כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
רשומון בקיבוץ

כרמים. סערה קיבוצית ופוליטית צילום: חיים הורנשטיין
כרמים. סערה קיבוצית ופוליטית צילום: חיים הורנשטיין
 
ח"כ חיים כץ. "אין קשר בין המחלוקת של העוזר שלי לבין הצעות החוק" צילום: אביגיל עוזי
ח"כ חיים כץ. "אין קשר בין המחלוקת של העוזר שלי לבין הצעות החוק" צילום: אביגיל עוזי
 
אברי דביר. קליטה תחת ועד ממונה
אברי דביר. קליטה תחת ועד ממונה 
 
גברי ברגיל.  "מראית עין שלקשר בין הסכסוך להצעות החוק" צילום: אביב לשם
גברי ברגיל. "מראית עין שלקשר בין הסכסוך להצעות החוק" צילום: אביב לשם
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

כרמים: לבדוק מה ומי עומדים מאחורי הצעות החוק

קיבוץ כרמים מבקש לבדוק את התנהלותו של תושב המקום, יועץ ח"כ חיים כץ, שקידם שתי הצעות חוק בכנסת הקשורות להתיישבות, לכאורה בעקבות מחלוקת על מעמדו וקליטתו בקיבוץ. התושב: הקיבוץ מכפיש את שמי כדי להימנע מדיון ענייני ודמוקרטי. הח"כ: יש צורך אמיתי בהצעות החוק, ואין להן כל קשר ליועץ שלי

אריק בשן 
פורסם: 07.07.10, 00:16

קיבוץ כרמים, כמו כמה קיבוצים אחרים שנוסדו בשנות השמונים, נקלע לקשיים חברתיים וכלכליים ולפני כארבע שנים החליט לנסות לשנות פאזה. ליו"ר הוועד הממונה של הקיבוץ הדרומי (סמוך למיתר), מינה רשם האגודות את אברי דביר (יד-מרדכי, בעבר מנהל אגף הכלכלה של "הקיבוץ הארצי"), והקיבוץ המשתקם עיבה את אוכלוסייתו בתוך פרק זמן קצר יחסית מ-23 חברים ל-68. עוד שמונה חברים נתונים בתקופת ניסיון לקראת קליטה, ושבע משפחות אמורות להצטרף במקומן של משפחות אחרות שהודיעו כי אינן מעוניינות להישאר שם.

 

הנקלטים החדשים - שילוב של צעירים דתיים וחילונים, רובם ממרכז הארץ - חולמים על יישוב אקולוגי עם אוכלוסייה איכותית, תוך ניצול אמצעי הייצור הדלים העומדים לרשותם: "לינה כפרית", שטחי גד"ש (בשותפות עם להב) ולולי הודים.

 

לפני כשנה וחצי הגיעה לכרמים משפחת מרסיאנו עם ארבעת ילדיה הצעירים. לדברי אב המשפחה, אילן, בעבר עיתונאי והיום יועץ התקשורת של ח"כ חיים כץ (ליכוד), הגיע לנגב "מתוך תחושת שליחות ציונית אמיתית". לדבריו, "כל בר דעת מבין כי מדינת ישראל עומדת לאבד את הנגב אם לא תתגייס לשינוי אמיתי באופי ההתיישבות".

 

לפני כחודשיים וחצי הציע הקיבוץ למרסיאנו - כפי שהוא מציע לתושבים אחרים - להציג מועמדות לחברות. הלה סירב וביקש ארכה. אפשרות זו אינה קיימת, הסבירו לו. יש צורך מיידי בהגדלת קהילת החברים. כאן החלו העניינים להסתבך.

