לעתים אנשים שוכחים את עבודת הקודש שביצע המרגל בדמשק, אלי כהן, ואת העובדה שכאשר נחשפה הפרשה, העולם כולו השתאה לנוכח גילוי הממצאים שכהן העביר לישראל, ואת מידת הקרבה שהשיג לאנשים בדרג הבכיר ביותר בממשל הסורי.
יש האומרים שייתכן שללא המידע שהעביר כהן מדינת ישראל כבר לא הייתה קיימת, שכן בלי המידע שהעביר למודיעין ולמוסד הישראלי כנראה שצה"ל לא היה מתגבר על ההתקפות של מדינות ערב.
את כיכר אלי כהן בנצרת עילית כולם מכירים, אך הרבה מאד אינם יודעים מי האיש ומה פועלו וכמה הייתה תרומתו גדולה למען ביטחונה של מדינת ישראל.
לשמחתי, אתמול (יום ב') נערכה בפעם הראשונה בעיר אזכרה לכבוד אלי כהן, בהשתתפות רעייתו נאדיה, אחיו אהרון, ראש העיר, סגניו, חברי מועצה ובני נוער שבאו לחלוק כבוד.
טקס האזכרה נערך באנדרטה לזכרו של כהן ליד מלון פלאז'ה, והוא החל עם הנחת זרים והמשיך בבניין העירייה. הטקס היה מהול בעצב והזכיר את יום הזיכרון, אבל במקום מסוים שמחתי שכאן אצלנו אנחנו מכבדים, מוקירים ומארחים את משפחתו של אלי, חולקים כבוד לפועלו ומנציחים גיבור לאומי שהוא גאווה וסמל של מדינת ישראל. עבורי, באופן אישי (ולא בגלל שמי), אלי כהן הוא הדמות שהצליחה להרשים אותי הכי הרבה מכל הדמויות במאה האחרונה, וכל זאת בזכות בחוכמתו ונחישותו.
את הרעיון היפה, לקיים טקס לזכרו, הזה העלה מר זאב הרטמן, חבר מועצת העיר, שפנה לראש העיר, שמעון גפסו, וקיבל ממנו תמיכה מלאה. זאב, כמו זאב, התחיל להרים טלפונים וביחד עם אורנה וצ'רלי ממחלקת הדוברות, אקרמן ממחלקת האירועים, מימון ועוד חברים טובים, הרימו הפקה שלמה וכבר בשעה שתיים הכול היה מוכן.
זה היה יפה, מרשים, ונותן כבוד לעיר. יישר כח.
