כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
נחלה בזכות המתנחלים

נווה ים. "הצלנו את הקיבוץ" צילום: נמרוד גליקמן
נווה ים. "הצלנו את הקיבוץ" צילום: נמרוד גליקמן
 
אבי פרחן. "מכבד את הערך חייה תן לחיות" צילום: גדי קבלו
אבי פרחן. "מכבד את הערך חייה תן לחיות" צילום: גדי קבלו
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

נווה ים: הקיבוץ יקלוט מפוני גוש קטיף

אחרי שנים רבות של תקיעות על סף פשיטת רגל, התקבלה לחברות בנווה-ים קבוצת מפונים מגוש קטיף, ושינתה את פני הקיבוץ, ואת עתיד חבריו ובניו

אריק בשן 
פורסם: 02.03.10, 08:09

נורית ברונר, חברת קיבוץ נווה ים, הוזמנה בשבוע שעבר לאשקלון. "הקבוצה שאנחנו קולטים חגגה בנוכחותנו את המצווה 'משנכנס אדר מרבים בשמחה', כדי לנצל הזדמנות משותפת לברך על המוגמר".

 

"המוגמר" - משמע, העסקה עם מפוני גוש קטיף שהתקבלו לחברות בקיבוץ. "הם חבר'ה נחמדים", מפרגנת ברונר, "ואם בגילנו המופלג, בזכות ההסדר הזה, הכל עומד להסתדר - בית, פנסיה, קליטת בנים ותשלום חובות - בא לציון גואל".

 

המפנה שכל כך ייחלו לו חברי הקיבוץ ניכר בשפתה של ברונר, 62, בת למייסדי נווה-ים וחברה בו כל שנותיה. הוא גם נוגע ישירות במשפחתה, כאשר בעקבות אותה "עסקת חבילה" הצטרפו כחברים לקיבוץ גם שניים מילדיה, שהתגוררו עד כה בתנאי שכירות ועתידם היה לוט בערפל. אחרי "הקפאה" של יותר מ-15 שנה (משנת 1994), מאפשרת פריצת הדרך את קליטתם לחברות של קרוב לחמישים בנים, ואת זכאותם לדיור, תוך שיפוץ מבנה קיים או בניית בית חדש (בכספם) סמוך להוריהם, סמוך לים, באחת החלקות הנחשבות ביותר בשוק הנדל"ן.

 

רק לאחרונה נסגרו קצוות ההסדר המורכב, שאפשר את קבלת הבנים לצד 31 משפחות ההתנתקות, שמוצאן מהיישובים אלי-סיני, דוגית, ניסנית ורפיח-ים. משפחות אלה זכאיות, כמו חברי הקיבוץ ובניהם, למגרש של 400-350 מ"ר במסגרת הקו הכחול. התוכנית המשולבת, שאושרה בשבוע שעבר על-ידי הממשלה, מעניקה חזקה במגרש לא רק למתנתקים (בשלב זה 24 משפחות, עם אופציה לעוד שבע) ולבני הקיבוץ. היא מקצה מגרשים גם לכ-20 בנים-ממשיכים של הקבוצה המצטרפת. בחשבון כולל, כבר היום תפחה אוכלוסיית בתי האב כמעט פי שלושה, מ-50 ל-138 משפחות.

 

גם המדינה לא עומדת להפסיד מהעסקה. לאחר שאישר את התב"ע החדשה, המאפשרת לקיבוץ להגיע להסדרי החוב, לקלוט את בניו ולהעניק פנסיה לחברים הוותיקים - יוכל עתה מנהל מקרקעי ישראל לשווק כ-140 מגרשים נוספים, על שטחים שהושבו למדינה לקראת ההסדר המשלים.

 

פרטי ההסדר שהוצגו בפני חברי נווה-ים מסמנים, לדברי ברונר, פתיחת עידן חדש. "החברים המיואשים היו מוכנים לקבל כל הסדר שיבטיח את המינימום",
היא אומרת. "הסבירו לנו שכספי הנקלטים מיועדים לכיסוי החוב ל'בנק הפועלים'. הכסף לפנסיה יגיע ממכירת יתרת ארבעים המגרשים לבנייה שנותרו בקו הכחול. הכוונה היא שאלה שירצו להתקבל לחברות ולבנות כאן בית יפקידו כספים בהון האגודה לטובת הפנסיה שלנו. כדי ליישר קו עם החברים החדשים הפעלנו שיוך דירות פנימי-חוזי מול הקיבוץ. אנחנו מלאי תקווה, שמחים שהקיבוץ גדל; שסוף סוף הבנים התקבלו לחברות, ושקיבלנו אנשים נוספים שהגורל המר להם והם חושבים שמקומם אתנו. אני מאמינה שהם יודעים לבנות קהילה, הם הוכיחו זאת בעבר. אולי אחרי כל כך הרבה שנים, נווה-ים ישנה את פניו ויהיה מקום שטוב לחיות בו".

