בדיון שקיימו בשבוע שעבר חברי השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת, בו הוצגו החלופות לגבי מיזם מתחם המלונות שמבקשת קבוצת איגרא להקים בעמק ססגון
שבבקעת תמנע, השתתפו גם נציגי הוועד להצלת העמק, מחבל אילות. לא השתתף בדיון אודי גת
(מקיבוץ קטורה), ראש המועצה האזורית חבל אילות, מהתומכים הנחרצים במיזם. "זו פעם שלישית שדנים בנושא", מנמק גת את היעדרותו. "פעמיים כיבדתי את המעמד ואת הח"כים, והגעתי, אבל מספיק. כראש מועצה, יש לי סדר עדיפויות, ואיני מתכוון להתייצב בכל פעם שח"כ כלשהו רוצה להגיע לתקשורת, מה עוד שהדיונים האלה לא מקדמים דבר".
בקעת תמנע חולקה כך, שמחציתה מיועדת לשימוש בידי אדם: כרייה, תיירות, מסחר, תעשייה, הטמנת פסולת, ועוד. בדרום הבקעה פועלים מכרות הנחושת. במרכז הבקעה - פארק בבעלות קיבוצי האזור. עמק ססגון, שנמצא בצפון הבקעה, ומוקף הרי אבן חול מהגדולים בישראל, הוא היחיד שלא נפגע מהכרייה, ופתוח לציבור.
אודי גת, כאמור, מתנגד לחלופות שמציעה החברה להגנת הטבע, "משום שאינן רלוונטיות", הוא אומר. "אילו הוצעה חלופה רלוונטית, מבחינת המיקום, הזמן והעלות, הייתי שוקל אותה. כל חלופה אינה מביאה בחשבון את משך הזמן שלוקח תכנון תב"ע חדשה, והתהליך הסטטוטורי הכרוך בה, ומדובר בשנים רבות. גם לא נלקחו בחשבון הפגיעה באינטרסים הכלכליים של המועצה, המחסור במקומות עבודה ומקורות פרנסה, והפגיעה ביזם, שכבר הוציא מיליונים על המיזם".
הגישה שלך נהנית מגיבוי בקיבוצי המועצה?
"התוכנית הועלתה לראשונה לפני 12 שנה, ואושרה. כשהובאה לדיון בוועדה המקומית, בשנת 2006, היא אושרה פה אחד, וגם כל הארגונים הסביבתיים הרימו יד בעד. אני מסכים שמן הראוי לרענן החלטות שנתקבלו לפני שהשתנו החוקים הסביבתיים. השאלה היא, אם כל שנתיים צריך 'לעדכן' מחדש את ההחלטות. אני סבור שלא".
שימור עמק ססגון חשוב בעיניך?
"באתי לחיות באזור הזה מתוך אהבה לנוף, ועם מחויבות לשימור אופיו המיוחד ונכסי הטבע שלו. בחבל אילות יש הכי הרבה שמורות טבע מכל המועצות האזוריות בארץ. אנחנו המועצה היחידה שמוסיפה ומכריזה על שמורות טבע. מתוך 40 אלף דונם של פארק תמנע, אותרו לטובת המיזם 200 דונם, בעמק נסתר. אני לא רואה כחמור כל כך את הנזק הסביבתי שהמיזם יגרום לאזור, ורואה מאוד את תועלתו".
אין מקום לפשרה כלשהי?
"על ההיקף, על המטראז', ועל כמה יתפוס המיזם מהעמק המפורסם, אפשר בהחלט לדבר".
ערן שפירא (מקיבוץ אליפז), מחברי הוועד להצלת עמק ססגון, מאשר כי, אכן, הוועדה המקומית תמכה בתוכנית, "אך, למרבה המבוכה, רוב חבריה לא היו מודעים לעובדה, שהיא חורגת ב-75% מהמקסימום האפשרי. בית המשפט קבע", מזכיר שפירא, "שהתוכנית מהווה פגיעה חמורה בחוק, הקפיא אותה עד לדיון מחודש, וחייב את הוועדה המקומית בהוצאות משפט".
הגופים הירוקים תמכו, בזמנו.
ערן שפירא: "לא נכון. החברה להגנת הטבע הגישה התנגדות, אך למרבה הצער, נציגה בוועדה המחוזית לא התנגד בהצבעה, כי ממילא לא היה בכך כדי לעצור את הפרויקט. לאחר מעשה, הביע חרטה עמוקה על הימנעותו. הוא לא שיער שתשמש בצורה כה מגמתית להצדקת הרס העמק. אכן, רשות הטבע והגנים תמכה בתוכנית, כמצופה מגוף ממשלתי. בשורה התחתונה: כל הגופים הירוקים בארץ מאוחדים באינטרס להציל את עמק ססגון".
ולעיכוב של שנים, שתגרום בחירת חלופה לתוכנית הקיימת, אין משמעות בעיניך?
"אכן, תכנון מחדש ייקח זמן, אלא שמהחלטת בית המשפט ברור, כי בכל מקרה יצטמצם הפרויקט כמעט בחצי.
יש דוגמאות של פרויקטים שהועתקו בהסכמה, בתוך פרק זמן של שנתיים, כמו 'בית נערי השאנטי'
ברמת הנגב, שהועתק מאזור עבדת לצומת הכניסה לבסיס רמון".
והפסד ארנונה, והחמצת מקורות פרנסה לתושבי האזור?
"אנחנו סבורים שארנונה אינה חזות הכול. ואשר לתעסוקה - בחבל אילות אין אבטלה, ולמיטב ידיעתנו, אין, ולו קיבוצניק אחד, שמועסק בתעשיית התיירות באילת.
החסם בצמיחה הדמוגרפית בחבל אינו קשור בתעסוקה, אלא, כפי שראש המועצה יודע היטב, באופיין השמרני של הקהילות הקיבוציות באזור, מהן שקולטות חברים במשורה, ומהן שלא קולטות כלל".
הפשרה שמציע גת אינה מקובלת עליכם?
"אנחנו מתנגדים לכל פגיעה בעמק ססגון, ותומכים במהלך יעיל ומתואם, שיאפשר הקמת מתקן הלנה בסדר גודל הגיוני, במרחב תמנע. דוח החלופות של החברה להגנת הטבע מוכיח, שיש כמה אתרים מתאימים. אגב, האמירה כי הפרויקט יתפוס רק 200 דונם מתוך מיליון דונם שמורות טבע באזור, הוא, לפחות, מניפולציה. זה כמו לטעון שירושלים רבתי אינה מהותית לוויכוח בינינו לבין הפלסטינים, מפני שהיא תופסת רק חצי אחוז מכלל השטחים השנויים במחלוקת. העובדות: בחבל אילות יש שני מתחמי מלונאות, בקיבוץ אילות ובשחרות, ובנוסף, מקדמת המועצה פרויקט תיירות ומלונאות בהיקף של 900 דונם בבאר-אורה, המשיקה לבקעת תמנע. גם במרכז האזורי, מול יטבתה, יש 350 דונם המיועדים למלונאות, שלא להזכיר אתרי תיירות כפרית בקיבוצים, ואחרים".
