מאסר קצר מדי: בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל בלב כבד הסדר טיעון, וגזר שש שנות מאסר בפועל על אב מחולון
שהתעלל פיזית, מינית ורגשית
בשלוש בנותיו.
בכתב האישום המתוקן נאמר שבמקרה אחד ביקש האיש (53) מבתו הבכורה (15) להיכנס לחדרו, כשישב עירום על המיטה ואחז באיבר מינו. הוא ביקש ממנה
לגעת באיבר, ומשסירבה, תפס את ידה ועשה זאת במקומה. במקרה אחר זרק לעברה צינור פלסטיק, שפגע ברגלה, ועוד, בעת שישב בחדר האורחים, דרש ממנה להיות בשקט. היא לא עשתה זאת, והוא היכה אותה בחגורה.
שתי הבנות הצעירות (12 ו-8) ספגו אף הן את נחת זרועו. הן שיחקו בסלון בעת שישן, והוא דרש מהן לשמור על השקט.
לאחר שהמשיכו להרעיש, תקף את הבת האמצעית בחגורה וזרק לעברה גלגיליות. במקרה אחר, כשהבת הצעירה ציירה על המחברת של אחותה, היכה גם אותה בחגורה.
לבית המשפט הוגש דוח של המרכז להערכת מסוכנות, שממנו עולה שהאב נהג להסתובב בבית עירום, והשליט אווירה של טרור ופחד למילוי צרכיו. הוא עשה את מעשיו המיניים בבתו תוך תכנון מוקדם, וניצל לשם כך את היעדר האם מהדירה. גיסתו היא שדיווחה לרשויות על מעשיו.
בית המשפט הביע תמיהה על הסדר הטיעון, והפנה לצדדים שאלות נוקבות. נציגת הפרקליטות התבקשה לפרט מה היו הסיבות שהובילו להסדר, עוד לפני שהיה בפניה דוח ההערכה בדבר המסוכנות הנשקפת מהאב לחזור על מעשים דומים.
נציגת הפרקליטות אמרה שמדובר בנאשם שאינו צעיר ושאין לו הרשעות קודמות. הוא הודה במיוחס לו, וחסך זמן שיפוטי יקר, אך יותר מכל, חסך מבתו את הצורך להעיד בבית המשפט, ולחוות פעם נוספת את הטראומה.
בגזר הדין מתחו השופטים חאלד כבוב, ד"ר דפנה אבניאלי ומאיר יפרח ביקורת קשה על הפרקליטות: "אילולא הסדר הטיעון, יש להניח שלחוות הדעת של המרכז להערכת מסוכנות היה ניתן משקל נכבד בשיקולי הענישה. בנסיבות שכאלה, ראינו לפנות לפרקליטות בהמלצה, שבעתיד תימנע מלהגיע להסדרי טיעון כאלה, שבמסגרתם עותרים הצדדים במשותף להטלת עונש מוסכם, ובכך להגביל את שיקול דעתו של בית המשפט".
באשר לעונש, קבעו השופטים: "היה ראוי להטיל על הנאשם עונש מאסר לשנים רבות יותר, מזה שהצדדים המליצו עליו בפני בית המשפט".
