כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
רם כהן

רם כהן צילום: תומי הרפז
רם כהן צילום: תומי הרפז
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

כך זומנתי לכנסת

ביום שני ה-21 ביוני זומנתי להופיע בפני ועדת החינוך של הכנסת ושר החינוך מר גדעון סער, בעקבות דבריי החד משמעיים בפני התלמידים בגנות הכיבוש והשליטה בחיי העם הפלסטיני זה 43 שנים.

 

מנהל בית ספר צריך להחזיק בעמדה מוסרית, ברורה וחד משמעית לגבי כל נושא ועניין הנמצאים על סדר יומה של החברה הישראלית, הוא איננו פקיד חינוך. כך למשל צריך שתהיה לו אמירה אודות גירוש ילדי העובדים הזרים, סחר בנשים, גדר ההפרדה, הנסיגה מעזה, חוק שכר מינימום, "תג מחיר", סילוק ערבים מבתיהם בשיח' ג'ראח, המצור על עזה, שחיתות שלטונית, שאלות דת ומדינה ועוד.

 

זוהי חובתו של מנהל בית ספר להשמיע את עמדתו בקול ולהגן עליה בשעת הצורך. מנהל לא יכול להסתפק בהנהון ראש ובהטייתו לעבר תלמידיו בשעה שנשאל על קונפליקטים בחברה הישראלית. המתחמק מתשובה ברורה הוא אדם חלול, שאינו ראוי להיקרא מחנך. להיות מחנך פירושו להחזיק בסל ערכים אוניברסלים ולאומיים שראוי שיהיו חלק מסמלי המדינה.

 

בעין הסערה בה הייתי לאחרונה הבאנו לדיון בבית הספר דעות בעד ונגד ישיבתנו בשטחים הכבושים ואני מודה שפעולה זו הייתה לי קשה עד מאוד. כשאני סבור שמדינתי נוהגת באופן שאין בו כיבוד החוק הבינלאומי או חוקיה שלה עצמה וכמו גם כיבוד זכויות אדם – אני מודה שקשה לי להביא ייצוג של דעות התומכות בהמשך המצב הקיים. מחובתנו, מאז הגירוש מגן העדן, להבדיל בין טוב לרע. ועל רע מחובתי להצביע ולגנות אותו בתוקף.

 

מי שדורש שאכשיר תלמידים לגיוס, צריך שידע, כי מחובתי גם לומר להם כי הם נכנסים לשטח שנכבש לפני 43 שנים ושזכויות אדם מופרות בו על בסיס יומי ובאופן מחפיר מכוח עליונותנו הצבאית. ילדים אלה צריכים בעתיד לתת דין וחשבון לעצמם ולשאול אם בית הספר גילה להם את הסוד הנורא הזה שקוראים לו כיבוש. כן כיבוש. כיבוש ולא שחרור ולא חזרה, גם לא אל בורות המים שיבשו ושבו ומלאו בדמעות.

 

לבית הספר שאותו אני מנהל אין זכות כניסה לנושאי אידיאולוגיית כהנא. אין מקום לאנשים המצדדים בשימוש בסמים לשם הפגת לחצים, אין מקום לרבנים שיטענו כי הפליית בנות ספרדיות נובעת משיקולים פנימיים, אין אישור כניסה לרב- תרבותיות המצדדת במילת נשים, וגם אין מקום לעמדה המצדיקה את הפליית תושביה הערביים של הארץ או המעודדת אותם להגר ממנה.

 

בכל מקום בו קיים קונפליקט, כל החלטה תהיה פוליטית. החלטתי לפני 7 שנים שבבית הספר ילמדו ערבית ולא צרפתית היא אקט פוליטי, כמו כן החלטתי לצאת למסע הישראלי ולא לבקר בעיר דוד.

 

מצד שני, גם להוציא תלמידים להפגין נגד היציאה מעזה והצגתה כגירוש יהודים מארצם זהו אקט פוליטי. לדבר עם תלמידים על חובת יישוב הארץ מן הים ועד

 הירדן בתוקף הבטחה אלוקית– זוהי אמירה פוליטית. ההתנגדות או תמיכה בשחרור מאות אסירים פלסטינים תמורת גלעד שליט מה היא אם לא עמדה פוליטית.

 

מה הם אם כן גבולות חופש הביטוי בבית הספר? התשובה שלי תהיה: הכול מותר ובתנאי שאין בדברים לפגוע בערכי יסוד כ: דמוקרטיה, אוניברסליות והומניזם, זאת בצד התבוננות בנתיבי חוקי מדינת ישראל שצריכים להיות חלק ממשפט העמים.

 

אינני יכול לסיים את הדברים מבלי לומר שיש להניח שהדיון בכנסת לא היה מתקיים לו פרופסור יולי תמיר הייתה שרת החינוך ויו"ר הוועדה היה חיים אורון. מכאן שחופש הביטוי בבתי ספר לא נקבע רק כשאלה תמימה של בחינת גבולותיו, אלא הוא משתנה על פי תפיסתם הפוליטית של היושבים בראשות מערכת החינוך בכנסת ובממשלה.

 

  • רם כהן הוא מחנך ומנהל תיכון עירוני א' בתל אביב

 


מאת: רם כהן | 12:44 | הגיבו 111 תגובות
שלחו קטע לחבר  |  קראו תגובות |  הוסיפו תגובה | 

פורמט להדפסההדפס כתבה  

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות