כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
ההסדר האחרון?

ישראל עוז. "העתיד הקיבוצי מבטיח"
ישראל עוז. "העתיד הקיבוצי מבטיח" 
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

הסדר הקיבוצים: הדור השלישי

הגל השלישי של הסדרי חובות הקיבוצים הסתיים בימים אלה, וכלל 36 קיבוצים. ישראל עוז, ראש המטה להסדר הקיבוצים, מסכם את ההסדרים לדורותיהם, וגם מביט באופטימיות אל עתיד הקיבוצים

אריק בשן 
פורסם: 25.07.10, 07:49

במטה להסדר הקיבוצים לא היו חסרות סיבות למסיבות במהלך 21 השנים לקיומו - מאות הסדרים רגילים, משלימים, פרטניים ומיוחדים נחתמו באמצעותו. אבל רק עתה, כשמאחוריו ההסדר האחרון (קיבוץ משמר-הנגב) מ-36 קיבוצי "דור ג'" להסדרים - אלה שתמורות עסקת "תנובה" שימשו בהם מקור משמעותי - מוכן ישראל עוז, ראש המטה הנוכחי, לברך על המוגמר.

 

"מוגמר"? אולי מוגזם לומר כך. בהקשר הקיבוצי, עוד זה הולך וזה בא - וכבר מתדפקים על הדלת הסדרי "דור ד'" (כן, יש גם דבר כזה) - שלושה קיבוצים "ישנים-חדשים": כפר-רופין, חמדיה ומעוז-חיים. נוספים, כנראה, עוד יופיעו.

 

נתחיל, איך לא, בכסף: על-פי נתוני המטה לביצוע הסדר הקיבוצים, בסיבובים הראשון והשני ("הסדר הקיבוצים" ו"הסדר משלים", כולל תאגידי התנועות) מחקו הבנקים והממשלה 18.627 מיליארד ש"ח מחובות הקיבוצים, שהתחייבו בתמורה לשרת בפריסה (רובם עד שנת 2013) חובות בכ-8 מיליארד ש"ח. ל-75 "קיבוצי פריפריה" בוצע הסדר פיננסי במסגרת ההסדר המשלים, ו-56 "קיבוצי נדל"ן" התחייבו, מעבר להסדר פיננסי, להשיב למִנהל מקרקעי ישראל כ-19 אלף דונם קרקע שאותרו בסקר מיוחד.

 

בסיבוב השלישי, זה המסתיים, כאמור, כעת, בוצעו בעיקר הסדרים פרטניים, מרביתם במעורבות הארגונים ובסיוע מתמורות מכירת תנובה. במסגרת זו טופל חוב בהיקף של כ-1.7 מיליארד ש"ח, מהם נמחקו קרוב ל-815 מיליון ש"ח. ההסדרים הפרטניים, לפי הארגונים האזוריים, הקיפו שמונה מקיבוצי הגליל העליון (כפר-הנשיא, איילת-השחר, מלכיה, מנרה, משגב-עם, חולתה, עמיר ודפנה); שישה מהנגב (ניר-עם, עין-השלושה, ניר-עוז, צאלים, משמר-הנגב וברור-חיל); חמישה ממילואות (הסוללים, אילון, כפר-המכבי, מצובה ופרוד), כך גם מעמק הירדן (אשדות-מאוחד, האון, עין-גב, אפיקים ובית-זרע); מגרנות ארבעה קיבוצים (מעיין-צבי, החותרים, רגבים ועין-כרמל); שלושה מהדרום (נגבה, חפץ-חיים ושלעבים) ומעמק המעיינות (רשפים, שדה-נחום, נווה-איתן); שניים בעמק יזרעאל (רמת-השופט וחפציבה), וקיבוץ אחד מהרי יהודה - צרעה.

 

סך הסכומים שהועברו בגין חוב הקיבוצים ב"דור ג'" של ההסדרים הוא כ-730 מיליון ש"ח. הבנקים שלשלו לכיסם בסיבוב הזה כ-570 מיליון ש"ח (כשבראשם "הפועלים", עם כ-450 מיליון ש"ח) מכספי תמורות תנובה והסיוע ההדדי, והממשלה קיבלה על-פי ההסדר המשלים 25% מתמורות הקיבוצים בעסקת תנובה (כ-230 מיליון ש"ח). גם אל הארגונים האזוריים (שברוב המקרים בוצעו ההסדרים באמצעותם) הוזרמו כספים בגין חובות קיבוצים, בהיקף של 67 מיליון ש"ח. זו היתה גם ההזדמנות לסגור חוב עתיק - מופחת, כמובן (72 מיליון ש"ח) - לסוכנות היהודית.