 

לשאלה מדוע סירב מרסיאנו להציג את מועמדותו, אין תשובה ברורה. אברי דביר מעלה השערות: "אני לא יודע אם הוא בכלל רוצה להיות חבר קיבוץ או היה מעדיף אופציות אחרות. אולי הוא חשב שאם יעמוד להצבעה לא יקבלו אותו. צריך לשאול אותו, לא אותי". אבל מרסיאנו מעדיף שלא להגיב לעיתון על שאלה זו, וטוען: "בקיבוץ מדברים גבוהה-גבוהה על קבלת החלטות דמוקרטיות על ידי החברים, אבל בפועל הוועד הממונה מפעיל את הקיבוץ באמצעות תכתיבים". אחד מהם, לטענתו, הוא איום לסילוקן של "משפחות שהלכו איתם שכם אל שכם תקופה כה ארוכה". על כך, הוא אומר, לא יכול היה להבליג.

 

הרשם בעד או נגד?

מרסיאנו, לצד עוד ארבע משפחות, פנה אל רשם האגודות השיתופיות. "המבקשים ציינו בפניי כי לאור אי-הבהירות והספקות קשה להם להחליט כאשר איום הפינוי מונף והם נדרשים לפנות עד הקיץ את הבתים", כתב, בין השאר, הרשם בהחלטתו. "בנסיבות אלה הנני מסכים עם המבקשים שטרם החליטו על דרכם, כי לא ניתן לדרוש מהם לפנות הבתים לאלתר, במיוחד כאשר מצבו התקנוני של הקיבוץ לא היה ברור: כאשר קיבלו את ההודעה על פינוי טרם אושר כ'קיבוץ מתחדש'; לא ניתן פתרון לבעיה של קיבוץ מעורב דתי-חילוני, ובמיוחד לאור העובדה כי לא הוגבלה שהותם מראש ולא נקצבה כדין תקופה זו, ובניגוד לתקנון הקודם לא הועמדו לתקופת מועמדות"

 

 אי לכך פסק הרשם: "אם המבקשים יחליטו לבקש להתקבל לחברות יהיה עליהם לעשות זאת לא יאוחר מ-1.2.2011. אם לא יעשו כן, או בקשתם להתקבל לחברות תידחה על ידי האסיפה - יהיה עליהם לפנות את מגוריהם מיד עם תום שנת הלימודים הבאה, במהלך קיץ 2011".

 

מרסיאנו סבור כי על-פי הפסיקה "רשם האגודות קיבל באופן מלא" את השגות המבקשים, אבל מתעלם מכך שאותו רשם - עו"ד אורי זליגמן - התלונן רק לאחרונה בפני היועץ המשפטי לממשלה, כי אוים על ידי מרסיאנו בעקבות החלטה שקיבל בעניינו.

 

בתלונתו מציין זליגמן, כך פורסם בעיתון "דה מרקר", כי נפגש עם מרסיאנו בכנסת, במארס 2010, ושמע ממנו, להפתעתו, כי הוא בין האחראים להצעת חוק "תיקון פקודת האגודות השיתופיות", לפיה תסתיים כהונתו חצי שנה לאחר סיום הליך חקיקתה. בהזדמנות זו, טוען הרשם בתלונתו, הסביר לו מרסיאנו כי ההצעה הוגשה לאור בעיה אישית הנובעת מכך שהוא תושב בכרמים ונדרש לפנות את ביתו. לדברי זליגמן, בתלונתו, הוא ביקש ממרסיאנו להפנות אליו בקשה בכתב. הפנייה אכן הגיעה והתקיים עליה דיון (ב-25.5.2010), שבסיומו אמר לו מרסיאנו, כך על-פי התלונה: "כדאי לך להחליט עבורי".

 

מרסיאנו, בתגובה: "אין לי עניין להתייחס לטענותיו השקריות של הרשם. ובכלל, הרשם פסק לטובתנו, בכך שהחליט שלא ניתן לסלק אותנו מהקיבוץ עד לקיץ 2011".

 

אינטרס פרטי או ציבורי?

אבל הפרשה לא הסתיימה. מכתב שנשלח לאחרונה (ב-20.6) ממזכירות כרמים אל היועץ המשפטי של הכנסת, אל ועדת האתיקה ואל גורמים אחרים, מרחיב את הצוהר של תלונת הרשם. מועלה בו החשש כי מרסיאנו מנסה להשפיע על הישארותו בקיבוץ, באמצעות חקיקה של שתי הצעות חוק שהוגשו על ידי ח"כ כץ, מעסיקו.

