אחרי מאורעות השבוע שעבר החלטנו שהים לא בשבילנו. חול בכל מקום אפשרי יהיה לנו מספיק כשנמות.
קיץ, שמש, מים. אין כמו הבריכה, בריכה זו שמחה. לאן נלך?
פארק מים – דרך מצויינת לאבד את הילדים ו/או את עצמך לדעת. רעש, ילדים, מפלים, מגלשות. וזה עוד לא כולל שעה נסיעה לכל כיוון. הס מלהזכיר את עלות הכניסה שמשתווה למשכנתא, לא כולל ארוחת צהריים וארטיקים. ולשתות חייבים, לא????
אחרי שעה במקום, את נכנסת לאפתיה או לפחות מוצאת את עצמך עם מכת שמש וכוויות דרגה שלוש. רק אז מכה בך התובנה: מתתי והגעתי לגיהנום. הגיהנום זה פארק מים.
קאנטרי קלאב – על זה נאמר: איכס, איכס, איכס. מה זה? סוג של מסיבת סקס, רק בלי הסקס. כל היפים והיפות שעשו מנוי בחדר כושר, באים לדגמן את עמל שריריהם בבגדי ים קטנטנים, שמן שיזוף
בטונות, קפיצות ראש ופנים עם בוטוקס. איכס, כבר אמרתי?
בריכת פעוטות – או אמא יש רק אחת והיא מתזזת. המים חמימים כמו שתרבית שתן מרוכזת צריכה להיות. בקטריות ונוזלים לא מזוהים ומוקצפים בכל פינה.
אמהות מדדות אחרי ננסים קופצניים זה מראה שבשגרה כאן. הגמדים, מרוחים במאה שכבות קרם הגנה, מחליקים מהלפיתות האימתניות של האימהות המיואשות. בני הזוג? הם מפצחים גרעינים ומשחקים שש-בש.
בריכה שמילאת בבית – כמו בריכת השתן של הפעוטות, פלוס זה שהבן שלך אוהב להיכנס ולצאת כל הזמן. בכל כניסה למים הוא מכניס איתו דשא, ברחשים ונמלים לגיגית המושתנת. שלא לדבר על חתיכות במבה,
וטפטפת בלתי פוסקת לתוך הבית שלך.
הבן הרטוב שלך יחליק ארבע פעמים בדקה. ברעידות מהולות בבכי ושפתיים כחולות מקור הוא יגיד: "אמא, לשכן יש בריכה יותר גדולה משלנו, אני יכול ללכת?".
בריכה של בית מלון – פחות או יותר כמו כל הבריכות. חוץ מהסודני שמחלק את המגבות תמורת כרטיס פלסטיק - אם זה אילת. וגרגורי בכל אזור אחר בארץ.
יש שם גם את זו בת ה-22 שרק עכשיו השתחררה מהצבא, ונורא-נורא רוצה להיות סנדי בר או מיכל ינאי, או סתם מישהי שתתפרסם אחרי שתיכנס לתוכנית
ריאילטי מטופשת ותיעלם. היא ממש אבל ממש חייבת לשיר אגדו -דו-דו בחום של 40 מעלות.
בסוגיה זו אנחנו מתחלקים לשניים. החצי שמפרגן כי היא נראית טוב וגם לו היה מתאים הג'וב הזה, והחצי השני שאומר שאין עבודה יותר משפילה מזו. אולי חוץ מלהיות ח"כ בממשלה הנוכחית.
בריכה מחוממת – או מחלקה גריאטרית לתשושים שחושבים שגיל 80 זה ה-18 החדש. כמו בבריכת הפעוטות, גם כאן צופית גרנט היתה נהנית ללגום מהמים מלאי השתן.
הטראומה הקשה בבריכה הזו נובעת מכמה אירועים:
א – אל תאמינו לכל מה שאומרים לכם. זה שהבריכה מקורה זה לא אומר שהמים חמים. יש סיכוי לקוצר נשימה קשה בקפיצת הראש הראשונה, קיפאון וקריסת ריאה.
ב – מה נסגר בחדר ההלבשה של הבריכות המחוממות? למזלי אני הייתי רק במלתחות הנשים. שם פטמות נמצאות על הרצפה בכל מטר. אני מתקלחת במקום אחד והפופיק של זאת שמתקלחת לידי נוזל לי לתוך המקלחת. מה זה? אין לכם בית לאסוף את כל האיברים שלכם אליו? אני מפחדת אפילו לדמיין קורה במלתחות הגברים.
הבריכה העירונית – לא מלחיצה אתכם העובדה שתראו בביקיני את הבייביסיטר שלכם? סבבה. ואת הירקן? והמורה? והמנהלת? ואחותה? ואת השכן הנודניק שנוזלת לו נזלת ירוקה מהאף? ואחותו הפישרית? ואמא שלהם? זו ששוכבת עם המציל ששוכב גם עם אחותה?
ואולי שם דבר מכל אלה לא נכון. השכנה שלך, ציפי, סיפרה לך את כל זה כשבאה אתמול לקפה ומריטות. עכשיו אתן כבר ברוגז כי סיפרת לחברה אחרת שלציפי גם קטע עם המציל. את זה המציל סיפר לך. אבל אין לך לאן לברוח כי עשית מנוי.
מנוי משפחתי צריכים לנצל. בסוף העונה אם לא מגיעים למצב שמגרדים אתכם מהתחתית של הבריכה כמו דגי רקק - אין מצב שאתם יוצאים. שילמתם ואתם חייבים שישתלם לכם.
המשמעות של מנוי משפחתי זה לקבוע תור לרופא עיניים מומחה. העיניים שלך ושל ילדייך בגוון בורדו חולני כל העונה. זה כי אנשי האחזקה בבריכות עירוניות , הגרגורים, מקווים שהכלור ימיס אותנו, ולא נחזור עם הצידניות שלנו בשנה הבאה.
בבריכה העירונית אני תמיד חוששת מהרגע שאחליק בצורה הכי מפדחת שאפשר, ולנצח יצחקו עליי בעיר. אז אלוהים עושה איתי עסקה. כל שנה הוא תוקע את האצבע הקטנה שלי בשפיץ של הבטון.
מוסר השכל - אם הבריכה מזכירה לך ג'קוזי, מישהו לידך מפליץ.
