בעצם מדובר בעוגיות מלוחות פשוטות. זהו המתכון של אמא שלי שעבר מסבתא של סבתא ועכשיו אחותי מירהל'ה אחראית לשימור המורשת שלו במשפחה וממנה אני מקבל מידי פעם צנצנת פינוק.
צריך להיזהר מהעוגיות האלה כי הן ממכרות ויש בהן לא מעט שמן ומרגרינה, אבל במינון נכון הן משמשות כויטמין פינוק שלעיתים מאוד נחוץ לגוף ונשמה.
במתכון הזה משתמשים בתבלין המחלאב שהוא שכיח אצל יוצאי סוריה אבל גם בשאר עדות המזרח מכירים אותו, הוא נותן טעם וריח מיוחד לעוגיות אפשר להשיג אותו בחנויות תבלינים טחון וגם בצורתו השלמה. כמו בכל תבלין חשוב שיהיה טרי ומלא ניחוח. מה שעוד מיוחד במתכון הזה הוא שאת השומשום מכניסים לתערובת הבצק ולא מפזרים מעל, וכן שנותנים לכעך צורה טיפה מיוחדת בעזרת חריצים קטנים שחורצים מסביבו.
1 קילו קמח
50 גרם שמרים
כוס שומשום
2.5 כפיות מלח
כוס שמן
2 חבילות מרגרינה מרוככות
2 כפות מחלאב טחון
מערבבים בקערה את הקמח, המלח, השומשום, המחלאב והשמן. בקערית נפרדת מערבבים את השמרים עם כוס מים פושרים ומחכים לתסיסה כחמש דקות, מוסיפים לקערת הקמח ומתחילים ללוש עד לקבלת בצק חלק וגמיש היה ויש צורך מסיפים עוד מים פושרים - מעט מאוד ובהדרגה, עד חצי כוס.
עוגיות המחלאב. רצוי להגיש עם קנקן תה ריחני (צילום: ריאן)
מניחים בצד להתפחה כשעתיים. חשוב שהקערית תהיה מכוסה היטב ובמקום חמים. כשהבצק תפח לוקחים גוש בצק (כחופן) מגלגלים אותו על השולחן למעין מערוך וממנו חותכים 5-6 חתיכות קטנות. מכל חתיכה קטנה יוצרים גליל קטן ובעזרת לחיצה מחברים את שתי הקצוות. בעזרת סכין קטנה יוצרים חריצים קטנים מסביב לכעך.
מעבירים לתבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה, משהים כחצי שעה לתפיחה שנייה ואז מעבירים לתנור שחומם מראש ל-200 מעלות. עם הכנסת התבנית מורידים ל-180 מעלות ואופים עד לקבלת צבע זהוב. כמות הבצק הזו מייצרת כשלוש תבניות אפיה.
אפשר גם: להשתמש בשמרים יבשים ופשוט לערבב אותם יחד עם הקמח. כמות הנוזלים נשארת זהה.
שוות לנסות: ממולץ בחום להכין קנקן תה ארל גריי, מקל או שניים של קינמון וכמה ניצני וורדים יבשים (מחנות תבלינים) – מתקבל קנקן מלא טעמים וריחות נפלאים שמהווה תוספת מושלמת לעוגיות.
