והימים ימי ראשית הקיץ. ימי חידוש המנוי לבריכה, ימים ארוכים, ימי פיקניקים על חוף הים, טיולים בחיק הטבע, ימי החופש הגדול.
ואז את קמה בבוקר, יום חולין קיצי, ועושה הכל בדיוק כמו שעשית בחורף. את לא באמת יכולה לעשות את כל מה שאת רוצה, כי הוותיקים והמנוסים
שבעמיתייך לעבודה, אלה עם הילדים הגדולים, שריינו לעצמם חופש מהעבודה לסוף אוגוסט כבר בינואר. אז את צריכה למצוא סידור אחר לילדים. חודשיים אצל סבא וסבתא נשמעים כמו גן עדן לך אבל סיוט מתמשך לאמא שלך, שנשמעת בערך כך: "השתגעת? נראה לך שאני יכולה לרדוף אחרי הילדים עם הגב/ רגל/ ברכיים שלי?" (מחק את המיותר. בעצם, כל התשובות נכונות אחרי גיל 60).
קייטנה? שום בעיה! שלמי מחיר מלא על השבוע הראשון של אוגוסט בגן, עוד איזה 1,500 (פר ילד) לעוד עשרה ימים, ובכל זאת תיתקעי בשבוע האחרון של אוגוסט בניסיון לעשות קומבינות. חשבון הבנק שלי לא ממש מתלהב מהעניין, אבל נחמה פורתא היא שהילדים עוד לא בגיל בית ספר ולא צריך להתרושש עוד יותר מקניית חוברות וצורכי לימוד (ממותגים, כמובן. הילד לא ילך בלי תיק ספיידרמן לכיתה א', נכון?).
40 שנה טיילנו במדבר (השבוע גם תשמעו בדיוק על כל המחנות שבהם חנינו בדרך לארץ זבת חלב ודבש שלנו בפרשה בעלת השם המפתיע 'מסעי') ובסופם גם הגענו למדבר. חם במדבר. לצאת להסתובב בחום המהביל לא מומלץ. הבילוי המועדף על עמנו בשנים האחרונות הוא טיולים רגליים בקניון הקרוב למקום מגורינו, ואחרי שמאסנו בו, טיולים רגליים בקניון המרוחק ממקום מגורינו. לא ממש קוסמת לי המחשבה שעולמם התרבותי של ילדיי יסתכם בחוות דעת ילדותית על חלון הראווה בזארה. אז הקניון יורד מהפרק.
לצערי ולשמחתי כאחד, בני בכורי מתפאר בקוצים בטוסיק. לכן גם הצגות לא באות בחשבון. בבריכה אפשר לטבוע, שלא לדבר על כמות החיידקים ששוחים בניחותא במים ועל הכלור שגורם לדלקות בעיניים. בים יש מדוזות. וחיק הטבע באופן כללי מטריד אותי ברמת הרמשים.
אלוהים ישמור, בלי לשים לב הפכתי לאמא שלי. עכשיו רק חסר לי להתלונן על כאבי הגב/ רגל/ ברכיים (כרגע, תודה לאל, הכל מיותר) ולהוסיף איזה קיטור או שניים וכמה קמטים במצח.
חשבנו גם לטוס לחו"ל, לבקר את סבא וסבתא. בדיקה קצרה של העלויות גרמה לי לשקול לקחת משכנתא שנייה על הבית שעוד אין לי.
המסקנה היחידה שאני מגיעה אליה בסופו של יום היא שאם כבר הבעל היקר החליט שלהיות דתי זה הדבר הנכון ביותר עבורו, אולי כולנו יחד נעבור לאיזו שכונה מסוגרת, דתית למהדרין, שם הילדים יוכלו להסתדר גם בלעדינו. תמיד תהיה איזו מבוגרת אחראית (בדרך כלל בת עשר), שתשמור על הדרדקים עד שאבא ואמא יחזרו מהעבודה ומהכולל.
מישהו מכיר בית למכירה במחיר סביר בהר נוף?
