"פורים כבר לא יהיה יותר החג השמח שאני רגיל אליו, והקונוטציה כבר לא תהיה חיובית כמו פעם". כך אמר השבוע עמי אורטיז (17), המשתייך לקהילת היהודים המשיחיים באריאל. "אני יודע שזה חג של שמחה, אבל אני לא יכול להתעלם ממה שקרה לי. אין מה לעשות, האירוע הזה שינה אצלי הרבה בפנים".
עד לפני שנתיים היה עמי נער רגיל ומלא בשמחת חיים, שרק חיכה לבואו של חג הפורים. אלא שצהריי יום חמישי, ממש בסמוך לחג, שינו את חייו וצילקו את גופו ונפשו. באותה העת שהה עמי בביתו, והבחין במשלוח מנות מהודר שמונח על מפתן הדלת. עמי, ששמח על ההפתעה הבלתי צפויה, הכניס אותה לביתו וציפה לטעום מהממתקים.
לרוע מזלו, הייתה החבילה ממולכדת, ופיצוץ עז נשמע ברחבי האזור. עמי, בן ה-15 באותה עת, נפצע באורח קשה. כוחות ההצלה שחשו למקום מצאו אותו שרוע על רצפת המטבח, כשגופו מלא ברסיסים. בהמשך הוא פונה לבית החולים, והוכנס בבהילות לחדר הטראומה לטיפול ראשוני. משם הוא הועבר לחדר הניתוח, הליך שחזר על עצמו 12 פעם מאז האירוע. לפניו עוד ארבעה ניתוחים נוספים.
למשלוח המנות הממולכד, אגב, היה אחראי יעקב (ג'ק) טייטל, המחבל היהודי התימהוני,
שמואשם כיום בביצוע שורת מעשי טרור כלפי יהודים וערבים.
הוריו של עמי, דוד ולאה, טוענים כי הייתה להם באותו היום תחושה רעה, כאילו ידעו שמשהו לא טוב עתיד להתרחש. "אני לא יודע איך להסביר את זה, אבל בבטן הייתה לי תחושה ממש לא טובה". סיפר דוד, "אני נוהג לקרוא בכל יום
מספר התנ"ך. באותו היום הגעתי לספר ירמיהו, פרק ט' פסוק כ', ושם נכתב: 'כִּי-עָלָה מָוֶת בְּחַלּוֹנֵינוּ, בָּא בְּאַרְמְנוֹתֵינוּ, לְהַכְרִית עוֹלָל מִחוּץ בַּחוּרִים מֵרְחֹבוֹת'. זה אומר שאצלי בבית יהיה מוות, ומישהו אצלי בבית יפגע. זה לא נתן לי מנוחה".
משפחת אורטיז, השייכת לקהילת היהודים המשיחיים באריאל, מנסה להמשיך בשגרת חייה, למרות הידיעה כי רבים סולדים מהדרך בה בחרו. "בכל בוקר אני מסתכל מתחת לרכב שלי כדי לבדוק שאין מתחת מטען חבלה", אמר דוד. "אני בודק גם בחדר המדרגות, שאין איזה חוט שקוף. אשתו לאה מוסיפה: "גם המעצר של טייטל לא מניח לנו את הדעת. אנחנו יודעים שיש עוד אנשים שרוצים לפגוע בנו".
לדבריה, כל חבריהם יודעים שאם הם רוצים לשלוח להם משלוח מנות, עליהם להודיע על כך מראש. "אם אנחנו מקבלים משלוח מנות ולא יודעים מי השולח, לא נפתח אותו". דוד, שמקשיב לדבריה, מוסיף: "אנחנו מודים לאלוהים שיצאנו בנס מהמקרה, ושעמי מתאושש. אנחנו מנסים להמשיך קדימה, אבל החג לעולם כבר לא יהיה אותו הדבר".
- הכתבה המלאה מופיעה בסוף השבוע ב"ידיעות פתח תקוה"
