לאחרונה התפתחה בישראל מערכת בנקאית אכזרית ובלתי חוקית בעליל. היא מתקיימת בעיקר באזורי המצוקה והעוני ומופעלת ע"י אנשי העולם התחתון.
"מה זה ריבית?", שואל הילד בפרסומת של בנק דיסקונט
בטלוויזיה. "לך הביתה!", עונה קטורזה לילד. הילד שואל שוב: "מה זה ריבית?"
ובר-און משיב: "ריבה למבוגרים, אבל תלויי מי אוכל אותה".
המחדל שאני מדבר עליו הוא תוצאה של העובדה שהבנקים החוקיים מנדים לקוחות קטנים שאין הרבה מה להרוויח מהם. הציבור הזה נאלץ בסופו של דבר לפנות למקורות חלופיים וזמינים כמו מלווים בריבית קצוצה. המלווים הללו הם בדרך כלל אנשים רעים, חמדנים, אלימים ומסוכנים. הם מציעים הלוואות בריבית שמגיעה ל-50 אחוז בחודש, ולפעמים אף יותר.
מערכות המשפט ואכיפת החוק חסרות אונים מול התופעה ממגוון סיבות. התופעה מתפשטת כמו אש בשדה קוצים בארץ כולה. לכולם ברור שהלווים לא יוכלו לעמוד בהחזרים. הכרתי נשים שמשעבדות את עצמן, את כבודן ואת גופן למלווים אכזריים.
אנשים חסרי אונים מאבדים את כל מה שיש להם, וגם את מה שאין להם. הכבוד, החופש והחירות של לוקחי ההלוואות נרמסו ונעלמו. נכון שאף אחד לא הכריח את
האנשים האלה לקחת הלוואה, אבל במציאות שהבנקים בוחרים לקוחות נוצר ואקום שלתוכו תמיד, אבל תמיד, ישתחלו מיד קומבינטורים, עבריינים ויתר טיפוסים שליליים.
אז מה עושים חוץ מלפרסם את הדברים הכואבים בבלוג זה? לדעתי צריך לכפות על הבנקים בדיוק את מה שאנחנו דורשים מבעלי המוניות וממועדוני הלילה - לאסור על סלקציה על רקע מעמד, מין וצבע. ואם מי מהבנקים עבור על החוק - הוא ייתבע. ומי בכלל קבע שמותר לבנקים לסנן ולבחור לקוחות?
רבני הערים וראשי הקהילות חייבים לאיים על הלווים והמלווים בחרמות ונידויים. לרבנים יש השפעה גדולה על הציבור הזה.
מחובתם של הרבנים להיכנס לפעולה מתואמת ומיידית בארץ כולה. בספר שמות כד' פסוק ד' כתוב: "לא תשימון עליי נשך". בנשך הכוונה לריבית, על אחת כמה וכמה ריבית קצוצה. דוד המלך כותב בספר תהילים: "אדם הנותן כספו בנשך אין לו חלק בעולם הבא", "נשבע להרע ולא ימיר כספו", "לא נתן בנשך", ו"שוחד על נקי לא לקח".
כבוד הרבנים וכבוד המפקחים על הבנקים, עורו משנתכם! עשו מעשה למען עלובי החיים ובשם התורה הקדושה. עצרו וקצצו את הריבית הקצוצה.
- הכותב הוא רודף שלום לוחם חברתי ופעיל למען הסביבה
