מי אמר שקיפות? העמותה למינהל תקין בלוד מבקשת את התערבותו של משרד הפנים בעקבות מה שהם מכנים "התנהלות הנוגדת את ההנחיות" של הוועדה הקרואה בעיר והעומד בראשה אילן הררי, בכל הקשור לחשיפת מידע לתושבים.
במכתב שנשלח למנכ"ל משרד הפנים, גבריאל מימון, נטען כי במשך יותר משנה שלחה העמותה 14 מכתבים במגוון נושאים בהם טיפול לכאורה במכרזים סגורים, התנהלות הגזבר, בנייה בלתי חוקית, מתקני שעשועים עירוניים מסוכנים, אגרת ביטחון ועוד. אולם, בניגוד לחוק המחייב מתן תשובה בתוך 45 יום, הם נותרו בלי מענה.
כאן המקום להזכיר, כי על פי החוק לעירייה יש הזכות לדחות את הבקשה, אולם אז היא מחויבת לשלוח למבקש הודעה בכתב שמפרטת את נימוקי ההחלטה,
ומידעת את המבקש על זכותו לעתור נגד ההחלטה, דבר שלא נעשה במקרים אלו.
"זה שלוש שנים מנוהלת עיריית לוד באמצעות ועדה ממונה, אשר אמורה להנחיל למערכת נוהלי עבודה המושתתים על אמות מידה של מינהל תקין", כותבים חברי העמותה. "לא די בכך שהוועדה הממונה אינה פועלת להנחלת נהלים ברורים, המנחים את עובדי העירייה במתן מענה בכתב לפניות הציבור, אלא שיו"ר הוועדה עצמו, האמור לכאורה לתת דוגמה אישית, מתעלם בעקביות מפניותינו בכתב".
"פניותינו מתמקדות בנושאים בעלי חשיבות ציבורית ובמקצת מהמקרים גם חשש לעברות על כללי המינהל התקין", מסבירה ליאה שטיינברג, מהעמותה למינהל תקין בלוד. "על כן, כאשר הנהלת העירייה מתעלמת בעקביות מהפניות, אנו וכך גם שאר התושבים, נאלצים לפנות, כמו עכשיו, למשרד הפנים".
לטענת העמותה, מעבר לעובדה שהעירייה עוברת לכאורה על החוק, היא גם מונעת מהציבור את המידע לו הוא זכאי ודורשים ממנכ"ל משרד הפנים "להנחות את יו"ר הוועדה הממונה להשיב למכתבנו, וכן להורות על ביצוע בדיקה לפשר אי מתן תשובות עד כה".
מעיריית לוד נמסר בתגובה כי "חוק חופש המידע קובע את הכללים והנהלים להגשת בקשות לקבלת מידע, בהם בין היתר, התקנות הקובעות את גובה האגרה שתוטל על מבקש המידע תוך התחשבות בסוגים השונים של המידע, וכן את התעריפים בהם אגרת בקשת מידע, אגרת טיפול במידע ואגרת הפקת מידע. יצוין כי ב-2006 פנתה העמותה לעירייה וקיבלה את המידע המבוקש. כן יודגש כי אף אחד מהמכתבים שצוינו בשאילתא שהעברתם להתייחסות העירייה, לא נשלח לעירייה על פי חוק חופש המידע".
תגובת משרד הפנים לא נתקבלה.
_a.jpg "צילום: ירון ברנר")
