קורא שאל: אסיפת החברים בקיבוץ שלי בחרה ועד הנהלה ("מזכירות"), כדת וכדין, העוסק בכל תחומי החיים בקיבוץ ובשכונת ההרחבה שלו. כדי לנהל את חיי היום-יום, הוקם גוף הנקרא "ועד פנימי", המורכב מחברי ועד ההנהלה ועוד שלושה מתושבי שכונת ההרחבה שנבחרו לשם כך. ל"ועד הפנימי" אין תקציב משל עצמו, והדיונים בו הם תוצאה של פניות חברים ותושבים הנוגעות לחיי יום-יום (למשל: בעיית כלבים, רעש ה'נויניקים' בבוקר, אירועים שונים). כדי שלהחלטות הוועד הפנימי יהיה תוקף, מאשרים אותן בוועד ההנהלה. מטרת הוועד הפנימי היא לשתף את תושבי ההרחבה בניהול ולהוריד את מפלס החששות מפני ההרגשה שרק הקיבוץ מנהל להם את החיים, מבלי שיקבלו זכות הצבעה. שאלתי היא: מהי דעת המדור לגבי צורת התנהלות זו.
ויש תשובה: מתוכן השאלה עולה ש"הוועד הפנימי" הוא סוג של "פורום לניהול מוניציפלי משותף", בו נוטלים חלק נציגי הקיבוץ עם נציגי ההרחבה. מכאן, אין בסיס חוקי לתוקף ה"ועד הפנימי", שכן אין הוא "ועד הנהלה" של אגודה כלשהי, החייב להיות נבחר מבין חברי האגודה שהוא הוועד שלה, ולא כך הם הדברים כאן.
כאן המקום להסביר כי המונח המשפטי לגוף שמנהל את היישוב הוא "ועד מקומי". עו"ד איתן מימוני
מסביר כי הוועד המקומי הוא ישות משפטית סטטוטורית, המוסמכת לנהל את ענייניו המוניציפליים של היישוב הכפרי. סעיף 90 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) - קובע כי "כל יישוב יתנהל על-ידי ועד מקומי". הוועד נבחר למשך חמש שנים והוא שואב את סמכויותיו מהמועצה האזורית. בסעיף 91 לצו המועצות המקומיות, ממשיך עו"ד מימוני, נקבע הכלל של "זהות הוועדים", לפיו, חברי הוועד המקומי ביישוב שיתופי יהיו האנשים המכהנים באותה העת גם כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית באותו היישוב.
יצירת "זהות הוועדים" ביישוב שבו קיימת אגודה שיתופית חקלאית הייתה הכרחית, כדי שגוף אחד בלבד ינהל את ענייניו המוניציפליים של היישוב.
ומשם, לכאן. כדי להעניק ל"ועד הפנימי" (אותו מתאר השואל) מעמד חוקי, מציע עו"ד מימוני להגיש, לפי סעיף 91א לצו, בקשה לשר הפנים, שיורה כי לוועד המקומי של הקיבוץ ייבחרו, נוסף על חברי ועד הנהלת האגודה, גם נציגים של בעלי זכות בחירה ביישוב שאינם חברים באגודה השיתופית. ביישוב שהוא קיבוץ, אומר עו"ד מימוני, יורה השר על צירוף נציגים אם חתמו על הבקשה 10% מכלל הבוחרים הרשומים ביישוב, ומספר התושבים שאינם חברי הקיבוץ הוא 30% לפחות ממספר הבוחרים הרשומים ביישוב.
אם לא ניתן לבקש צירוף נציגות ולהעניק לה מעמד חוקי, אומר עו"ד מימוני, "הרי כל זמן שהתנהלות הוועד הפנימי מוסכמת על רוב חברי הקיבוץ ותושבי היישוב, וכל זמן שהחלטות הוועד הפנימי נדונות ומקבלות תוקף, או נדחות, בוועד ההנהלה של הקיבוץ (המזכירות) - אין כל מניעה לפעול באופן זה, אף אם אין להתנהלות זו בסיס משפטי חוקי".
הפתרון לתסבוכת הזו, לפי עו"ד מימוני, הוא הקמה של אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית (אגודה מוניציפלית), אשר בה יהיו חברים כלל תושבי היישוב, חברי הקיבוץ ותושבי שכונת ההרחבה; אך על כך - ברשימה נפרדת.