 

ואין חשש ממיזוג בין חברות כל כך שונות תרבותית?

נורית ברונר: "ודאי שעולות תהיות איזו צורת יישוב תהיה כאן. חלק מהמשפחות דתיות, הם אנשים מאוד דעתניים, הם יהוו רוב דומיננטי בקיבוץ ויש להם גם זכות ליישב כאן בן-ממשיך. מה שמעניין אותנו, אחרי הכל, זה אנחנו עצמנו, לא הקבוצה של אבי פרחן. ואם בזכותה קיבלנו את כל הזכויות המגיעות לנו - אהלן וסהלן".

 

החלומות מתרסקים בפרצוף החברים

אבי פרחן, מנהיג הקבוצה שחברה לנווה-ים, נפגש לראשונה עם החברים בשלהי שנת 2007 וביקש כי יסכימו להצטרפות קבוצתו לקיבוץ. פרחן הציג בהתלהבות את משנתו ואף טרח להרגיע את סימני השאלה בדבר סובלנות הקבוצה: "אני מכבד את הערך 'חייה ותן לחיות'", אמר, והוסיף, כראיה, שרעייתו לורה, וילדיהם המשותפים, הם חילונים, נוסעים ברכב ומפעילים טלוויזיה בשבת.

 

לפני שנתיים, לא היה די אפילו בדברי הכיבושין של פרחן. חברי נווה-ים, עמוסים בהבטחות עבר, התקשו לתת בהם אמון. ההיסטוריה של היישוב מסבירה זאת. גם כאשר נחשב נווה-ים ל"עשיר", לפני עשרות שנים, הוא תויג כ"חסר מנהיגות" והתנהל בצורה לא מסודרת, עם מעורבות תנועתית מסיבית, שגם היא לא מנעה את ירידתו מנכסיו. בשנות השמונים התפתו החברים להאמין להבטחות הגרנדיוזיות על "תוכניות הבראה": קליטה מסיבית, בניית חדר אוכל חדש ותעסוקה בשפע - אבל חדר האוכל, שבנייתו גררה חוב ענק, נסגר כבר בשנת 1994, כמו גם ענפי שירות שונים.

 

כשהמצב הידרדר החליטו מוסדות התנועה הקיבוצית ורשם האגודות, בשנת 1993, להניח את הניהול בידי ועד ממונה בראשות עמוס צוק. הקיבוץ היה שרוי בפשיטת רגל. לא נמצא כסף לספקים (חשמל, מים, אוכל), והחברים הסתפקו בדמי מחייה של כ-50 ש"ח בחודש. צוק, בזכות קשריו, שכנע את בנק הפועלים להזרים כ-1.5 מיליון דולר כדי להרוויח זמן, ובה בעת סגר את ענפי הצריכה המעטים שעוד היו פעילים, השכיר את ענפי המשק והחקלאות, והוציא את מרבית החברים לעבודה מפרנסת מחוץ לקיבוץ. בד בבד הצליח צוק לחלץ את הקיבוץ מאחת התסבוכות הפיננסיות הגדולות מהעבר: הקמת כפר נופש משותף עם חברת ההייטק "פי-סי-בי". הפשרה שהשיג סללה, בדיעבד, את הדרך להסדר המשלים, שנחתם ב-8.5.02, וגם פתחה, בעקיפין, את האפשרות לשימוש בקרקע ב"עסקת המתנתקים" שנחתמה לאחרונה.

