אחרי שבועיים מהפנטים בדרום אפריקה, נחתתי בארץ היישר לתוך ביצת הכדורגל המקומית, ולהפתעתי הרבה גיליתי שכלום לא השתנה - עדיין נודף ממנה ריח מסריח.
באפריקה זכיתי לחגיגה אמיתית של כדורגל. פסטיבל צבעוני של אוהדים, אהבת משחק נקייה ונטולת אלימות, מדינה שלמה שמסתובבת עם החולצה הצהובה של הבפאנה בפאנה. המובילים הקבועים והחייכנים במירוץ הטור דה-אפריקנס.
כדורגל, אתם יודעים: דרמות, תשוקה, ג'יאן מעיף פנדל למשקוף, פויול נוגח, אינייסטה בוולה, סניידר דומע - והנה אני נוחת ומחכים לי גיל לב וקובי בלדב. ווסלי, תביא טישו. גם לי בא לבכות.
למי שפיספס: בשישי האחרון פורסם במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" תחקיר שבו נשלחו נציגיו של אוליגרך פיקטיבי המבקש לקנות קבוצה בישראל, לבדוק מה מוכנים ראשי המועדונים לעשות כדי שהאיש עם הארנק התפוח יגיע אליהם.
בין המועדונים שזכו לביקור היה גם מכבי נתניה, ושם הפליאו הנשיא לב והמנכ"ל בלדב (האם לאור שיתוף הפעולה המוצלח כבר אפשר לכנות את הצמד החרוץ
"בלדלב"?) בסדרת תובנות מאלפות. לב, למשל, השווה בין שחקנים אפריקאים לקופסת שעועית מקולקלת ("אחרי שישה חודשים או שנה זה מתחיל להרקיב"), בלדב הבהיר שאם האוליגרך המסתורי לא אוהב ערבים ("אנחנו מכירים את הבעיה הזו"), ניתן יהיה לשחרר אותם בעזרת פיצויים קטנים, "אבל חייבים לעשות זאת בזהירות, בגלל התקשורת. צריך לעשות את זה חכם, לחכות כמה חודשים ואז להגיד שהם לא מספיק טובים כשחקנים".
כבוד הנשיא והמנכ"ל החריף, בתיחכומם הרב ומבלי שממש נתבקשו, אף הוסיפו תיאורים שהעידו, מנקודת מבטם, על יחסה של ליזה יאמר לערבים (בלדב: "במשחק מול אום אל פאחם, היא באה לווי-איי-פי וראתה את הערבים עם הגלאביות. היא צרחה עליי ועזבה לצד אחר של האצטדיון").
ועכשיו מעניין איך אמור להרגיש אחמד סבע, שאמנם כובש במשחקי האימון, אבל יודע שאם במקרה יופיע בעיר גזען עם פנקס צ'קים, החברים למעלה ימכרו אותו בזול, אבל "יעשו את זה חכם". ומה אמור לחשוב פיראס מוגרבי שרק התחיל את הקריירה שלו? והאם הוא מריץ בראש את כל הפעמים בהן ליזה עברה מולו במסדרון?
ואם עטר יחשוק בשחקן רכש אפריקאי? כדאי שיידע שהנשיא לב יבדוק את תאריך התפוגה על קופסת השימורים. שישה חודשים זה יוצא תחילת הסיבוב השני, ואז כבר חייבים לזרוק את השעועית השחורה, אחרת היא תדיף ריח רע בכל חדר ההלבשה.
שישאל את גיל לב. הסירחון הגיע עד למשרדים הממוזגים של כבוד הנשיא.
אבל היו גם חדשות טובות: השבוע קראתי בעיתון שהמדוזות עזבו את חופי ישראל מוקדם מהצפוי. עכשיו אני מקווה ששאר חסרי החוליות החלקלקים, שמרעילים את הסביבה שלנו, ינטשו גם הם וינדדו למחוזות רחוקים. אם זה עבד כל כך יפה בים, למה שלא יעבוד גם ביבשה?
