|
| | |
בשביל מה ללכת, אם חוזרים בסוף לאותה נקודה?
עוד בימי ראשית הקיבוץ היו הולכים סביב החומה של "חומה ומגדל, ובעידן הקיבוץ המתחדש התרחבה התופעה. לוטם פרידלנד מנגבה חקר לעומק לאן הולכים הצועדים מסביב לקיבוץ, ויש ממצאים סנסציוניים
לוטם פרידלנד, נגבה 
תופעת ההולכים סביב הקיבוץ מאפיינת יותר מכל את הקיבוץ המתחדש. האם שמתם לב שכל הקיבוצים בארץ בנויים בצורה מעגלית? שהרי אם לא כך, היתה התנועה הקיבוצית מאבדת 30% מתושביה בשנה אחת בלבד. התנועה המעגלית מבטיחה לתנועה הקיבוצית את חזרתו של ההולך הקיבוצי אל ביתו ומסלול חייו. מצד אחד מקבל ההולך תחושה של התקדמות, אך מן הצד השני הוא חוזר בסוף תמיד לאותו מקום. זהו, אם כן, פרדוקס קיבוצי קלאסי.
החלטתי לבדוק את תופעת ההליכה, על כל מאפייניה ומרכיביה השונים. למזלי, נוצרו התנאים המתאימים שאפשרו לי לבצע מחקר מעמיק ויסודי, המשלב עבודת שטח וידע תיאורטי. ממש במקרה ממוקם אולפן העריכה שלי בקצה הדרומי של קיבוץ נגבה,
ומשקיף על קטע כביש מהותי המשמש את ההלכנים. על כן ערכתי בחצי השנה האחרונה תצפיות רבות ששימשו אותי במחקרי אודות "הולכים סובבי קיבוץ - השלכות ומטרות". השלב הראשון במחקר היה איסוף הנתונים - שלב מהותי ובעל חשיבות עליונה לגבי חקר התופעה. ידוע שבמחקר, כמו גם בהליכה - אין קיצורי דרך!
הנתונים המרכזיים שמדדתי ואספתי: מהירות ההליכה, סגנון ההליכה, שעת ההליכה, מספר דקות להקפה אחת, מספר הקפות רציף, סל"ד (סיבובים לדקה) ועוד. להלן עיקרי הממצאים: מסתבר שרוב האנשים מעדיפים ללכת בשעות 16:00-18:30 בערב, מכיוון שמזג האוויר אז נעים ונוח. אבל ישנם גם הקיצוניים, המעדיפים ללכת דווקא מוקדם בבוקר לפני העבודה. מכיוון שאני עדיין ער בשעות אלה של הבוקר, הצלחתי לבצע תצפיות ומדידות מהן עולה כי בשיא "ההליכה המוקדמת ביותר" מחזיק חבר שנצפה הולך בשעה 5:03 לפנות בוקר (היה עדיין חושך!). בשיא האולימפי של "ההקפה המהירה ביותר", עם זמן פנטסטי של 15.5 דקות לסיבוב, מחזיקה דווקא חברה! יצוין שהשיא נמדד בשעה 6:19 בבוקר, כשתנועת הרכבים מזערית ועוצמת הרוח מוגברת. עם זאת, חשוב להדגיש שמהירות הרוח הגבית היתה לפי התקן, ולכן השיא אושר על-ידי ועדת השיאים.
שיא חשוב נוסף הוא "מספר ההליכות בשבוע", שמוענק בקלות ל...משפחה הצועדת על בסיס יומי בקבוצה המכילה שניים עד חמישה פריטים. נמצא כי הם הולכים בכל יום ובכל מזג אוויר, לרבות בימים גשומים וקרים. ישנם, כמובן, שיאים נוספים, כמו "מהירות ההליכה הממוצעת", וגם "שיא הליכה אירובית חצי מקצועית". כאן המקום להדגיש את ההבדל בין הליכה לבין צעידה. האמת היא שאין הבדל משמעותי, אז אפשר להתקדם הלאה לנושאים חשובים יותר.
נושא נוסף שקיבל תשומת לב מיוחדת הוא "סגנון ההליכה". ניכר כי קיים מגוון רחב מאוד של סגנונות הליכה: הליכה זוגית, הליכה משולבת, הליכה עניינית מכוונת-מטרה, ועוד.
