נעמן שקולניק (83) מהרצליה, שקיבל דו"ח חנייה בפתח תקוה לפני
12 שנה, לא שיער לעצמו כי הפרשה תרדוף אותו עד היום. "הפרשה הזו מוציאה אותי מדעתי", סיפר. "אני אדם מבוגר, ומצב בריאותי אינו תקין. נמאס לי להילחם בבירוקרטיה".
לדבריו, ניתן לו הדו"ח בשנת 1998, והוא התבקש לשלם עבורו 70 שקלים. עם זאת, כיוון שהדבר לא היה בראש מעייניו נשכח התשלום מזיכרונו, והוא המשיך בחייו. אלא שבשנת 2006, שמונה שנים לאחר המקרה, הגיעו גובים מטעם העירייה לביתו ודרשו ממנו לשלם 330 שקלים.
"בכלל לא בדקתי את חוקיות הצו של הגובים", הוסיף. "החלטתי לשלם להם את מלוא הסכום כדי שיניחו לי לנפשי". אלא שלפני כחודש הופיעו שוב בביתו גובים מטעם העירייה, כשהפעם הוא נדרש לשלם 805 שקלים. בשלב זה החליט
שקולניק שלא להתפשר ופנה למשרד עורכי הדין "הדס", שממונה על נושא הגביה מטעם העירייה. לטענתו, נאמר לו שם כי ההמחאה שנמסרה לרשות המקומית בשנת 2006 לא הופקדה באף חשבון, וכלל לא טופלה.
מאותו הרגע עסוק שקולניק בהתכתבויות עם כלל הגורמים המעורבים בפרשה, ואף שלח מכתב לראש העירייה, איציק אוחיון, בו הוא מבקש לסגור את הפרשה המביכה. "אני כבר לא יודע מה לעשות", סיכם. "זו התנהלות של שוק אפור. מתייחסים אלי כאבק אדם, ומסרבים להפנות לי אוזן קשבת כדי לסיים את הפרשה".
מהעירייה נמסר בתגובה: "טענותיו של מר שקולניק אינן תואמות את העובדות והשתלשלות העניינים לאשורן. הנ"ל התבקש לא אחת להמציא תצהיר כחוק לצורך טיפול בפנייתו, אך לא עשה כן. בנוסף,ההמחאה שניתנה הייתה לפיקדון. כמו כן, אין קשר בין גילו של החייב לגופו של החוב. לסיכום, מר שקולניק יוזמן לפגישה במשרדו של מנהל הרשות לקבלת סיוע והדרכה לטיפול בחוב כדין".
