קריאת הכותרת גרמה, בוודאי, למספר לא קטן של קוראים לחרדה קלה, שלוותה בשליחת מבט חושש אל עבר הירך או הישבן. אומנם אנו נמצאים בחודש מרס הקריר, אך הימים החמים האחרונים מעלים שוב זכרונות מהקיץ וחוף הים, ואיתם עולה גם הדאגה באשר לאזורי הקימורים בגופנו.
אז מה יש לנו שם? צלוליטיס? צלוליט? מה הצטבר לו בימי החורף? בדיוק על השאלה הזו ננסה לענות.
"צלוליטיס" בלשון העם מתכוונת לצברי קמטים וגומות הנוצרים באותם אזורים בגוף בהם קיימת שקיעה מוגברת של תאי שומן בשכבה התת עורית. האזורים המושפעים ביותר הם אזור האגן, הירך והישבנים. כאן המקום לציין כי המושג "צלוליטיס" אינו נכון בהקשר זה, וכי המונח הנכון להשתמש בו לתופעה זו הוא "צלוליט" (בלועזית Cellulite). מדובר בתופעה קוסמטית, אשר אין לה כל השלכה רפואית, מלבד לגרום לנו להסס לפני חשיפת טפח בציבור.
הטיפול ב"צלוליט" כולל שינוי אורחות חיים, דיאטה מאוזנת ופעילות גופנית והורדת משקל. כמו כן קיימות משחות שונות המשווקות לטיפול בצלוליט, וקיימים גם טיפולי לייזר, טיפולים בגלי אולטרסאונד
וטיפולים ניתוחיים כמו שאיבת שומן. עם זאת, אין כיום טיפול בעל יעילות גבוהה ומוכחת לטיפול ב"צלוליט".
אז מה זה בעצם "צלוליטיס"? "צלוליטיס" (בלועזית Cellulitis) הוא מושג רפואי אחר, הבא לתאר דלקת זיהומית של העור המתאפיינת בכאב מקומי, אודם, נפיחות וחום. צלוליטיס ולא צלוליט, נגרם על ידי חיידקים הנמצאים על עור גופנו באופן שגרתי. הזיהום עצמו מתרחש בדרך כלל לאחר שמעטה העור החיצוני נפגע, למשל לאחר שפשוף, חתך, כווייה או עקיצת חרק. זה בעצם אחד ההבדלים החשובים שבין צלוליט לבין צלוליטיס. בעוד הראשונה פוגעת באגו שלנו, השניה עשויה לפגוע בבריאותנו ממש. הטיפול ב"צלוליטיס" כולל מתן אנטיביוטיקה כנגד החיידקים הגורמים לתופעה.
לכן, בפעם הבאה בה תבחנו עצמכם מול הראי טרם היציאה לחוף הים, שימו לב ל"צלוליט", ואת ה"צלוליטיס" השאירו לעולם המחלות הזיהומיות.
הכותב הוא בוגר בית הספר לרפואה של הדסה והאוניברסיטה העברית
