| |
ח"כ רותם: "אני רוצה לייהד את הגליל"
הטענות על פגיעה בזכויות אדם הן הבל, לא לאפשר התיישבות ציונית זה הרס הציונות, והתערבות בג"ץ היא טעות נוראית. ח"כ דוד רותם מ"ישיראל ביתנו" פועל במרץ להחזיר את הכוח לוועדות הקבלה ביישובים
נדב מאיוסט 
"אם אני ארצה לקנות בית ביישובים ערביים, אני אתקל בחומה. אולי ימכרו לי בית, אני בטוח גם שאגיע אל הבית, אני רק לא בטוח שאצא ממנו אחר כך". כך מתאר יזם הצעת החוק בעניין ועדות הקבלה ליישובים הקהילתיים, ח"כ דוד רותם, את תפיסתו לגבי המצב בו אנו חיים.
רגע לפני שהצעת החוק עוקפת בג"ץ שלו ("התערבות בג"ץ
זו טעות נוראית, זה הורס את הציונות") עולה לקריאה ראשונה בכנסת, הוא מודה שהיא עלולה לפגוע גם ביהודים ("יכול להיות שחלק מהאנשים יפלו שלא בצדק"), אבל בטוח שהיא תאושר, ובקרוב ישוב הכוח לידי ועדות הקבלה.
"אחת מהזכויות של האדם היא גם הזכות להתגורר עם האנשים שהוא בוחר לעצמו. למה הזכות שלי לגור עם אנשים שאני רוצה לבחור אותם יותר קטנה מהזכות של מי שרוצה לגור איתי כשאני לא רוצה אותו?".
זכותם לארגן את החברה. יישוב קהילתי בצפון (צילום: דורון גולן)
תחת החלטת בג"ץ בעניין קהאדן, בג"ץ רקפת עדיין בעיצומו, אבל ח"כ דוד רותם פועל במרץ על מנת לייתר אותו ולהחזיר את המערערים לוועדות הקבלה, שם בוודאי יידחו בנימוק של "אי התאמה".
עם פתיחת הדיונים בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, לאחר קריאה טרומית ולקראת קריאה ראשונה של הצעת החוק לתיקון חוק האגודות השיתופיות בכל הקשור לכוחן של ועדות הקבלה,
סיפר השבוע ח"כ רותם, העומד מאחורי הצעת החוק: "הצעת החוק הוגשה כי אני חושב שהיא נכונה. כל הטענות על פגיעה בזכויות אדם וגזענות הן פשוט טענות הבל, טענות פופוליסטיות.
"לדעתי, אחת מהזכויות של האדם היא גם הזכות להתגורר עם האנשים שהוא בוחר לעצמו. בדיוק כמו שכשאני מתחתן אני מחליט עם מי ואי אפשר להגיד לי תתחתן דווקא עם מי שאנחנו נגיד לך, כך גם כאשר קמה קבוצה של אנשים ואומרת "אנשים רוצים להקים יישוב הומוגני, צמחוניים, חרדים, דתיים, שמאלנים, זו זכותם לארגן לעצמם את החברה בה הם גרים".
השינוי העיקרי שעולה מהצעת החוק החדשה הוא הענקת כוח מוגבר לוועדות הקבלה ביישובים הקהילתיים בנגב ובגליל. עד עתה נתקלו ועדות הקבלה בקושי לסרב לבקשת אדם להתקבל להיות חבר ביישוב. במקרים בהם סירבו הוועדות לקבל משפחה מסוימת, הן נתקלו במחאת המסורבים ואף בתביעות לבית המשפט.
כעת מבקש ח"כ רותם להסדיר את פעולתן של ועדות הקבלה בחוק ולאפשר איזון בין הומוגניות היישוב לזכויות האנשים המעוניינים לעבור להתגורר בו, תוך מעבר בגוף בעל שיקול דעת. עיקר האמירה בהצעת החוק הינה זכות ועדות הקבלה לסנן מועמדים בנימוק של "אי התאמה".
בנימוק זה תילקח בחשבון "התאמת המועמד לאורח החיים ולמרקם החברתי של היישוב הקהילתי כקהילה בעלת לכידות חברתית ותרבותית, ובכלל זה התאמת המועמד להשקפת היסוד של היישוב הקהילתי כפי שזו הוגדרה בתקנון היישוב הקהילתי".
למעשה, לאחר אישור הצעת החוק, בוועדות הקבלה יוכלו לסנן מועמדים בנימוק רחב זה ללא כל בעיה, והנטל יהיה על המועמד להוכיח שהוא כן מתאים להשקפת היישוב.
לצד אי ההתאמה, יהיו מספר תנאים נוספים - המועמד בגיר מעל גיל 18, יכולתו הכלכלית של המועמד להקים בית ביישוב תוך פרק זמן הקבוע בהסכם הקצאת זכויות המקרקעין וכן כוונת המועמד לקבוע את מרכז חייו ביישוב.
את הצעת החוק הגיש רותם בעקבות התערבות בג"ץ בפעילות ועדות הקבלה והעתירות שהוגשו בבקשה לחייב לקבל כל אחד ליישובים השונים.
"חשבתי שזו טעות נוראית, אנחנו מדינה ציונית, חלק ממרכיביה זה ההתחייבות. לא לאפשר התיישבות יהודית משמעותו הרס הציונות. אני לא מוכן להרוס את הציונות. צריך לתת קרקעות למי שרוצה להקים אגודה שיתופית שכזו, שיש לה תקנון, שאנשים מסכימים לאמור בו, להקים יישוב ברוח מסוימת".
מבחינתך זה תופס גם לגבי יישובים ערבים?
"ודאי, ערבים יכולים להקים לעצמם גוף. הכוונה לא שרק יהודים יוכלו להתקבל, אלא שאם אני רוצה להקים גוף שכולם יוצאי צבא, בוגרי צה"ל, בוגרי ישיבות או דברים מסוג זה, קובע ייחודיות וכל העונה לדרישות יכול להתקבל, אין בזה פסול ואני רוצה לעגן את זה בחקיקה".
"אני רוצה להביא קבוצות טובות של אוכלוסיה לגליל ולנגב. כשאני מפרסם 50 מגרשים בגליל אני לא בטוח מי יגיע לשם, יכול להיות שיבואו כאלה שהיישוב ייהרס, אנשים יברחו כי לא לזה הם באו.
"אני רוצה גם לייהד את הגליל, זה לא בושה. זה הרי חל רק ביישובים קהילתיים קטנים, לא בערים.
מה התגובות שאתה מקבל בינתיים להצעת החוק?
"יש מתנגדים ויש תומכים. אני מאמין שזה יעבור".
הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליונות סוף השבוע של "ידיעות הצפון", "ידיעות כרמיאל" ו"ידיעות המפרץ"
Mynet גם בסלולר: שילחו את המילה "מקומי" למספר 5335 וקבלו עדכונים על מה שקורה ביישוב שלכם.
|
