|
|  | אלי כהן צילום: שרון צור
|
| | |
|
|
| | |
| | |
 | | |
| | |
החגים נגמרו, החגיגה לא
ביום שלישי בבוקר אומרים פעמיים כי טוב: חג הפסח כולו וגם ליל הסדר עברו באופן שקט ורגוע.
החג הזה היה עמוס גם בבשרים מכל הסוגים שהועלו על המנגלים, וברחבי נצרת עילית היה אפשר להריח את ריחות הבשר והשומן שפגשו את האש והגחלים. הילדים, שהיו בחופש, הצליחו להוציא את מרבית ההורים מדעתם, וגם המצות יצאו – איך לומר זאת בעדינות – מכל החורים.
התוכנית בחג הייתה לצאת לחיק הטבע וליהנות מהפריחה ומהשמש החמה, אך עומסי התנועה בכבישים חיסלו את הסיכוי להגיע ליעדנו כשאנו רגועים ושלווים. הפתרון היה לשוב על עקבותינו, כשהפיצוי לילדים הוא קיומו של עוד מנגל, עליו הועלו נקניקיות וכנפיים.
באמת שלא סתם אומרים פעמיים כי טוב. רק נגמר הפסח ונכנסה המופלטה עם החמאה והדבש. ריח הבצק הציף את בית הוריי היקרים, שמקפידים לערוך את טקס המימונה באופן הכי מסורתי: הם משאירים את הדלת פתוחה, ממלאים את השולחן במתוקים, עם הריבות וכל שאר הסוכרים למיניהם, כשלצד זה מוגשות בירות ועוד ועוד.
אבל כמו בכל דבר בחיים, גם כאן צריך להיות איזון: אחרי למעלה משבוע בו אוכלים דיקטים – צריך לאזן את זה עם ערב עתיר בכולסטרול.
המימונה כללה כמובן את הריקודים והצהלולים (קולולולו), וכן את הדרבוקות והתלבושות. אין ספק: המימונה הפכה למסיבה שעם ישראל כולו אימץ בחום.
בכל מקרה, עכשיו נגמרו הקניות המאסיביות והחגיגות, וכנראה שלא נריח שומנים באוויר עד יום העצמאות. הילדים חוזרים לספסל הלימודים ואנחנו חוזרים לשגרה, אך אל דאגה – לנו היהודים אין סוף לחגים ולחגיגה.
נפגש במנגל הבא, ושיהיה המשך יום דב.
| מאת: אלי כהן | | | 13:10 | | | הגיבו 3 תגובות |
|
|
