הסתבך בשוק האפור: "כל החיים משלם ריביות"

סיפור זה מעלה על פני השטח את המתחולל סביב השוק האפור, ובעיקר סביב הנסיונות של בעלי החוב לקבל את המגיע להם באמצעים לגיטימיים יותר או

הלווים מן השוק האפור בוחרים בפתרון זה מסיבות רבות: הם נמצאים בקשיים כלכליים, רוצים לפתוח עסק חדש, הם בעלי משפחות שנקלעו למצוקה, מהמרים כפייתיים שנקלעו לחובות, ואנשים שהבנק לא מאפשר להם לקחת הלוואות. המלווים בשוק האפור נותנים הלוואה מיידית. זה יכול להיות צ'ק מזומן, ולעתים אפילו כסף מזומן.

שלומי סזמן (30) מבת ים הסתבך בהלוואה בריבית גבוהה כשהיה בן 20, ומצא את עצמו מחזיר חובות במשך עשר השנים האחרונות. "אני לא מכיר ולא יודע מה זה לא להיות בחוב", הוא אומר. "ככה אני כל החיים, זה התיש אותי".

כסף (המחשה). לא רואים את הסוף בשוק האפור. צילום: ap

"כל החיים עבדתי, אני איש עבודה. מגיל 14 אני מקפץ על גגות בין דודי שמש. אני אוהב לעבוד, ואהבתי לעשות כסף. הייתי מזמין את כולם בבית הספר לפיצות ולשוארמות. תמיד היה לי כסף בכיס. בגיל 18 הכרתי מישהי, והשתבש לי הראש. אהבתי לעשות דברים משוגעים ואהבתי את החיים. חבר טוב הציע לי הלוואה של עשרת אלפים שקל. אני לא זוכר אפילו מה עשיתי בזה, אבל ניצלתי את זה להנאה ולכיף שרציתי בעבור בת זוגי. דווקא אז העבודה ירדה, ופתאום לא יכולתי להחזיר את הכסף.

"הכרתי כל מיני אנשים, טיפוסים, הייתי מעורבב עם אנשים מבוגרים. כשלא היה לי להחזיר, ביקשתי ממישהו אחר כסף. אין מצב שאני לא אחזיר לחבר כסף שהלווה לי. בכלל לא הבנתי מה זה השוק האפור, ומדובר היה בריבית של עשרה אחוזים לחודש".

מכרו את הבית

סזמן התחתן עם בת זוגו, אבל מצא את עצמו מסתבך בהלוואות כדי לסגור הלוואות שלא יכול היה לכסות. "אחרי עשר שנים סגרתי עם המלווים מחיר גלובלי, וזה יורד לאט לאט. נשאר לי לשלם עוד שנתיים בעבודה קשה. עד לפני שנה לקחתי כסף כל החיים, הלוך וחזור. הייתי עובד בשביל הריביות, כי אף פעם לא היה מספיק כסף להחזיר את הקרן. הריביות הגיעו ל-30-20 אלף שקל בחודש.

"לפני חמש שנים זה כבר גלש לתוך הבית והמשפחה שלי. צ'קים התחילו לחזור, אבא שלי התחיל לעזור לי וזה סיבך את הבית לגמרי. כדי לעזור לי, ההורים שלי מכרו את הבית שלהם. בחודש שבו הם גמרו לשלם משכנתא של 20 שנה, הם מכרו את הבית. באותו רגע ממש. הם שילמו לי 500 אלף שקל".

לא שיתפת את המשפחה ואת הקרובים בפנייה לשוק האפור?

"אף אחד לא ידע מזה בהתחלה. רק כשהכל התחיל להסתבך וסיבכתי את כולם, דיברתי על זה. למזלי הטוב יש לי הורים מקסימים, שתמכו בי כל החיים".

כעסו עליך? האשימו אותך?

"כעסו עלי, אבל אין מה לעשות, אי אפשר לחזור אחורה. הם עוזרים לי כל החיים. יש לי אמא מדהימה, שתמיד דואגת לבנים שלה".

סזמן לא ברח, ושילם את החובות שלו בלי לנסות בכלל לחשוב על אופציה אחרת. "הרבה אנשים לא היו עומדים במה שעברתי", הוא טוען. "זה מצב ששובר אותך מבפנים. אני אפילו לא יכול להסביר את התחושות שמתחוללות בתוך הגוף".

במשך השנים התפרנס סזמן מסבלות בימים וכברמן בלילות.

"ייצרתי כסף משתי ידיים", הוא אומר. "אני לא פוחד מעבודה קשה. אם לא הייתי משלם כל כך הרבה כסף, כבר היו לי שני בתים חדשים, שתי מכוניות, וההורים שלי לא היו צריכים לעבוד קשה. אני ייצרתי בשתי הידיים האלה לפחות שלושה מיליון שקל ששולמו בשנים האחרונות, הכל ריביות על ריביות".

אחרי כל מה שעברת, למה פנית שוב לשוק האפור?

"אין לי אפשרות אחרת. המדינה אף פעם לא נתנה לי לפתוח חשבון בנק, בגלל שהסתבכתי בזמני, ותמיד אני מעוקל, ותמיד אני משועבד, ותמיד אני מוגבל, ואין לי לאן ללכת. אני לא יכול להרוויח 5,000 שקל בחודש. אני לא יכול להיות שכיר, אז אני תמיד קופץ גבוה. לא משנה מה הסיכון, אני אקח אותו כי אני רוצה להרוויח 20, כי אני חייב להרוויח יותר".

איך ישנים בלילה כשחייבים כל כך הרבה כסף?

"קשה, במיוחד בהתחלה. אחר כך, מרוב עבודה קשה פשוט עייפים ונרדמים, אבל כל היום המחשבות בזה. יש טלפונים באמצע היום: 'מה קורה? מה חדש? כמה יש לך? למה אמרת ככה ואין?'

מהי מערכת היחסים שלך עם המלווים?

"בגדול תמיד יש מתחים ואי נעימויות, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהשוק האפור היום הוא שוק נעקץ מאוד. יש אנשים שלוקחים ולא מחזירים. בעבר היה לי הרבה יותר קשה. היום המלווים שלי מכירים אותי".

היית ממליץ?

"רק אם ממש אין ברירה, וגם אז הכל גם תלוי במלווה. הנטל הנפשי להחזיר כסף כל יום מוציא אדם מדעתו. אנשים שמגיעים למצב כלכלי מסוים נתונים בלחץ. אנשים מתחייבים באותו רגע, ואחר כך הכל מסתבך".

כמה כסף אתה עוד חייב?

"אני חייב משהו כמו 400 אלף שקל, אבל זה יורד לאט לאט. ממש לאט. כל יום אני מחזיר כסף. אני עובד בעבודות מזדמנות כי אין לי ברירה, הגוף שלי נפגע".

• הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע ב"ידיעות בת ים".