישו שיש כוח גדול מאחוריהם, הם ימשיכו לפחד", הסביר נוסייבה.
אחד המתנדבים הערבים, צעיר בשם מוחמד, הסכים לשוחח עם "ידיעות ירושלים" בנושא ואמר: "במקום לשבת ולהתלונן כמו כל הערבים על כך שאין דו־קיום, החלטתי לפעול ולשרת את המדינה ואת אחיי. אין דרך אחרת להגיע לדו־קיום".
לדברי הרניק, באחרונה ביקשו שלושה צעירים להתנדב בסיוע לתלמידים מתקשים בבית הספר בשכונת ג'בל מוכבר.
"בתגובה קיבלנו איומים מפורשים שאם הם ייכנסו לבית הספר - ירצחו אותם", היא מספרת. "פנינו למשטרה שתגן עליהם, אבל שם הסבירו לנו שאי אפשר לתת שמירה צמודה לכל אחד מהמתנדבים. אי אפשר לעשות שינוי כל עוד אלה התגובות. הציבור הערבי בעיר צריך להבין שאנחנו מבקשים להכניס שירות לאומי לטובתו, במגזר שלו ולצרכים שלו, והמתנדבים צריכים להתקבל בכבוד ובהערכה. בבית החולים אלין, למשל, יש כ־20 בנות שירות לאומי יהודיות, בעוד רוב המטופלים הם ערבים. יש שם פער של שפה ותרבות. מה יותר טוב מחבורה צעירה שמדברת את השפה ומכירה את המנטליות, שתבוא להתנדב שם?".
נוסייבה (29), המתנדב הערבי הראשון בפיקוד העורף, מנסה באמצעות כתיבת מאמרים בעיתונות הערבית וקריאה לאמצעי התקשורת הערביים להתגייס למען מטרה זו ליזום שינוי בקרב הצעירים בחברה הערבית בישראל, ולעודד אותם להתנדב לשירות. לדבריו, הצעירים הערבים במזרח העיר חשים משועממים ושאין להם עתיד, ובמקביל הרשות הפלסטינית וארגוני החמאס, הג'יהאד האסלאמי והתנועה האסלאמית מנצלים את המצב הזה ופועלים לצירוף הנערים לשורותיהם. "התנועות האלה מקיימות קייטנות, מחלקות מלגות ונותנות שירותי רווחה, וכך סוחפות אחריהן את הצעירים".
נוסייבה ושניים מעמיתיו למאבק (צילום: שלומי כהן)
נוסייבה ועמיתיו פנו אל חבר המועצה מאיר תורג'מן וביקשו כי יסייע להם בגיוס משאבים לצורך פתיחת לשכה למתנדבים במזרח העיר.
"כדי להעסיק בן או בת שירות לאומי יש צורך בתקציב חודשי של 1,500 שקל לכל תקן", אומר תורג'מן, שנענה לבקשה. "אנחנו מחפשים תורמים שהנושא חשוב להם וכך נוכל, לפחות בשלב ראשון, לספק מתנדבי שירות אזרחי למוסדות חינוך ורווחה בעיר. כרגע אנחנו מנסים לפתוח משרד במזרח העיר כדי שלצעירים הערבים תהיה כתובת. אני מאמין שגם העירייה תכיר בחשיבות הנושא ותירתם לעזור".
העירייה: "העירייה מברכת על כל יוזמה אזרחית לעידוד צעירים לשירות אזרחי ופעילות בקהילה. היוזמים מוזמנים לפנות למנהל לשירותי קהילה על מנת לקבל תמיכה ייעוץ והכוונה, ופנייתם תישקל כמקובל על פי הנהלים".
* הסיפור המלא בגיליון סוף השבוע של "ידיעות ירושלים"