 

ההצעה הראשונה עניינה ב"קידום ההתיישבות בנגב"; השנייה, כאמור, "תיקון פקודת האגודות השיתופיות". מטרת שתיהן, טוען כרמים, "לפתור בדרך-לא-דרך את מצוקתו האישית של מר מרסיאנו בקיבוץ".

 

לדברי עו"ד מיכי דרורי, מנהל המחלקה המשפטית של מטה התנועה הקיבוצית, מתייחס תיקון החוק הראשון לאפשרות שכל אגודה בנגב, שאינה מאוכלסת דיה, או קולטת פחות מ-25% מסך חבריה - יוכל המנהל לשווק את קרקעותיה לאנשים אחרים, לאו דווקא לחברי האגודה. בתיקון לחוק השני יש ניסיון להגביל את תקופת כהונת הרשם, וכן לאפשר, במקרה של בוררות בין הקיבוץ לחבריו - לתושב שאינו חבר באגודה, אך הסכסוך נוגע אליו, לבקש להעבירו מטיפול הרשם, אשר לו סמכויות כמו-שיפוטיות, לפסיקת בית משפט מחוזי.

 

"אנו, המכירים את המחלוקות, מזהים היטב כיצד הצעות חוק אלה מהוות פתרון אישי התפור למידות הסכסוך של מר מרסיאנו עם הקיבוץ", טוענת מזכירות כרמים, ומבקשת לבדוק כיצד הן באו לעולם ומהו הקשר בין המעלה אותן, ח"כ חיים כץ, ליועצו מרסיאנו (תגובת ח"כ חיים כץ - בהמשך). "נבקש לבדוק האם נערך דיון לגבי השאלה האם הצעת החוק לקידום ההתיישבות בנגב אכן באה לשרת את ההתיישבות בנגב, וכיצד נועדה הצעה זו לקדם אינטרס ציבורי. באופן זהה נבקש לבדוק", מוסיף הקיבוץ, "האם וכיצד משרתת הצעת החוק לתיקון פקודות האגודות השיתופיות את האינטרס הציבורי".

 

ניגוח אישי או ציבורי?

מרסיאנו עצמו אינו מכחיש מעורבות בתכני החוקים. "אם אני, כאב לילדים רכים, לומד ממחקר כי טלפון סלולרי פוגע בהם, האם זה יהיה אחראי מצדי למנוע מחבר כנסת את המידע הזה?" הוא ממשיל. ולעניין מהות החוקים הספציפיים, הנידונים, לדבריו, "באופן הכי דמוקרטי בכנסת ישראל", הוא מגיב בקצרה: "על חברי מזכירות כרמים לשנן באופן בהול את ידיעתם בלימודי אזרחות, שכן הבורות שהם מפגינים פוגעת בשמם של כל תושבי כרמים".

 

"מזכירות כרמים מעדיפה לתקוף אותי באופן אישי", טוען מרסיאנו ומבהיר: "אין בכוונתי להידרדר לחילופי האשמות על רקע אישי, זו אינה דרכי ולא אתן יד להכפשות מכוערות שכל תכליתן לברוח כמה שיותר רחוק מדיון ענייני, אמיתי ודמוקרטי. צר לי", הוא מוסיף, "שחברי המזכירות בחרו לשלוח את מכתבם לכלי תקשורת ולמוסדות הכנסת. מטרתם העיקרית היא ניגוח אישי, הכפשה והטלת דופי בכישוריי ובעבודתי.

