המתיחות בין ערביי יפו לקבוצת "המתנחלים" כפי שהם נוהגים לכנותם ידעה עליות ומורדות בשנה האחרונה. כעת, עושה רושם, ההתנגשות בלתי נמנעת. בחודש האחרון נרשם מספר שיא של אירועים חריגים, כולם על רקע לאומני. לעת עתה הרשויות אינן פועלות להנמכת גובה הלהבות וניסיון המשטרה להיפגש עם מנהיגי הערבים כשל.
האירועים החריגים מתקיימים על רקע כניסתם של יהודים לבתים ערביים שנרכשו על ידם במהלך השנתיים האחרונות. במקביל התעוררה מחאה בקרב ערביי יפו על
כך שלצעירים אין כל דרך לרכוש דירות בעיר כיוון שמחירם מאמיר. עוד הם חוששים כי כוונת הדיירים החדשים לייהד את יפו, ותמיכה לכך הם רואים בזכיית עמותה יהודית בקרקע שמיועדת לבנייה. העמותה הודיעה כי בכוונתה לשווק את הפרויקט ליהודים בלבד.
במהלך השבועות האחרונים, במסגרת המאבק בין הצדדים, רוססו צלבי קרס על בתים של יהודים. בתגובה רוססו צלבי קרס על בתי ערבים. סיסמאות בגנות המתנחלים ושלטים המזהירים כי יפו בדרכה לאפרטהייד תלויים בפינות הרחובות. "מתנחלים ביפו — סכין בגבנו", נכתב על אחד מהם. כתובת גרפיטי "יהודים החוצה" רוססה על כמה קירות.
"מי שהולך לבנות שכונות ליהודים בלבד, ימשיך בבנייה של בתי ספר בנפרד ומערכת בריאות בנפרד", אומר צעיר ערבי הפעיל במאבק נגד מה שהוא מכנה הכוונה לייהד את יפו.
"במשך שנים אנחנו חיים עם יהודים בתוך העיר בדו קיום. אבל המתנחלים שהגיעו, גם אם הם לא אומרים את זה בפומבי, הגיעו לכאן כדי לעורר פרובוקציות. הם כאן כדי לגרש אותנו, והם גם אומרים את זה אבל לא איפה שהיינו רוצים שישמעו".
הציבור הערבי מוחה גם נגד ההנהגה המקומית, שנרדמה לדבריהם בשמירה על צביונה של העיר, וכן נגד העירייה והמשלמה ליפו. את עיקר יהבם מפנים התושבים כלפי עצמם. "אנחנו מטומטמים", אומר תושב העיר. "היינו צריכים לשבור להם את הידיים והרגליים ברגע הראשון שהם נכנסו לכאן. אבל אנחנו הראינו שאנחנו בני אדם. דיברנו איתם. קיבלנו אותם.
"אנחנו הכנסנו אותם לתוך העיר ששייכת לנו. הם עושים פה תהלוכות באמצע העיר בכוונה, עם נשקים. יורדים לכביש, מפריעים לתנועה. ובימים של תפילה, אין יום שלא עומד מישהו מחוץ למסגד עם נשק. אנחנו לא מפחדים מהם, אבל יום אחד זה ייגמר רע".
האלימות, יש לציין, דו צדדית. בשבוע שעבר הותקפו שני תושבים ערבים שטיילו בפארק המדרון על ידי "שני תלמידי ישיבה", כלשונם. במקרה אחר מתפלל רגם באבנים את שכנו הערבי וזה הפנה לעברו צינור מים. לא הוגשו תלונות במשטרה כרמז לסדקים באמון העדין ממילא בין הקהילה הערבית לבין המשטרה.
"הבן שלי חטף מכות, אבל למי אני אגיש תלונה? למשטרה, שבעצמה מחפשת אותו בכל הזדמנות ושומרת על המתנחלים?", שואל אביו של אחד המותקפים. "למה לא עושים שום דבר איתם? הם מסתובבים עם נשקים באמצע הרחוב. אם אני אלך עם אקדח, אפילו צעצוע, יקפצו עליי ארבעה יס"מניקים וישברו לי את הראש. למה להם מותר?".
התחושות הקשות בקרב הציבור ביחס למשטרה הגיע לשפל חסר תקדים כשההנהגה, שלרוב משתפת פעולה עם המשטרה ומסייעת בהרגעת הרוחות,
סירבה להגיע למפגש בנושא המתח ברחוב ונקיטת פעולות אפשריות. "שלא יספרו סיפורים. הכוונה היא לגרש אותנו מפה. וזה לא יצליח. אנחנו נישאר ונמות ביפו", אומרת תושבת העיר. "לילדים שלי, יפו זה הבית. אם צריך הם יגנו עליה בגוף שלהם. אם הם רוצים מלחמה — ניתן להם. לא אכפת לי מהמשטרה ומשום דבר".
במשטרה מנסים לשמר את השקט השביר. "המצב לא פשוט. כל אירוע קטן מקפיץ אותנו, בין אם אלה ילדים שזורקים אבנים ובין אם זה כל דבר אחר, ועכשיו זה הכניסה של המתנחלים לעיר", אומר שוטר במרחב. "שלא יהיה ניסיון לצייר את זה כאילו הערבים גזענים. יש פה התגרות מפורשת".
גורמים בעירייה מציגים גרסה אחרת. לטענתם, המציאות ביפו אינה קשורה כלל לכניסתו של הגוש הימני לעיר אלא למצוקת הדיור הקשה בה. "בכל מקום שיש מצוקות קיומיות גדולות ברמה החברתית והסוציו־אקונומית, אפשר יהיה לראות ניצנים של כעס והתרעמות לגבי דברים שהם בגדר שוליים". אומר גורם בעירייה.