מספר הולכים נצפו כשהם מאזינים בזמן ההליכה למוזיקה שמפיק מכשיר הווקמן האישי שלהם (הצעירים קוראים לזה אם-פי-שלוש). התחקיר לא הצליח לגלות באיזו מוזיקה בדיוק מדובר, אך לפי קצב ההליכה ניתן לשער שמדובר בשירים קצביים למדי (הצעירים קוראים לזה מוזיקת טראנס).
לגבי סגנון הלבוש - הסגנון הנפוץ ביותר הוא הלבוש הספורטיבי, אם כי מספר אנשים הולכים בג'ינס, ואחד אפילו הלך עם סנדלים! (בכל זאת... קיבוץ). בעניין סעיף הבטיחות, שמחתי לגלות כי בלילה מקובל השימוש במחזירי אור, ובמקרה ספציפי גם בלבישת אפוד זוהר.
ואי-אפשר בלי לגעת בנושא שקצת פחות נעים לדבר עליו - הסמים והממריצים למיניהם. אני ממליץ לבצע בדיקה מדגמית תקופתית אקראית של הצועדים בקיבוץ, כדי למנוע כל תופעה של רמאות ומעשים לא ספורטיביים העשויים, כמובן, להשפיע על טבלת השיאים. במקרה שייתפס צועד כשהוא נתון תחת השפעת גורם זר - יבוטלו כל השיאים שצבר במהלך השנים. בלי כל קשר לכך, יש כל מיני שמועות לגבי תוצאות שהושגו בדרכים לא-כשרות, כגון קיצורי דרך ו/או נסיעה בטרמפים על-ידי קלנועית מזדמנת. מבחינתי, הכל בגדר ספקולציות כל עוד אין הוכחה חד-משמעית למעשים אלה.
על-פי רוב מתבצעת ההליכה נגד כיוון השעון, למעט מקרים חריגים של בודדים המתעקשים ללכת נגד-נגד כיוון השעון (זאת אומרת, עם כיוון השעון). לא ארחיב כאן את דעתי על אנשים אלה שתמיד בוחרים ללכת נגד, אבל יש כאלה בכל קיבוץ.
מהם חוקי ההליכה הקיבוצית? האם מותר ומקובל לעקוף מישהו שהולך בקצב אטי, או שמא יהא הדבר כהעלבה והלבנת פניו ברבים? לכאורה ברור לכל כי זו אינה פעילות תחרותית, אך אולי דווקא בשל כך ממד התחרות שבה מובהק ומשמעותי. על כן כל עקיפה היא לגיטימית, קל וחומר במקרה שזו נעשתה בכוונה להשפיל את הנעקף.
תופעת ההליכה סביב הקיבוץ נרחבת, ומקיפה כל קבוצת גיל או מגזר. עוד בימי ראשית הקיבוץ היו הולכים סביב החומה של "חומה ומגדל". התופעה התרחבה עם השנים. יש סוברים שההליכה סביב הקיבוץ אפילו מפיקה חשמל, או כיוצא בזה. דבר זה לא הוכח מעולם. מהי, אם כן, מטרת ההולכים? העיקר ללכת? האם מדובר על ספורט בלבד, או על הנאה גרידא נטולת מטרה? ואולי בכל זאת יש מטרה שאני לא מבין אותה? לאן הם רוצים להגיע? בשביל מה ללכת, אם אתה חוזר בסופו של דבר לאותה נקודה? הנה אני, למשל, נשארתי באותו מקום, בעוד ההולך הקיף את הקיבוץ והגיע שוב בדיוק לאותו מקום בו התחיל את הסיבוב, ובו הייתי אני לאורך כל זמן הסיבוב. האם אסף ההולך בדרכו חוויות שאותן יזכור כל חייו? מסופקני. אני אומר - מדוע תלכו? כדור הארץ מסתובב גם ככה.
נשאלת השאלה: האם מדובר בהליכה מאורגנת מחושבת או במעשה פרוביזורי ארעי. אין לכך תשובה חד-משמעית (אבל העיקר שהצלחתי לשלב את המילה "פרוביזורי" במאמר). אומרים שהליכה משפרת את הזיכרון. זה עשוי להסביר את העובדה שאני לא מצליח להיזכר לאיזה כיוון בדיוק הולך המחקר הזה. אבל מה זה משנה, העיקר ללכת.
|
|