מה שקורה עכשיו בכרמים מזכיר יותר מדי חלקים עכורים בקיבוץ הישן, שבו הפעילו טרור חברתי נגד מתנגדים, ביזו והשפילו האחד את השני. קיבוץ מתחדש, כשמו כן הוא, אמור להיות מתחדש", הוא מגדיר במדויק את מאווייו, "ולהשאיר מאחור את תחלואי החלקים הרעים מהקיבוץ השיתופי הישן". וכן, לדבריו הוא שומר על זכותו להתקבל לחברות, בתנאים מסוימים, בהתאם להחלטת הרשם, עד לפברואר 2011.

 

גברי ברגיל, מתוקף תפקידו בעבר כמזכיר התנועה, נמצא עדיין בקשרים עם פקידים בכירים, ראשי מועצות אזוריות וקיבוצים, שנוהגים להתייעץ עמו ולבקש את עזרתו בנושאים שונים. לכן, גם במקרה זה, מצא עצמו מעורב. "מבלי להיכנס למהות הסכסוך ולקביעה מי צודק בו", אומר ברגיל, "העובדה שאדם שמשמש כיועץ התקשורת של חבר כנסת נמצא בסכסוך עם הרשם ועם הקיבוץ, ובמקביל לכך, הח"כ עבורו הוא עובד מגיש שתי הצעות חוק שמתיימרות לפגוע במוסד הרשם מצד אחד ובהתיישבות מצד שני - יוצרת מראית עין של קשר בין הדברים".

 

בתגובה לדברים מסר ח"כ חיים כץ: "למחלוקת שיש לעוזר שלי, שעושה עבודתנו נאמנה, עם הקיבוץ, אין כל קשר להצעות החוק. בכלל, כל ההתעסקות בעוזר שלי מעלה גיחוך".

 

לדברי ח"כ כץ, מתבססת הצעת החוק להגבלת כהונת רשם האגודות על "ריבוי תלונות שהגיעו ללשכתי, ועל פסיקות בג"ץ שקבע שוב ושוב כי המחוקק חייב לתת את הדעת על היקף סמכויות הרשם. הצעת החוק מבוססת על דוח מבקר המדינה, שקבע כי יש לבצע רפורמה בפקודת האגודות השיתופיות. מדובר בחוק מנדטורי שיש להתאימו למציאות הנוכחית. בכלל, המגמה בעשור האחרון, בצדק רב, היא לקצוב כהונות של נושאי תפקידים במגזר הציבורי, כולל של תפקידים מעין שיפוטיים, וזאת כדי למנוע השחתה ולרענן את השורות. לא ייתכן כי הרשם יכהן 23 שנה ברציפות, ללא הגבלת זמן, ולא ייתכן כי ימנה ראשי ועדות ממונות ללא הגבלת זמן וללא מכרז".

 

ח"כ כץ מציין כי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בראשותו, היא המפקחת על משרד התמ"ת, שתחתיו יושב רשם האגודות השיתופיות. "אין פה חקיקה אישית נגד פלוני", מבהיר כץ, "אלא צורך אמיתי לבצע רפורמה אמיתית בפקודת האגודות השיתופיות. חשוב להדגיש שאין מדובר בפגיעה, חלילה, בהתיישבות. נהפוך הוא, מדובר בצורך להתאימה חקיקתית למציאות הנוכחית. התנועה הקיבוצית חוגגת מאה שנים של עשייה, ולא ניתן לקחת ממנה את מה שעשתה לטובת בניית הארץ. עם זאת, בעת הזאת צריכים הקיבוצים לתת כתף ולהוביל את המאמץ להגדלת ההתיישבות היהודית, במיוחד בנגב ובגליל".

 

חיפוש אירועים נוספים
החל מתאריך
עד תאריך
כל הארץ
כל הארץ
מרכז
חיפה
צפון
ירושלים
דרום
שפלה
שרון
נגב וערבה
כל התחומים
כל התחומים
מוזיקה
תיאטרון
מחול
קלאסי
ילדים
בידור
פסטיבלים
עניין
שם אמן, שם הצגה, שם אירוע
תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 

 
לכתבה זו התפרסמו 35 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
מופעים
אוכלים
נדל"ן
אור ירוק
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות