היא נכנסה למרפאה לבדיקה שגרתית. "מצבך הבריאותי תקין? מחזור הוסת סדיר?" שאלתי. "אף פעם הוסת לא היה סדיר יותר, אני מתעמלת ובמשקל תקין לחלוטין, מצאתי לי בן זוג מדהים ואני מוכנה סוף סוף להיות אמא", אמרה בחיוך רחב.
הסתכלתי עליה בפליאה מסוימת, "בת כמה אמרת שאת?" היא לא מצאה את השאלה הזו רלוונטית: "בת 44", השיבה לבסוף. "אני מבינה...וניסיתם הרבה מאד זמן?", שאלתי. "בערך שנתיים" אמרה. נאנחתי ונשענתי אחורה בכיסא בתסכול, רפרפתי שוב בדפים שהביאה, חושבת לעצמי כיצד להסביר לה את הסיכוי הקטן שלה להריון: "ובכן קורה לך דבר נורמאלי לחלוטין... אני חוששת שבגילך יתכן שאת מבוגרת מדי מכדי להרות".
בישראל בדומה לשאר מדינות העולם המערבי ניכרת מגמה לדחיית גיל האימהות. שנים ארוכות של רכישת השכלה, קשיים במציאת תעסוקה או בן זוג קבוע וקריירה משגשגת מאלצים נשים רבות לדחות את ההיריון
הראשון לאמצע שנות השלושים שלהן או אף מעבר לכך.
לפי גייל שיהי ((Gail Sheehy פסיכולוגית ועיתונאית אמריקאית, הורות מאוחרת היא חלק בלתי נפרד מן השעון החברתי החדש, תהליך פסיכולוגי-חברתי המתרחש בימינו. לשיטתה עם הארכת תוחלת החיים, השלבים במעגל החיים מתארכים, גיל ההתבגרות בימינו מסתיים רק בגיל 30 ולכן מיקומה של ההורות משתנה על ציר מעגל החיים. לרוע המזל, נראה שהשעון הביולוגי של האישה איננו מתוזמן עם השעון החברתי החדש. לנשים בנות 35 ומעלה המעוניינות בהריון בשלב מאוחר יותר בחייהן, יש סיכון של ממש שהן תזדקקנה לסיוע של מרפאות פריון.
שנים רבות לפני חדלון האורח (מנופאוזה), ולמרות מחזור חודשי סדיר, חלה ירידה דרמטית בפוריות האישה. למרות העדר הגדרה מדויקת לגיל מבוגר מבחינת פוטנציאל הפריון של האישה, הליקוי נעשה בולט לאחר גיל 35 לערך.
בעבודה קלאסית שפורסמה לפני שנים רבות בכתב העת Science, דווח שיעור העקרות בנשים לפי גיל הנישואין. על פי מאמר זה חלה עלייה בשיעורי העקרות עם הגיל: 6% בגיל 24-20, לעומת 15% בגיל 30-34 ו 64% בגיל 40-44. תופעה זו ניכרת גם בנשים המקבלות תרומת זרע ובנשים העוברות טיפולי פריון והפריה חוץ גופית. בנוסף, עולה שיעור ההפלות עם הגיל: 14% בגיל צעיר מ-35 לעומת 40% מעל גיל 40. כמו כן, עם הגיל עולה הסיכון ללידת עובר עם תסמונת דאון. במידה ומושג הריון תקין גנטית, עדיין הסיכון להריון גבוה בשל שיעור נכבד של מחלות אימהיות כמו סכרת ויתר לחץ דם.
הירידה בפוטנציאל הפריון עם הגיל נובעת מצמצום מאגר הזקיקים הראשוניים בשחלה המהווים עתודה לביוץ. בכל זמן נתון חלק מהזקיקים הראשוניים עוברים גיוס לקבוצה שמתחילה את תהליך ההתפתחות לקראת זקיק בשל הנבחר לביוץ, תהליך שנמשך בין 3-6 חודשים באדם ואינו ניתן לבקרה חיצונית. מספר הזקיקים הראשוניים נקבע בזמן ההתפתחות העוברית של האישה, עוד בהיותה ברחם אימה. הוא מקסימלי בחיים העובריים, ויורד לכמליון בזמן הלידה.
בגיל ההתבגרות מספר הזקיקים הראשוניים בשחלה נע בסביבות חצי מליון, והוא יורד בהתמדה במהלך חיי האישה. אישה מבייצת במהלך חייה כ-400-500 פעמים, שאר הזקיקים הראשוניים נהרסים בשחלה לפני שבייצו. מגיל 35-38 מואצת הירידה במספר הזקיקים פי 2 עד לכ-1000 זקיקים בשחלה בגיל המנופאוזה. ההאצה בהרס הזקיקים מתחילה כשמספר הזקיקים נמוך מ-25,000. על פי חישובים תיאורטיים ניתן להסיק שלולא השלב המואץ של איבוד הזקיקים בשחלה, היה גיל המעבר מתרחש בסביבות גיל 70.
למרות כל האמור, צמצום מספר הזקיקים בשחלה הוא אינדיבידואלי ויש נשים שלהן מאגר זקיקי נמוך כבר בגיל צעיר. עם זאת, כדאי לדעת שגורמים להתרוקנות מוקדמת של המאגר הזקיקי הם: עישון, היסטוריה משפחתית של כשלון שחלתי מוקדם, ניתוחים קודמים בשחלה, כימותרפיה או הקרנות בעבר.
מעבר למספר הזקיקים הנמוך בשחלה, הירידה בפריון והעלייה בשיעור ההפלות המוקדמות מיוחסות לאיכות הלקויה של הביצית. נראה כאילו שהגוף יודע לנצל ביציות טובות יותר בגיל צעיר יותר. בביציות של נשים מבוגרות (בנות 35 ומעלה) ניתן להבחין בהפרעה במערך הכרומוזומים שעלול להוביל לעובר עם פגיעות כרומוזומאלית כמו תסמונת דאון.
התפיסה שמחזור סדיר מבטיח סיכויי פריון גבוהים היא תפיסה שגויה הנפוצה מאד בין רופאים מטפלים ונשים מטופלות גם יחד. בדרך כלל צמצום משמעותי של עתודת הזקיקים בשחלה מתרחש כבר מעבר לגיל 35 בזמן שהמחזור החודשי סדיר אצל רוב הנשים. בחינה מדוקדקת של פעילות השחלה מראה שמגיל 35-38 והלאה מתרחשים שינויים הכוללים את התקצרות מחזור הוסת, ירידה הדרגתית ברמות אינהיבין וההורמון האנטי-מולריאני, המיוצרים על ידי הזקיקים, וכפועל יוצא עליה ברמות FSH, גיוס מוקדם של הזקיק המוביל לעליה ברמות אסטרוגן בתחילת המחזור.
למרות שההגדרה של ליקוי בפוריות היא אי יכולת להשיג הריון במשך שנה של יחסים חופשיים, ללא אמצעי מניעה,
לנשים מבוגרות עלול לקחת יותר משנה להרות, לכן בירור מוקדם מומלץ לנשים מעל גיל 35, שכן ליקוי בלתי מאובחן בגיל המבוגר עלול להוביל לבזבוז הזמן המוגבל להשגת ההיריון הנכסף. בנוסף בקבוצת הגיל המבוגרת מעל 40 יש לברר גם את הבריאות הכללית בשל הנטייה לעלייה בשיעור יתר לחץ דם, סכרת וסיכון לסרטן שד.
מאחר והגיל הכרונולוגי וסדירות המחזור אינם חוזים את פוטנציאל הפריון באופן מיטבי ניתן היום לברר את גודל עתודת הזקיקים בשחלה כמדד לחיזוי פוטנציאל הפריון בעזרת מדדים ביוכימיים בבדיקת דם.
מדדים ביופיסיקליים להערכת המאגר הזקיקי דורשים בדיקת על-קול (אולטרא סאונד) של ספירת זקיקים שקוטרם קטן מ-10 מ"מ או מדידת נפח השחלות בימים הראשונים של הוסת. זוהי בדיקה מהירה הניתנת לביצוע במכשירי אולטרסאונד פשוטים וזמינים בעזרת מתמר לדני על ידי טכנאי אולטרסאונד או רופא.
בפעם הבאה על הדרכים שבכל זאת מציעה הרפואה להפוך לאמא, גם בגיל מאוחר.
הכותבת היא רופאה מומחית ברפואת פריון, הפרייה חוץ גופית ורפואת גיל המעבר
