רמת השופט: מנהלים נתנו בונוס לעצמם

לאחרונה נראה כי לא כל חברי קיבוץ רמת השופט נלהבים - כמו הנהלת קיבוצם - מעסקת מכירת אחזקות "פוליגל" ל"פלזית" (של קיבוץ גזית), בחודש שעבר. בשבועיים האחרונים סוערות כאן הרוחות לאחר שהתברר כי לחמישה מהמעורבים בניהול העסקה היה המאמץ כדאי גם לכיסם הפרטי. הרחק מעין ציבורית מבקרת, על-פי החלטת צוות המו"מ, ללא ידיעת ההנהלה (שנתנה את אישורה בדיעבד), שולשלו מאות אלפי ש"ח מקופת הקיבוץ לידיהם של כמה מנהלים חרוצים.

המושג "בונוס" כבר מזמן אינו חדש בקיבוץ, גם לא במסגרת עסקאות של העברת בעלות. עם זאת, בינתיים הוא נבחן בספקנות על-ידי בעלי המניות הקיבוציים. לעולם יימצאו מי שאינם שבעי רצון מהיקפו, משיטת חלוקתו, מחוסר השקיפות בנוהל ההחלטה שהובילה אליו. אלא שבמקרה של רמת-השופט, כך נראה, הוציאה הפרשה חברים רבים מדי משלוותם.

למרות שיו"ר הקיבוץ, חיים חכים, שגם שימש כיו"ר פוליגל עד לעסקה, טוען כי הוא עצמו קיבל את ההחלטה ועומד מאחוריה - מתעקשים חברים רבים כי מדובר בטיוח ובמעורבות ישירה, לפחות מצד חלק ממקבלי הבונוס, בהחלטה הנוגעת להם. עם הצוות שהחליט על בונוס אישי בהיקף של כ-100 אלף ש"ח - לטענת אותם חברים, לא ברשות ולא בסמכות - נמנו, בין השאר, גם המנהל העסקי (השכיר) של הקיבוץ בני כרמל, והחבר מרדכי אוזן, שהתחלקו בסכום עם שלושת מנהליו הבכירים של "פוליגל" - המנכ"ל, החשב ומנהל השיווק.

ההנהלה מאשרת בדיעבד

הפרטים "דלפו" לציבור החברים לאחר מעשה. כדי להרגיע את הרוחות הסוערות החליטה הנהלת הקיבוץ לפרסם, ביום שישי האחרון, את עיקרי הדברים שעלו בישיבתה מיום 28.2, כבר לאחר שהוגש ערעור על ההחלטה. בין השאר נכתב שם: "ההנהלה מביעה את מורת רוחה מכך שלא שותפה בהחלטה בשלביה הקודמים. ההנהלה סבורה שטעה צוות המו"מ שלקח על עצמו את ההחלטה... יחד עם זאת, לאחר שקיבלה את כל ההסברים המפורטים, מחליטה ההנהלה לגבות את החלטת הצוות, לאשר אותה בדיעבד ולא להעביר את הנושא לשיחת הקיבוץ". באותה החלטה נאמר גם כי ההנהלה מוצאת לנכון לשבח את עבודת הצוות, שהרים את הקיבוץ מנקודת שפל אל מצב שבו הוא היום חף מחובות וללא שעבוד נכסיו, אבל "בשל התגובות הרבות שהתקבלו מחברים בקיבוץ", נכתב בהמשך, "הונחה מנהל הקהילה לזמן מפגש חברים, בו יינתן כל המידע לחברים המעוניינים".

גם בעקבות אותו "מפגש חברים" (לא אסיפת חברים מחייבת), שהתקיים ביום ראשון האחרון (7.3), לא הושב השקט לגזרה. להנהלת הקיבוץ נמסרה עצומה חתומה על-ידי למעלה מארבעים חברים (מכלל 260 חברי הקיבוץ) - יותר מ-10% מסך בעלי זכות ההצבעה, כנדרש בתקנון, התובעים לכנס בדחיפות אסיפת חברים לדיון ולקבלת החלטות. "מעולם לא הוזכר בונוס בהקשר העסקה", מסביר אחד החברים את הסיבה לחתימתו. "מדובר בהחלטת צוות שאין לו שום סמכות תקציבית; שלא יידע את ההנהלה טרם ההחלטה, וגם משזו ידעה - לא עשתה דבר", מטיח חבר נוסף עוד בליסטראות. "זהו מעשה מאוד לא תקין, לא סביר ולא נהוג. איך יכולים חברים להחליט בעצמם על מה שמגיע להם", תוהה חבר המכיר היטב את נבכי קבלת ההחלטות בקיבוץ ובמפעל, "הייתי מאוד סבלני ביחס לסופרלטיבים שהעניקו בקיבוץ לעסקה הזאת, אבל היום נראה שאפילו הכתרים שנקשרו לה נעשו בכוונת מכוון... מילא לשבח, אבל מכאן ועד לקחת הרשאה והצדקה להתנהלות מחוץ לכל קונטקסט? אנחנו חיים בתקופה שכל דאלים גבר - זה מאוד מעציב ומאוד לא ראוי".