 

ב"יום הקובע" - לאחר ההסדר המשלים - היו בקיבוץ 51 חברים, נמחקו 170 מיליון ש"ח חובות ונקבע החזר של מיליון ש"ח בשנה. צוק סבר, כבר אז, שלמרות האפשרויות הנדל"ניות הקורצות-לכאורה, הפתרון יהיה במסגרת קיבוצית שתכלול דיור חדש לחברים, וקליטת קבוצה מעוניינת חיצונית, שתשלם "דמי הצטרפות". כשהגיעו נציגי "מקום למחשבה", בקיץ 2002, נדמה היה כי הדרך לכך נסללה. הקבוצה, אקולוגית-הוליסטית בהגדרתה, ייצגה כ-200 משפחות שהתחייבו כי עם כניסתן למתווה הקיבוצי לא יפגעו באורחות היישוב הקיים; ישלמו "דמי כניסה" נדיבים (100 אלף דולר לבית-אב) ויממנו את בניית ביתם; ובעיקר, כך הבטיחו, ייטלו על עצמם לכסות את ההתחייבויות הקיבוץ לנושים במשך חמש שנים. אבל גם החלום הזה התרסק בפרצופם של חברי נווה-ים.

 

המקור לפיצוץ העסקה, טען אז צוק, היה ב"מניעים זרים וגורמים חיצוניים". הוא התכוון בעיקר לתנועה. במשך כשנתיים ניסה מחליפו של צוק בתפקיד יו"ר הקיבוץ, יוסי רקח, לרקוח פתרון יצירתי אחר, לפני שפינה את מקומו לדני עברי, היו"ר הנוכחי, שנכנס לתמונה כשעסקת המתנתקים כבר עמדה על הפרק. גם הוא נתקל בכל הבעיות שחווה קודמו: מנהלת "סלע" טענה שהעסקה יקרה מדי, גורמי האזור לא יצאו מגדרם לסייע, הממשלה עמדה בצד, ובממ"י חשבו - כמו תמיד - שנווה-ים הוא "סתם ציבור שמתחפש לקיבוץ" ושאין לו זכויות של ממש.

 

חתימה ברגע האחרון

דני עברי פעל בשנה הראשונה לשינוי תקנון הקיבוץ ל"מתחדש", כולל שיוך דירות פנימי-חוזי. שנתיים נוספות הקדיש, לדבריו, להגיע להסדר על קליטת הקבוצה המתנתקת, בראשות אבי פרחן. "הגענו למסקנה שדווקא מחיבור בין שתי חברות שבורות יכול לצאת משהו שיפתח את המקום", מסביר פרחן את הקליק. "אנשי הקבוצה הביעו את נכונותם המלאה להיות קיבוצניקים, ועכשיו זה גם התאפשר".

 

עברי סבור שהדברים בשטח היו פחות פשטניים: ההסדר הושג בעקבות מאבק ממושך, הוא אומר, שהיה כרוך בעימותים משפטיים רבים וצלח בעיקר לנוכח התערבותם האישית של אייל גבאי (מנכ"ל משרד ראש הממשלה), ירון ביבי (מנהל המנהל) ובנצי ליברמן (העומד בראש מנהלת "תנופה"). "זה היה כמעט אבוד, קבוצת המפונים עמדה להתפורר, אבל קרה מה שתמיד קורה בחתימה על הסכמים, די בהפתעה, וברגע האחרון".

 

וברמה הפנימית הכל סגור?

דני עברי: "אני חושב שכן. הקבוצה התקבלה לחברות כנהוג בכל קיבוץ מתחדש. הם חלק מהאגודה החקלאית השיתופית, ובנושא הדת החברים כבר לא חוששים. זה מתחיל באבי פרחן עצמו, שהוא דתי אבל אשתו לא. נראה שהם מקבלים את החברים, והחברים מקבלים אותם".

 

משהו עוד יכול לעצור את הרכבת?

"אני לא רואה כל אפשרות כזאת".

 

אולי רק אופייני שה"פינאלה" לעסקה הזו הוא משפט שפלט אחד הפעילים הקיבוציים בטקס החתימה: "ספק אם כדאי היה להציל את הקיבוץ הזה, אבל הצלנו".

 

חיפוש אירועים נוספים
החל מתאריך
עד תאריך
כל הארץ
כל הארץ
מרכז
חיפה
צפון
ירושלים
דרום
שפלה
שרון
נגב וערבה
כל התחומים
כל התחומים
מוזיקה
תיאטרון
מחול
קלאסי
ילדים
בידור
פסטיבלים
עניין
שם אמן, שם הצגה, שם אירוע
תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 


קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
מופעים
אוכלים
נדל"ן
אור ירוק
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  as29-c
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות