אם לשפוט על פי הטוקבקים (230 בפעם האחרונה שספרתי), הגולשים נפגעו עד עמקי נשמתם מהדרישה להפריד בין קברי דתיים לקברי חילוניים. גם תגובות בסגנון "מי בכלל רוצה להיקבר ליד הדתיים", שהופיעו לא מעט בצורות שונות, מעידות על עלבון. וזה יותר ממפתיע שהעניין מפריע לכל כך הרבה אנשים.
הסיפור, בקצרה, הוא שרב היישוב "מורשת" במשגב, יצחק כהן, בצעד לא חכם במיוחד, קרא במאמר שכתב להקים חלקת קבר נפרדת ל"שומרי שבת". הוא
ציטט מקור תלמודי שעל פיו "אין קוברים רשע אצל צדיק", והסביר שהדרך להפריד בין רשע לבין צדיק היא על פי שאלת שמירת השבת.
לא בטוח שניסיונו של רב היישוב להטריד את מנוחת תושבי מורשת בבעיה הלכתית שולית כזו עלה בידו, אך את המוני הגולשים (החילוניים ברובם, סביר להניח) הוא הצליח להטריד ועוד איך. איך ייתכן שהרב רומז שמחללי שבת הם רשעים? ממתי הוא בוחן כליות ולב ויודע להבחין בין צדיק ורשע? והכי חשוב: כיצד הוא מעז לרצות להיקבר בנפרד מהם?
וכמו שרצוי לתהות על הבחירה של הרב להעלות משום מקום נושא זניח כזה על סדר היום היישובי, כאילו שאין בעיות הלכתיות בוערות הרבה יותר בישראל 2010 (אולי במורשת באמת כבר אין לדתיים במה לעסוק), רצוי עוד יותר לנסות להבין על מה יצא קצפם של הגולשים, או של אסף וול.
במשך עשרות שנים שוכנים בארץ הקודש שני קהלים קדושים, אחד חילוני ואחד דתי. ההפרדה בחיי היומיום הפשוטים היא עמוקה עד כדי כך שאין יכול אדם חובש כיפה לסעוד על שולחן חברו גלוי הראש.
ישימו לב הגולשים הזועמים שכשהם יוצאים לטיול השבת בהרי הגולן או בוואדיות מדבר יהודה עם כל עמך ישראל, הם לעולם לא יפגשו שם בעמך ישראל אחר.
וגם תחת החופה, למעט מקרים בודדים וחריגים, לא נפגשים שני בני זוג שאחד חילוני באמת והשני דתי באמת, בדיוק בגלל אותן סיבות: הכשרות, השבת וגם עניינים שבינו לבינה.
ואולי זו הסיבה שצריך לכעוס על הרב כהן. גם הזדמנות של פעם בחיים להיות ביחד הוא רוצה לקחת מאיתנו.