 

בתום ביצוע הסדרי דור ג' ועסקת תנובה, עומדת יתרת החוב השוטף של התנועה הקיבוצית לבנקים על סך של כ-1.6 מיליארד ש"ח.

 

חוב הקיבוצים כאינטרס לאומי

המטה להסדר הקיבוצים פועל מאז נחתם ההסדר הראשון (12.12.89), דרך ההסדר המשלים (20.3.96), הסדרי הארגונים והתאגידים וההסדר המשלים (תיקון) המאוחר יותר (11.4.99), וכן ההסכם למימוש אחזקות והסדרים פרטניים של "דור ג'" (14.5.06). את פעילות המטה לאורך 21 שנותיו עד כה מימנו בעיקר הבנקים, הממשלה וגם התנועה הקיבוצית, ולא במקרה: המשבר הקשה איים לא רק על התנועה הקיבוצית, חדלת הפירעון, אלא גם קרא תיגר על יציבות המערכת הבנקאית כולה. בדיעבד, אומרים הבנקאים והמומחים, הצורך בגיבוש הסדר לחובות הקיבוצים היה אינטרס לאומי. כשהתבררו ממדי השבר בתחילת שנות התשעים היה צורך למצוא פתרון פרטני למרבית הקיבוצים והארגונים הקיבוציים. בהליך שיפוטי פרטני נקבע לכל קיבוץ כושר החזר חובות ריאלי (ממוצע של 3.495 מיליון ש"ח לקיבוץ), שנפרס עד לשנת 2013, ויתרת החוב ("הבלון") נמחקה.

 

במטה לביצוע הסדר הקיבוצים כיהנו לא פחות מחמישה ראשים שאינם קוטלי קנים במשק הישראלי: הראשונה גליה מאור (היום מנכ"ל בנק "לאומי"), ובעקבותיה ד"ר עמנואל שרון (לשעבר מנכ"ל משרד האוצר), ד"ר אריאל הלפרין, פרופ' דני צידון, ומי שמכהן כראש המטה עד היום, במהלך שבע השנים האחרונות - ישראל עוז. מרביתם משוכנעים גם היום שההסדר השיג מטרות רבות: ההכנסות הקיבוציות הממוצעות עלו באופן מרשים לקראת סוף העשור האחרון, בעיקר במגזר התעשייתי (מ-50 מיליון ש"ח בתחילתו ועד ל-80 מיליון בממוצע לקיבוץ לקראת סופו). אם בשנת 1997 נרשם הפסד תפעולי לכ-40% מהקיבוצים, בשלהי העשור נרשם הפסד כזה ל-10% בלבד. המכירות המצרפיות של התעשייה הקיבוצית באמצע שנות התשעים הגיעו ל-14 מיליארד ש"ח לעומת כ-30 מיליארד ויותר לקראת סוף העשור הראשון של האלף השלישי. גם ההפקדות לפנסיה צמחו משמעותית מאז אמצע שנות התשעים ואילך. אז הפרישו לקרנות פנסיה רק כשישים קיבוצים (בהיקף של כ-380 מיליון ש"ח), היום מפרישים למעלה מ-190 קיבוצים 2,700 מיליארד ש"ח (לא כולל קרנות מילואים).

 

במטה עדיין לא "סוגרים את הבסטה". ישראל עוז גם לא בטוח שכך יקרה בשנה הבאה: "עדיין צריך לטפל בקיבוצים, שבהסדר המשלים נקבע להם חוב נדחה בהיקף של כ-890 מיליון ש"ח, שהם לא משרתים, אלא אם יהיו עסקאות מקרקעין או מכירת תאגידים, שנראות היום בלתי-ריאליות", הוא אומר, "החוב הזה מונח כעננה מעל לראשם, כולל בשעבודים. זו טרדה שתימשך לפחות עד שנת 2012 וחייבים לפתור אותה".

 

ואז אומרים שלום והולכים הביתה?

ישראל עוז: "אם יתאפשר לטפל בחוב הנדחה - נסיים את המלאכה בסוף 2011. אם לא - בראשית 2011. גם אז אין מדובר בסגירת המטה, משום שעדיין יש נושאים הנמצאים בנאמנות. למשל, נכסי מקרקעין שהושבו למנהל - באושה, באפק וכו', אלא שהתמורות מהם לבנקים (65%) ולמדינה (35%) עדיין לא מומשו, ומישהו יצטרך לטפל בכך".