"אין כאן בכלל בונוס"

כדי להבין את הרקע נזכיר, בקצרה, כי עסקת המכירה של אחזקות רמת-השופט בפוליגל (52%) לתעשיות פלזית, שבשליטת קיבוץ גזית, בתמורה ל-36 מיליון ש"ח - הבשילה בחודש שעבר. השותפים האחרים - קיבוץ מגידו (23% מהאחזקות) וקונצרן "באייר" הגרמני (25%) - שומרים על אחזקותיהם כבעבר. על-פי תנאי העסקה, ימשיך המפעל, המעסיק 240 עובדים עם היקף מכירות של למעלה מ-250 מיליון ש"ח בשנה, לפעול בחצר רמת-השופט, ובתמורה ישלם לבעל הבית שכר דירה בהיקף של יותר מ-2 מיליון ש"ח בשנה, לפחות במהלך עשר השנים הקרובות. עוד על-פי העסקה, התחייבו בעלי השליטה החדשים להמשיך ולהעסיק את חברי קיבוץ רמת-השופט העובדים במפעל, למשך שנתיים.

על-פי היו"ר חכים, מדובר בעסקה משופרת, שפטרה סופית את הקיבוץ מחוב ענק (כ-85 מיליון ש"ח). חכים אינו נלאה מלשבח אותה ואת מחולליה. לדבריו, מאפשרת העסקה לא רק את הסרת החוב והשעבודים על נכסי הקיבוץ, אלא גם מבטיחה צבירת סכום נאה לפנסיה והקמת קרן שתבטיח את עתידם של החברים עובדי המפעל. והבונוס? "אין כאן בכלל בונוס", טוען חכים. להגדרתו, "מדובר בתשלום עבור עבודה".

חכים גם כופר בשמועות המתגלגלות על מדרכות הקיבוץ בדבר היקף הסכומים (כ-400 אלף ש"ח). אלה, הוא קובע, מוגזמים למדי. לדבריו, את המספרים המדויקים מסר לחברים בשיחה הבלתי-פורמלית שכונסה השבוע. "מנהלי פוליגל זכו בתמריץ על-פי החוזה עמם, ובעלי התפקיד מהקיבוץ, כאמור, בגין השקעת עבודה נוספת", אומר חכים.

אשר לחבר הקיבוץ היחיד שייהנה מהבונוס, חכים אינו מוכן לאשר (אבל גם לא מכחיש), "בשל צנעת הפרט", כי מדובר במרדכי אוזן - שבשוטף, מעבר לחלקו בעסקת פוליגל, הוא מנהל את תעשיית "מפעלי עץ" של הקיבוץ. גם לגבי ההיקף חכים מתעקש שלא מדובר במענק של 100 אלף ש"ח לאדם, אלא שמהסבריו עולה כי זהו, אכן, "הסכום ברוטו", ואולי אף יותר. "מדובר בסך הכל במשכורת 13 במהלך שש השנים הקרובות", הוא אומר, "ומהסכום גוזר מס הכנסה 45%, וביטוח לאומי עוד 12%". מה שנשאר, לדבריו, הוא סכום זניח של כ-18 אלף דולר נטו (כ-67,500 אלף ש"ח). "אני חושב שזה תגמול מינימלי לאדם שעבד עבודה נוספת בהתנדבות, בתנאים בלתי-רגילים, והביא תוצאות בלתי-צפויות שאף אחד לא האמין שיגיע אליהן", מעצים חכים את התרומה. אגב, אוזן עצמו מסרב להתייחס לפרשה או להגיב על הסערה שמסביב. "לא הייתי שותף לתהליך ההחלטה", הוא מוכן לציין.

"למה לא לעשות טוב לכולם"

אלא שבהבהרות אלה אין כדי לספק את החברים הבלתי-משוכנעים. "אם כבר בונוס על 'הצלחה גדולה', אז למה לא לעשות טוב לכולם", אומרת אחת החברות, "אפילו 200 ש"ח, מעין שי לחבר. איך הגענו למצב שבו בעלי תפקיד בקיבוץ מחליטים לתגמל את עצמם על כך שהם עושים את עבודתם במסירות?".

חבר אחר טוען כי אצלו "נדלקו כל הנורות האדומות" משום "שההנהלה ידעה ושתקה על ההליך השגוי וגם ועדת הביקורת לא התערבה, ובכלל, הסתבר לי שהאינפורמציה הנמסרת בכל חברה ציבורית רבה הרבה יותר ממה שמקבלים כאן החברים, בעלי המניות. פרשת הבונוס הזה היא עיוות ונזק, שמשפטית רק האסיפה תוכל עדיין לתקן אותו".

בהנהלת הקיבוץ לא ממהרים לכנס אסיפה, למרות תביעת הציבור. "יש כאן קבוצה הסבורה שרק האסיפה יכולה להחליט על מהלך כזה, ואני חולק עליהם", אומר חכים, המשוכנע, לדבריו, שמעורבים בפרשה הרבה שיקולים זרים. "בדיעבד, ייתכן שהצוות לא היה צריך לקבל את ההחלטה, אבל זה יתברר בערעור שהוגש להנהלה. מרבית החברים רוצים דיון עקרוני באסיפה כדי להסדיר בעתיד תשלומים שעוברים דרך הקיבוץ", מנסה חכים לדחות את הקץ, "אני מאמין שדיון כזה יתקיים בשלב מסוים".

• הכתבה המלאה מופיעה בסוף השבוע בעיתון "ידיעות הקיבוץ"