|
| ביוב. נתונים מביכים לירושלים צילום: צביקה טישלר
|
| | |
|
|
| | |
| | |
 | | |
| | |
הבירה - המזהמת ביותר בביוב גולמי
כ-185 אלף איש בעיר אינם מחוברים לתשתית ביוב. מדי שנה, מזרימה העיר כ-10 מיליון מ"ק שפכים גולמיים לסביבה, מרביתם לנחל קדרון
רועי אלמן 
כולם יודעים שירושלים היא בין הערים המלוכלכות והמוזנחות ביותר בישראל, אך דו"ח חדש של עמותת 'אדם, טבע ודין' מגלה כי היא לא רק מזוהמת, אלא גם מזהמת. לפי הדו"ח, יותר מ-30 מיליון מ"ק של שפכים תוצרת העיר לא מגיעים למתקני טיהור וזורמים ישירות לסביבה ובכך מזהמים מי התהום ונחלים ויוצרים מפגעים
תברואתיים.
דו"ח העוני הסביבתי השנתי מפרט את עשרת המזהמים הגדולים בארץ בביוב גולמי. במקום הראשון כאמור, נמצאת ירושלים בה יש כ- 185,000 איש שאינם מחוברים לתשתית ביוב והיא מזרימה מדי שנה כ-10 מיליון מ"ק של שפכים גולמיים, מרביתם לנחל קידרון.
עוד נכתב בדו"ח כי יותר מ-150 יישובים בישראל מזרימים את שפכיהן לסביבה. בישובים רבים שבהם הוקמה בעבר תשתית לטיפול בביוב, היא אינה זוכה לתחזוק ראוי ושפכים גולמיים זורמים לסביבה.
"הדו"ח מעלה שורה ארוכה של כשלים שמשמעותם היא סכנה של ממש לבריאות הציבור", מתריע מנכ"ל אדם טבע ודין עו"ד עמית ברכה, ומוסיף כי "הרשויות המקומיות אינן מתחזקות את תשתיות הביוב שברשותן ואם לא די בכך, הרי שאין משרד ממשלתי שפועל או מיישם את סמכויות החוק על מנת לפתור את כשלי הרשות המקומית".
בעוד שבערב ובצפון ירושלים נוהל הטיפול בשפכי הביוב עוד תקין, מתברר שבשכונות המזרחיות והדרומיות של ירושלים יהודיות וערביות כאחד שנמצאות בתחומי אגן נחל קידרון, המצב גרוע הרבה יותר: הביוב משכונות אלו יחד עם הביוב מחלק מהיישובים בית לחם, בית סח'ור, וישובים נוספים באגן זורם בצורה גולמית לנחל קידרון וחוצה את מדבר יהודה עד למוצאו בים המלח. זרימת הביוב בנחל קידרון ממשיכה בעוצמה מלאה למשך כ-15 ק"מ בערוץ הנחל ממזרח ירושלים ועד לבקעת הורקניה, שם הוקמו בעידוד ובאישור רשות המים והמשרד להגנת הסביבה בריכות שיקוע והטיה שמעבירות את רוב הביוב לבקעת הירדן. לא כל הביוב מועבר לאזור אוג, ונותרים כ-7,500 מ"ק של ביוב ביום שזורמים במורד נחל הקידרון ומזהמים את הנחל ואת ים המלח. ההערכה היא כי הספיקה היומית בנחל קדרון היא כ-30,000 מ"ק של ביוב.
|
|
