מי מאתנו שרוצה להשפיע על החברה הישראלית, ההולכת ונעשית בהמית ומזוויעה יותר ויותר - מה יוכל לעשות? ב"כוח לעובדים"
אפשר לעשות, וההשפעה ענקית. היכולת להשפיע - זה מה שהביא אותי אל כוח לעובדים,
ומשאיר אותי לפעול שם מדי פעם. בסך הכול נדרשות כמה שעות התנדבות בחודש. לוקחים תפקידים לפי היכולת האישית להקדיש. אני, למשל, מלווה את סניף אשקלון של מטפלות משפחתונים,
ובנוסף מצטרף להפגנות תמיכה פה ושם.
לאחרונה, השתתפנו בהפגנה ליד בית חברת "אקרשטיין"
בהרצליה, שנלחמת מול עובדיה במפעל בירוחם. העובדים התארגנו ובחרו ועד, אבל החברה מתחמקת מהידברות אתו. ואכן, למה להידבר, כשאפשר להמשיך לתפקד במצב ששרר במשך שלושים שנה: אנשים עמלים בעבודה פיזית קשה, במשך הרבה שעות, ומקבלים רק מעט כסף. למה לא להמשיך כך?
לכן באנו, שמונה פעילים מכוח-לעובדים באזור המרכז, אל בית החברה באזור המסחרי בהרצליה. כו-לה שמונה אנשים, ואיזה אפקט! מההדים ששמענו אחר-כך, נראה שההשפעה היתה גדולה.
וההרגשה? מוזרה. מצד אחד משמח לדעת שהמעט שעשינו השפיע כל כך; מצד שני - מוזר היה לי לראות איך אנשי החברה (אקרשטיין, במקרה הזה) מתייחסים אלי כאל אויב, ורואים בי אדם הזוי שלא מבין מהחיים שלו.
בעצם, הרגשתי שם כמי שמנסה להזיז קיר של אנשים שהתרגלו להיות אדונים ואינם מוכנים שמישהו ישנה להם את החיים. ככה, כנראה, מרגיש בארץ כל מי שרוצה להחזיר קצת מההגינות, מהיושר, מהקומון סנס, לחיים שלנו כאן.
כל מי שמרגיש ככה, ודאי רוצה לעשות משהו. מכל מה שאפשר לנסות ולעשות, הפעילות בכוח-לעובדים הכי משיגה תוצאות, הכי אפקטיבית עכשיו. ואנחנו ממש צריכים עוד שותפים. המתנדבים מלווים התארגנויות בהקמה (פונים אלינו המון עובדים שרוצים להתארגן, ודברים לא זזים מספיק מהר, כי חסרים מלווים); עוזרים מול התקשורת; מפגינים נוכחות במקום שהיא נדרשת, ועוד - כל אחד לפי מה שמתאים לו מבחינת רצון, מיקום וכו'. אני מחכה לטלפון מכם.
