התנועה הקיבוצית מתמודדת בימים אלה עם משבר מנהיגות חריף, הבא לידי ביטוי, בין השאר, ב"מרד מסים",
כאשר המורדים מוצאים להם סיבות ותירוצים לאי-תשלום המס, ולעומתם לא קם אף פעיל מרכזי להתמודד בעוז עם המרדנים.
במקום להתמודד עם הבעיות האמיתיות בקיבוצים, כגון פנסיה, קיבוץ מתחדש ועוד, קיימת התעסקות בלתי-פוסקת בהתחשבנות בין הקיבוצים לבין התנועה, שמוטב שלא תיעשה מעל דפי העיתון, ורצוי שהטוענים לצדק תנועתי יתבוננו במראה ויבחנו את עצמם תחילה.
בשבוע האחרון פורסם בעיתונות הקיבוצית כי בכוונת התנועה לגייס עזרה לגזבר התנועה על מנת להעמיק את הגבייה. זה מגוחך. למה שהסרבנים ישלמו מס, אם הפעילים מקיבוציהם ממשיכים לקבל משכורת מהתנועה, הממומנת על-ידי הקיבוצים המתיישרים עם דין התנועה ומשלמים מס כדין?
האם מישהו מהפעילים המרכזיים חשב לשלוח הביתה את הפעילים מהקיבוצים סרבני המס?!
בעיות גביית המסים ו"הצדק התנועתי" לא התחילו היום. מזכירי התנועה בחרו לא להתמודד איתן בעבר, וכך גם היום. לעומת זאת, הם מצאו דרך קלה אל כיסי הנכסים של קיבוצי ה"קיבוץ הארצי", וזאת מבלי שאיש מחברי הקיבוץ-הארצי לשעבר, הפעיל בתנועה הקיבוצית, לא מצא לנכון לבדוק אילו נכסים הביא הצד השני ל"בית המשותף".
אני גזרתי על עצמי שתיקה תקשורתית ארוכה, אך הפרסומים האחרונים הביאו אותי לכתוב שורות אלה, מתוך כוונה שאולי מישהו יפקח את העיניים ויבחן מחדש את השתלשלות הדברים במהלך איחוד התנועות, שהחל בשנת 2001 והסתיים פורמלית בשנת 2007, וכאן התחילו הצרות. לאורך כל תקופת הפעילות המשותפת היתה אי-סימטריה במימון הפעילות, והדבר לא הוסדר עד היום.
אני יודע שבדבריי רב הנסתר על הגלוי, אך אני מניח שבעלי התפקידים, אליהם מכוונים חצי הביקורת, יזהו את שמותיהם בין השורות. עם כל אחד מביניכם, המעוניינים לקבל פרטים נוספים, ובעיקר עם אלה הנמנים עם הקיבוץ-הארצי לשעבר - אשמח להיפגש ולפרט.
- הכותב לשעבר גזבר התנועה הקיבוצית