 

מהלך מהפכני נוסף

בחוברת מקיפה ("ממשבר לצמיחה"), שערך עוז ושיצאה בימים אלה לרגל סיום הגל הנוכחי של ההסדרים - מוצגים נתונים וניתוחים מרשימים על התהליך כולו. עולה ממנה, במפורש, כי להסדרי הקיבוצים היו השלכות מערכתיות חשובות ביותר על הפרטת המערכת הבנקאית מחד ועל השתנות מבנה ההון של הקיבוצים מאידך; על היבטי הניהול הרציונלי של המערכת בקיבוצים והעברת עול הפרנסה, במרבית הקיבוצים, מהקיבוץ לחבר הבודד. ההשלכות על מערך הייצור התעשייתי והחקלאי שנותר בידי הקיבוצים מלמדות על צמיחה משמעותית ועל הפוטנציאל הרב הגלום במערכת לקראת שנים יבואו.

 

למרות שבמקרים רבים מבקרת עדיין דעת הקהל הכללית (וגם הקיבוצית) בחריפות את התהליך ותוצאותיו, בבנקים ובמערכת הפוליטית משוכנעים שלהסדרים היה ערך רב. כך מתבטאת מנכ"לית בנק לאומי, גליה מאור, בהרצאה שנשאה לפני כשלוש שנים ופורסמה בחוברת: "אני שמחה שחוזי השחורות בכל מה שקשור לתנועה הקיבוצית התבדו. זו תנועה שחיה ונושמת, ודאי הקיבוצים חיים ונושמים. ההתנהלות הכלכלית הפכה רציונלית יותר".

 

אברהם (בייגה) שוחט, שר האוצר בהתהוות ההסדר, מצוטט באותה הזדמנות: "אני חושב שכל מערכת שלטונית, ללא קשר לנטיות או זיקות למערכת ההתיישבותית, הייתה מטפלת במשבר בצורה של התערבות ברורה וסיוע מסיבי".

פרופ' דני צידון, היום בכיר בבנק לאומי, סבור שלולא הסדר הקיבוצים היה מחויב הסדר פיננסי נוסף - במערכת הבנקאית בישראל. וצביקה זיו, מנכ"ל בנק הפועלים עד לפני כשנה, הודה במפורש שלולא ההסדר, ואם המספרים שידועים לגביו היום היו מתפרסמים אז בציבור - "המשבר היה יכול להפיל את בנק הפועלים מהיום למחר".

 

ישראל עוז סבור שכסיכום לתהליך, יכולה התנועה הקיבוצית להתברך בכך שהיא מסיימת את המשבר ללא קריסה, ולו של קיבוץ בודד אחד. יש עדיין בעיות, הוא אומר, אבל עומס החוב קטן משמעותית, והעתיד מבטיח. כמי שליווה את המשבר מתחילתו, בעת ששימש כראש מטהו של שר האוצר בייגה שוחט, וקיבל לידיו את ראשות המטה להסדר בשנת 2003, מעריך עוז שלקיבוצים פוטנציאל ויכולות להוביל אף מהלך שינוי נוסף - "מהפכני ודרמטי לא פחות" - בכל הקשור לחיזוק הקיבוץ כקהילה ייחודית ומתחדשת בעלת ממד מוביל ומנהיגה בפריפריה ובסביבה הירוקה במדינת ישראל. "הלומד ומבין היטב ולעומק את גודל השינוי שהתרחש בעשור האחרון בתנועה הקיבוצית", הוא אומר, "יודע ששינוי מהפכני בר-מימוש מונח לפתחם של חברי הקיבוצים וממתין למעשה ידיהם".

 

חיפוש אירועים נוספים
החל מתאריך
עד תאריך
כל הארץ
כל הארץ
מרכז
חיפה
צפון
ירושלים
דרום
שפלה
שרון
נגב וערבה
כל התחומים
כל התחומים
מוזיקה
תיאטרון
מחול
קלאסי
ילדים
בידור
פסטיבלים
עניין
שם אמן, שם הצגה, שם אירוע
תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 


קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
מופעים
אוכלים
נדל"ן
אור ירוק
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  as27-c
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות
 
פיקוד העורף התרעה במרחב:
    למציאת מרחב ההתגוננות האישי שלכם »
    פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה
    רשימת יישובים במרחב