| |
קיבוץ זה תגלית או המצאה?
האם הקיבוץ, בן מאה במזל טוב, הוא המצאה או תגלית? דני ברזילי לוקח את ניוטון, איינשטיין, וגם פרוסת אבטיח קר, כדי לגלות (או להמציא) את התשובה
דני ברזילי 
בימים לוהטים אלה, כשנדאל
מלהטט עם המחבט, ומסי מפליאני עם הג'בולאני - חוויות המעסיקות, מן הסתם, את רוב הזכרים (בסדר, וגם חלק מהנקבות) ממין קופי האדם - שאלתי את עצמי פתאום: מי בכלל המציא את הטניס או את הכדורגל? וגרוע מזה - את הטלוויזיה, הממכרת לנו אותם? וגרוע עוד מזה - איזה שד גילה לי את כל אלה?
קולומבוס גילה את אמריקה. זהו פרט היסטורי הידוע לכל. האמנם? חשבתם פעם על משמעותו? למעשה, רק השם קולומבוס נכון במשפט הזה. ככל שמדובר בקולומבוס עצמו, הוא בכלל גילה את הודו (ולכן קרא לילידים אינדיאנים). גם המילה "גילה" מייצגת גישה אירופוצנטרית (מנקודת ראות אירופית). מבחינת תושבי המקום - הם אלה שגילו, לצערם, את האדם האירופי. אז מתי משהו הוא תגלית, ומתי המצאה?
ראשית, נגדיר בקיצור, לצורך הדיון, שאנו מגלים משהו שכבר קיים, אבל ממציאים משהו שלא היה לו קיום לפני כן. הבה נבחן כמה דוגמאות. נסכים, למשל, שהמכונית היא המצאה ולא גילוי, זאת למרות שכנראה היה לה יותר מממציא אחד, והתהליך היה ארוך, ושזורות בו גם תגליות (של חוקי מכניקה ותנועה, של חומרים ועוד). לעומתה, את כוכבי השמים אנו בפירוש מגלים ולא ממציאים (כמובן, חוץ מכוכבו של הנסיך הקטן, המצאה נפלאה של סנט-אקזופרי). מה באשר לשירים? הרי התווים והצלילים קיימים "שם" תמיד, והמלחין רק מחבר אותם בסדר הרמוני מסוים - ובכל זאת, רובנו נאמר ששיר הוא יותר המצאה מגילוי.
ומה עם אלוהים בכבודו ובעצמו? הוויכוח בעניינו לא ייגמר לעולם, שהרי המאמינים בטוחים שהוא קיים, ולכן אפשר לכל היותר לגלותו, וגם זאת על ידי יחידי סגולה בלבד. האתיאיסטים, לעומתם, טוענים שהוא המצאה של האנושות, אמנם מסיבות טובות (לתת משמעות לעולם, לייצב צווי מוסר ועוד). שאלה זו דורשת מקום נרחב ורב, ואני מקווה לדון בה בקרוב, ללא נדר.
התחום הקשה ביותר לסיוג הוא המתמטיקה (למעוניינים - ספרו המרתק של מריו ליביו "האם אלוהים הוא מתמטיקאי"). מצד אחד מצויה הגישה שמקורה בפיתגורס ואפלטון, לפיה העצמים המתמטיים, כמו מספרים שלמים ומשפטי יסוד בגיאומטריה, קיימים כשלעצמם, בעולם עליון כלשהו, ולכן תפקיד המתמטיקאי הוא רק לגלות אותם. מצד שני - אלה הטוענים שהמתמטיקה היא יציר רוחו של האדם, ואין לה קיום עצמאי בלעדיו.
הקושי הוא זה: אם המתמטיקה (כולל גיאומטריה) היא המצאה אנושית, איך זה שהיקום מתנהג לפיה? מדוע מתנהגים הכוכבים, או כדורי הביליארד, לפי החוק של ניוטון (כוח המשיכה בין שני גופים יעמוד ביחס הפוך לריבוע המרחק ביניהם)? איך זה שכל העולם, משמשות ועד לאטומים, מתנהל לפי נוסחת איינשטיין (האנרגיה שווה למסה כפול מהירות האור בריבוע)? אילולא ניוטון ואיינשטיין - האם היה העולם מתנהג אחרת?
יוג'ין ויגנר, חתן פרס נובל, אמר על כך: "נס התאמתה של שפת המתמטיקה לניסוחם של חוקי הפיזיקה הוא מתנה נפלאה שאין אנו יכולים להבינה, כשם שאיננו ראויים לה". מסקנה אפשרית אחת מהתאמה זו: אלוהים ברא את המתמטיקה בעת שברא את העולם. אנו רק מגלים עובדה זו לאט, באופן הגורם לנו לחשוב שאכן אנו המצאנו אותה. אבל מה אם אלוהים עצמו הוא, כאמור, המצאה אנושית? אכן, חידה בלתי-פתורה.
וכעת, כרגיל - אלינו. האם הקיבוץ, בן מאה במזל טוב, הוא המצאה או תגלית? (בשיחות של שישי אחה"צ היו הוריי שואלים מדי פעם: "מי לעזאזל המציא את הדבר הזה?" תשובתי היתה, כמובן: "אתם, ואני מצפה להתנצלות"). אני מניח שגם רובכם נוטים לומר שזו המצאה, אבל הבה נפרק את הקיבוץ למרכיביו - למשל: חדר האוכל, אסיפה, בתי ילדים, ערבות הדדית, דשאים, ועדת תרבות, תקנון דיור ועוד כהנה וכהנה. אף אחד מהם לא הומצא בקיבוץ. אסיפה היתה כבר לאתונאים (אם כי שם הודרו נשים ועבדים, ולא תתפסו אותי בהערה כלשהי). חדרי אוכל היו גם לצבא הרומי, עזרה הדדית אצל האיסיים, בתי ילדים בספרטה מגיל שבע עד עשרים, דשא מטופח היה גם בוורסאי.
כלומר, הקיבוץ אימץ המצאות קודמות, שלא בטוח כלל אם הן עצמן היו המצאות או תגליות. סביר מאוד, למשל, שכבר ההומו סאפיינס הקדום גילה שאם אימא אחת תשמור על ילדי השבט, יוכלו כל היתר לצאת ביתר חופשיות לציד. את ועדת המיון של המלאכים בשערי השמים, הממיינת מי לגן העדן ומי לתופת, יזמו הדתות השונות כבר מזמן. ועדת הקליטה הקיבוצית היא רק חיקוי שלהן. אז מהי האמת? האמת היא שזה לא ממש חשוב אם הקיבוץ הוא תגלית או המצאה. חשובה יותר בקיץ פרוסת אבטיח קר.
לשלושת הטורים האחרונים של דני ברזילי:
|
