פרשת פינוי הבית בקיבוץ החותרים, בו מתגוררת משפחת ראובן עטר,
הכדורגלן והמאמן, מדלגת ממגרש משחקים אחד למשנהו. שם וכאן השופט הוא הפוסק, רק שכאן מדובר במגרש בתי המשפט. שימו לב, ממש בית ספר לכדורגל.
בעיטה ראשונה: ספטמבר 2007. קיבוץ החותרים זוכה בפסק דין, מבית משפט השלום בחדרה, לפיו על ראובן עטר לפנות את הבית בקיבוץ החותרים, בו הוא מתגורר מאז שנת 2003, ולהחזיר את החזקה בו לידי הקיבוץ.
בית המשפט דוחה את טענת משפחת עטר לפיה הוסכם בינם לבין הקיבוץ, כי בתמורה להשקעותיהם בבית, בסך 300 אלף ש"ח, הם יהיו זכאים להחזיק בנכס, כנגד תשלומי שכירות חודשיים, עד לסיום תקופת ההסכם, כאשר ילדם האחרון יגיע לגיל 18 (למעלה מ-15 שנה).
בעיטה שנייה: עטר מערערים לבית המשפט המחוזי בחיפה. בדרך הם משיגים צו המעכב את ביצוע הפינוי.
בעיטה שלישית: נובמבר 2009. הצדדים עולים למגרש של שופטי הערעור במחוזי בחיפה. עטר מפסיד, החותרים זוכים וחוזרים הביתה עם פסק דין, לפיו על עטר לפנות את הבית עד ינואר 2009. אליפות?! עדיין לא. מתברר כי פסק הדין של בית משפט השלום אינו נוקב במדויק בזיהוי הבית של עטר בהחותרים, וראש ההוצאה לפועל מחזיר את הקיבוץ לבית המשפט, כדי לתקן את פסק הדין, כך שיכלול פרטים הנחוצים לזיהוי הנכס.
בעיטה רביעית: הקיבוץ ממהר אל המגרש של רשמת בית משפט השלום בחדרה, שלי אייזנברג, וזו, באוקטובר 2009, מתקנת את פסק הדין שניתן בשנת 2007, ומוסיפה בו את מספר הגוש בקרקעות הקיבוץ. עטר טוענים כי על החותרים להגיש תביעה חדשה נגדם, עם פרטי הנכס המדויקים. הרשמת דוחה טענה זו ואומרת כי בכל ההתדיינות המשפטיות לא טענו עטר כנגד פרטי הזיהוי של הנכס כפי שצוינו בתביעה, וכי טענותיהם עתה מהוות "חוסר תום לב וניצול לרעה של ההליך המשפטי".
בעיטה חמישית: הכדור חוזר למגרש של עטר, וזה בועט אותו חזרה לבית המשפט המחוזי בחיפה, לשם הוא מערער עתה על ההחלטה האחרונה. כאשר מערערים על פסק דין לפינוי הנכס, מבקשים גם לעכב את ביצוע הפינוי, כי אחרת אין משמעות לערעור.
התיק מגיע למגרש של השופט אלכס קיסרי, בבית המשפט המחוזי בחיפה. עטר טוענים כי הליך תיקון פסק הדין היה שגוי ולכן סיכוייהם בערעור טובים. אם לא יינתן להם "עיכוב ביצוע של הליכי הפינוי", הם אומרים, הרי אם יזכו בערעור, שוב לא יוכלו להשיב את המצב לקדמותו לאחר שיפונו מן הדירה.
החותרים מתנגדים: "מדובר בערעור סרק המהווה ניצול לרעה של טעויות קולמוס שנפלו בפסק הדין ובהחלטה, והתיקון של טעויות אלה, בידי בית המשפט השלום, אינו אלא תיקון טכני".
בעיטה שישית: פברואר 2010. לא ניתן לומר שהערעור חסר סיכוי, אומר השופט קיסרי, הגם שהוא "שותף במידה מסוימת לתחושה שעטר מבקשים לנצל לתועלתם שורה של טעויות קולמוס כאלה ואחרות". השאלה איך ומתי מתקנים פסק דין - תתברר בבית המשפט של הערעור, ולכן הוא מורה על עיכוב ביצועו של פסק הדין עד שיוכרע הערעור, ובתנאי שעטר יוסיפו וישלמו להחותרים 2,400 ש"ח לחודש כדמי שכירות.
שריקה לסיום המחצית. עד שיתחדש המשחק, נצא להפסקה. החותרים ישלמו, בינתיים, לעטר 2,500 ש"ח הוצאות משפט.
