בשבוע שעבר, בפוסט שעסק בבחירת נבחרת למונדיאל, חטפתי על הראש מכמה חברים עצבניים. הטענה המרכזית: איך, לעזאזל, לא טרחת לחבר משוואה שמובילה לנבחרת ברזיל? נודניקים.
נו, אני יודע שבישראל יש המון אוהדי נבחרת ברזיל, אבל בגילי המזדקן אני חייב להודות: די נמאס לי מהם. במשך שנים פמפמו לנו את הצהובים מדרום אמריקה כנבחרת הכי שמחה בעולם, זו עם הכדורגל הכי מבריק, חלומם הרטוב של חובבי היצירתיות. מרוב שפמפמו, נמאס לי.
לא נכחיש, החבר'ה יודעים כדורגל, ופעם אפילו הייתה לי תמונה של זיקו מודבקת בדף האחרון של מחברת מולדת, אבל די, נמאס.
נמאס מכל הסמבה הדביקה הזו, מהרפלקס המותנה של לקפוץ לברור חיל ולצלם כמה ישראלים משועממים מתופפים על בטוקדה. אפילו הטוסיקים השזופים של האוהדות-רקדניות הפכו לקלישאה זולה מדי.
אולי זה הרגע שלקחו את הכישרון הברזילאי הטבעי וכלאו אותו בתוך המונח היחצני עד זרא "ז'וגו בוניטו" (הכדורגל היפה) שסימן את נקודת המיאוס.
מצטער, את הכדורגל היפה שלי אני אוהב נקי ומנוער היטב. לא מעורבב בתוך סיסמת פרסום מלוקקת של חברת נעליים.
בינינו, תודו שגם מהטרחנות של פלה נמאס. כשהוא ומראדונה מתחילים להתכתש, אני ישר תופס את הצד של הארגנטינאי. גם יותר מצחיק, וגם רוב הסיכויים שדייגו יהיה הראשון שישלוף רובה.
ועכשיו בכלל מספרים לנו שדונגה בנה נבחרת אפרורית שכזו. נכון, קצת בעייתי להדביק טייטל כזה לנבחרת שמשחק בה עילוי כמו קאקה (אני עדיין מתקשה להתאושש מההתעללות שלו בבלמי מנצ'סטר יונייטד בחצי גמר הצ'מפיונס ב-2007), אבל תמיד הוא נראה לי קצת פלקט.
נוצרי טוב, חיוך בוהק ומינימום כריזמה. לא מתעלף על כאלה. תנו לי את הכיעור של טבס ואני נמס. תוסיפו את החיספוס של ווין רוני, ואני קונה חולצה שלו. תקשטו עם הצלקות של ריברי, ואני כבר מחבר לכבודו שיר.
כמה רעות חולות ומנג'סות שנופלות עלינו כל ארבע שנים, כשבאוויר מתפשט ריח המונדיאל:
1. את הגלגל לא נהוג להמציא מחדש, אבל את הכדור דווקא כן. מדי מונדיאל השוערים יתלוננו על הכדור החדש, העיתונים יהיו מלאים בכתבות בנושא ותמיד יהיה בהן מדען שיבטיח שזה יביא לכך ש"במונדיאל הזה ייכבשו יותר גולים".
בפראפרזה על מאיר אריאל אפשר לומר ש"בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית על הג'אבולני, יושב גרמני עם כובע של אדידס ומשחרר חיוך גדול".
2. 278 כתבות מקוריות ומעשירות בנושא: "סקס בזמן המונדיאל - איך תגרמי לגבר שלך לקום מהכורסה ולבוא למיטה".
3. הקמע של המונדיאל. מישהו מוכן להסביר לי איך בטורניר כל כך יוקרתי ואחרי כל כך הרבה מחשבה והשקעה, מצליחים המארגנים לבחור תמיד את הבובה הכי מגוחכת שנראתה מאז הפרישה של טלפלא.
4. רמי וייץ מתעקש להגות את השמות של הדרום קוריאנים בניב מקומי שאפילו אמא שלהם לא מכירה.
5. וזה עוד כלום לעומת מה שיקרה כשדני נוימן ינסה להגיד משהו על הקשר הדרום אפריקאי רניילווה לטשולויאנה.
