בני-זוג שעתרו לבית משפט השלום בעיר בבקשה לחייב את חברת הביטוח שלהם לפצותם בגין נזק שנגרם לביתם ולטענתם אירע כתוצאה מרעידת אדמה, נדחו בשבוע שעבר בטענה כי במבנה היו קיימים ליקויים.
בני-הזוג טענו כי פנו לחברת הביטוח וביקשו לפצותם בגין נזק שנגרם לדירתם כתוצאה מרעידת אדמה בעוצמה של 5.1 בסולם ריכטר שפקדה את ישראל, זאת מכוח פוליסה לביטוח מקיף בניינים, אותה רכשו ממנה.
הם ציינו כי ביום שבו התרחשה רעידת האדמה, כשחזרו לביתם, הבחינו בסדקים שנפערו בקירות הבית, סדקים שלא היו קיימים קודם לכן. מנגד טענה חברת הביטוח כי יש לדחות את התביעה נגדה, הואיל והנזק לא נגרם כתוצאה מרעידת אדמה אלא מחמת ליקויים בתכנון/ביצוע/פיקוח בעת הבנייה, שהינם פרי רשלנות של המהנדס, קונסטרוקטור ו/או הקבלן, וכי הנזקים היו מתרחשים בעתיד גם אלמלא רעידת האדמה וללא שום קשר אליה.
השופטת, אילת דגן, קבעה כי חלק מהסדקים המבניים בדירת התובעים נפערו ברעידת האדמה, אך כי התשתית הראייתית לא מצביעה על סיבה יחידה להיווצרות הסדקים אלו
אלא על שילוב סיבות שהתכנון והביצוע הם הבסיס לו, וכן כי העובדה שבתים נוספים בסביבה לא ניזוקו ברעידת האדמה, אומרת דרשני.
"הנזק ברובו המכריע נגרם בשל כשל תכנוני וביצועי שהחל לתת אותותיו כבר ב-1987, הוחמר ככל הנראה ברעידת האדמה והיה צפוי להחמיר בעתיד גם
אלמלא אירעה הרעידה. ההחמרה שבסידוק ברעידת האדמה הוותה לכל היותר, ורק בסידוק מסוג קונסטרוקטיבי, את הקש האחרון...התובעים בתביעתם וחוות דעתם אינם מבקשים להחזיר את מצב הבית לקדמותו".
"החיזוקים והתיקונים שמציע המומחה מטעמם מהווה שיפור ושדרוג קונסטרוקטיבי, דהיינו הוספת אלמנטים שלא היו קיימים בתכנון המקורי ובביצוע המקורי וכי אילו היו מבוצעים, לא היו נגרמים הנזקים. במילים אחרות התובעים מבקשים לחייב את המבטחת לבנות בית חדש ולשאת בעלות בניית בית תקין שהם לא נשאו בו".
עוד הוסיפה השופטת כי "אני סבורה כי בקשתם אינה מוצדקת. אין עילה לחייב את המבטחת לשלם לתובעים עלות בית חדש, תוך ביצוע קורות קשר חדשות, הוספת עמודים וזיונם
כיאות ודי שתתקן את הסדקים".
השופטת דגן הוסיפה כי בשים לב לאמור היא סבורה שעל חברת הביטוח לשלם פיצוי כלשהו, אך שכיוון שהנזק אינו עולה בכל מקרה על 64,500 ש”ח והואיל וההשתתפות העצמית לפי תנאי הפוליסה עומדת על סך 80,700 ש”ח, הרי שבכל מקרה לא נותר סכום לתשלום.
“אשר על כן, מכל הטעמים לעיל כשלעצמם ובהצטברותם, אני דוחה את התביעה. התובעים ישאו בשכר טרחת עו”ד בסך 15 אלף ש”ח פלוס מע”מ ויפצו את הנתבעת בשכר טרחה המומחה מטעמה”, סיכמה השופטת דגן.
