צחוק הגורל. מי שחושב שרפואה היא רק דרמה מורטת עצבים בסגנון E.R או "האוס", כדאי שייצא מהסרט שהוא נמצא בו.
מסתבר שמי שחי את המקצוע מזה שנים, יכול למצוא בו, לצד מחלות, ניתוחים ומוות, לא עלינו, גם זוויות מצחיקות עד מאוד המתרחשות במרפאה - אחרת לא בטוח שהיה שורד.
רופא הילדים, ד"ר שי חנניה, תושב מצפה נטופה שבגליל התחתון ובעל מרפאה בנתניה,
החליט בגיל 50, אחרי שנים בהן טיפל במי יודע כמה זאטוטים זבי
חוטם, לתעד את הרגעים הללו בספר.
בספר הנקרא "על שולחן החיוכים", הוא עונה על שאלות מגוונות כגון: למה הכניס רופא הילדים לחדרו סולם בגובה 3 מטרים, ומדוע נמנעים ההורים מלדווח לרופא שהילד משלשל?
"מעל עשר שנים אני אוסף סיפורים מעניינים ומצחיקים שמתרחשים במרפאה", מספר ד"ר חנניה. "הרבה פעמים דווקא הגננות מחליטות באשר לבריאות הילד או שהאמהות נוטות לגוזמאות ויוצרות אבחנות מיותרות ומשעשעות".
ד"ר חנניה הוא מומחה ריאות, ועובד בבתי החולים "העמק"
ו"שניידר". את המרפאה בנתניה פתח למרות שהוא מתגורר בצפון הארץ, מפני שמרבית משפחתו מתגוררת בעיר ואת ילדותו העביר בה.
הספר, לדברי ד"ר חנניה, מיועד דווקא להורים, ולא לילדים עצמם. "לפעמים אני פוגש הורים היסטריים עד שזה פשוט מצחיק, רק בגלל שהילד שלהם חולה בשפעת. על זה אני כותב בספר.
אחרי שההורה קורא את הסיפור, הוא מבין שלפעמים צריך להרגיע", הוא מספר. "צריך לזכור שהמפגשים בין רופאים לבין הורים וילדיהם הם אמנם קצרים, אך טעונים. הספר מקל על המפגש הזה".
את הספר, אומר ד"ר חנניה, הוא מקדיש לרופאי ילדים במרפאות בקהילה. לדעתו יש הבדל גדול מאוד בינם לבין רופאי ילדים בבתי חולים. "רופאי ילדים בקהילה פשוט קורסים תחת העומס, בעיקר כשמגיע החורף".
