פלאפלוג אמיתי מכיר מאה דוכני פלאפל מצוינים, אבל הוא תמיד יחפש את המאה ואחד. כל שמועה על פלאפלייה לא מוכרת מקפיצה אותי. השאיפה היא לנסות את כולם. כמו שלמלח יש אישה בכל נמל, לי יש פלאפל בכל עיר - פלאפל מוסא הנהדר בנתניה (היחיד שיוצק פול חם וביצה קשה לתוך הפיתה) פלאפל ג'ני בדרום תל אביב (עם פיתות שנאפות במקום ורסק עגבניות במקום חריסה), שלא לדבר על פלאפל חתוכה האגדתי בפתח תקווה (והיום גם עם סניפים באילת וברמת גן).
כל ההקדמה הארוכה הזו נועדה להסביר מה עשיתי בשבוע שעבר בעתלית. חבר דיווח לי כי כשהיה בעתלית הוא עבר בצומת בכניסה ליישוב, וראה צריף נייד ועליו שלט אודות הפלאפל הכי טוב בעולם. לא, זו לא טעות. השלט דיווח, ולא בצניעות יש לומר, שמדובר בפלאפל הכי טוב בעולם.
באופן כללי, אני לא מת על שחצנים. כבר ראיתי באבו-גוש מסעדה עם שלט "החומוס הכי טוב בארץ" והחומוס שלה היה בינוני לחלוטין. אבל כאן זה אפילו לא בארץ, אלא בעולם. הסקרנות הביאה אותי לעתלית, לחפש את אותו דוכן.
למקום קוראים פלאפל הצומת, ומדובר בצריף נייד שחונה בכניסה לחורשת לימור, ממש בכניסה לעתלית, ליד תחנת הדלק. לא אדווח לכם על חורשה פסטורלית, נוף קסום של הרי הכרמל, צל עצי אקליפטוס וכל זה, כי מה ששמתי לב אליו יותר מכול, זה שמדובר היה ביום ראשון בבוקר, והישראלי המכוער השאיר שם די הרבה אשפה, למרבה הצער. רוח קרירה ולא נעימה קיבלה את פניי, התיישבתי על כסא לאורך הדלפק והזמנתי את הפלאפל הכי טוב בעולם.
על הדלפק הייתה קערה ענקית של זיתים, שלכל היותר זכאים לתואר הזיתים הכי לא טריים בעולם. אם במקומות מצליחים כמו פלאפל הזקנים, שם ישנה תחלופת קליינטים בקצב מסחרר, שמים תמיד קערות זיתים קטנות, שתמיד יהיו טריים וטעימים, אז בטח ובטח שבמקום פחות עמוס כמו צומת עתלית, רצוי לשים זיתים בקערה קטנה, ולא לשים קערת ענק עם זיתים שנראים עייפים ותשושים (ובדקתי, גם לא טעימים). קערה גדולה נוספת כללה מלפפונים חמוצים שממש לא התחשק לי לטעום אותם, כי גם הם לא נראו טריים במיוחד.
כדורי הפלאפל, לעומת זאת, נזרקו לשמן הרותח מיד עם ההזמנה שלי (אין דבר שנוא עליי מאשר כדורי פלאפל שנעשים זמן מה מראש, ומוחזקים בחימום).
בעל הדוכן התגלה אומנם כאדם לא ממש צנוע, על פי השלט היומרני של המקום, אבל גם כאדם לבבי במיוחד, שבפרק זמן של חמש דקות שבהן להכין את מנת הפלאפל שלי, כבר הספיק לפרוש בפני את כל משנתו האידאולוגית לפיה הכל רע: המדינה, מערכת המשפט, השופטים, כולם. פעמיים עשו לו משפטים על לא עוול בכפו, לפעמים הוא ישב בפנים בלי סיבה, כולם מניאקים, ועורך הדין הזה מהפרקליטות שליכלך על כולם בעיתון, הוא אחלה גבר.
תוך כדי קבלת אידאולוגיה ומשנה בחינם, הכין האיש מנת פלאפל. הפיתה הייתה טריה מאוד, כדורי הפלאפל יצאו חמים מהשמן, וקצת סלט טרי. אחרי שדחס לי מכל סוגי הירקות, ומזג טחינה בשפע, הוספתי קצת חריסה (שהייתה לצערי לחט לוטין לא חריפה) והתחלתי במלאכת הבליסה. מצד אחד, הפלאפל היה טוב, אפילו טוב מאוד. מצד שני, הכי טוב בעולם, זה לא. אולי הכי טוב בעתלית, אני פשוט לא יודע אם יש עוד פלאפליות בעתלית.
אם יש עוד כמה דוכני פלאפל ביישוב, ספק אם פלאפל הצומת יזכה באיזשהו תואר. אולי בתואר חוסר הצניעות. זה לא אומר שלא נהניתי מאחלה פלאפל לארוחת בוקר שעלתה 13 שקלים, כולל בידור חינם מבעל הבית הססגוני. שווה ביקור אם אתם באים לטייל באזור חורשת לימור והבטן מקרקרת.
