זובור ועג'מי

הזובור שבישל שר הפנים אלי ישי לראש הממשלה בנימין נתניהו, החזיר אותי אל העבר ואל אמירה שיוחסה בזמנו לשר החוץ המיתולוגי של ארה"ב ד"ר הנרי קיסינג'ר. השר סיכם את רשמיו ממסעות הדילוגים שערך באזורנו באומרו כי בישראל אין מדיניות חוץ יש מדיניות פנים.

ובכן, מסתבר שזוהי הגועליציה ותכתיביה שמכופפים ראש ממשלה ומחייבים אותו לבלוע זובורים כדוגמת זה שהכין לו בשבוע החולף אלי ישי, פוליטיקאי

סוד גלוי הוא כי בעבור תקלה רצינית שכזו, במדינה מתוקנת, היו מעיפים ללא שיהוי את מי שאחראי לאותו סקנדל. ברם, לא כך הם פני הדברים במחוזותינו. שכן ישראל נאנקת תחת שיטת משטר שמאפשרת גם למטומטמים להגיע לעמדות מפתח ואף מזמנת לראש הממשלה תבשילי דייסות שמכינים לו, מדי פעם, שותפיו הקואליציוניים, כל זאת בשם האינטרסים של מפלגותיהם.

ביקור קיצוני

חירט וילדרס הוא , למי שאינו יודע, חבר פרלמנט הולנדי פשיסטי, ימני קיצוני שבין עיסוקיו הדוחים עריכת מסע צלב מערבי חולני משהו נגד האסלאם והמוסלמים. אותו וילדרס ביקר בישראל ואף זכה לחיבוק חם מצד קברניטים במחנה הימני-לאומני בישראל ובראשם ד"ר אריה אלדד. רק חבל שמחבקיו של המשוקץ הזה שכחו מכך שאנשים כדוגמתו של וילדרס הם שמיררו את חייהם של היהודים באירופה ואף תרמו תרומה נכבדה לעליית הצורר הנאצי, זאת באמצעות יצירת אקלים אירופי נוח לקליטת הרייך השלישי בתחילת דרכו.

עג'מי מייצג?

התבטאותו של אסכנדר קובטי, אחד מיוצרי הסרט "עג'מי", כי הסרט אינו מייצג את ישראל היא לדידי התבטאות אומללה שנאמרה בסיטואציה ובפורום הכי לא נכונים. מכאן, עדיף היה אילו לא נאמרה אמירה זו כלל וכלל. כמובן שאיני יודע מה בדיוק עלה לו לראש כשירה את יריות הפתיחה לחידוש הפולמוס הציבורי עתיק היומין סביב נאמנותם ומידת נכונותם של ערביי ישראל, להשתלבות בחברה הישראלית. ברם, מה שכן אני יודע הוא שכביסה מלוכלכת מכבסים ואף תולים בבית –לא בחוץ.

אח, עד כמה שנפשי ערגה וכמהה לפולמוס ציבורי ענייני, מעמיק, מהותי, כן ואמיתי בו ייטלו חלק אנשים רציניים ומייצגים משני המגזרים - היהודי והערבי - אנשים חפים מכל אינטרס ומכל נגיעה פוליטית חריפה. רק אז אולי יהיה סיכוי שייתמר עשן לבן ותוגדר, אחת ולתמיד, סוגיית ערביי ישראל ומעמדם בחברה הישראלית.

• חמיס אבולעפיה הוא משפטן ופובליציסט