הפעם, לכבוד פורים, חג המסכות הבא עלינו לטובה - נחשוף את הצביעות, נפוצץ את הבלון, נקרע את המסך מאחוריו מסתתרות מילותינו, נטחן עד עפר את הפוליטיקלי-קורקט, או בלשון אחרת: כשאנו מוציאים מבין שפתינו משפטים מסוימים, בחוג המשפחה, הידידים, או בפרהסיה הקיבוצית - למה באמת אנו מתכוונים?
המצב לא הכי אידיאלי = הצילו!
שלא יהיה יותר גרוע = המצב כבר גרוע מספיק.
מצבנו סביר = אנחנו טובעים בכסף.
הושגה הסכמה פה אחד = הפה שלי. היתר נמנמו.
זה מעניין, אבל... = אתה מדבר שטויות.
יש לנושא פנים לכאן או לכאן = אין לי דעה בנושא, וכנראה גם לא תהיה לי.
כולם אומרים ש... = שני אנשים, מקסימום שלושה, אמרו לי.
כולם יודעים ש... = הגיעה לאוזני שמועה ללא כל ביסוס.
היה טיול/ חג/ אירוע חביב = היה ביזיון, אבל לא נעים לדכא את המארגנים.
היה ענק/ מהמם/ מטמטם = היה סביר, וגם עלה לנו הון כסף.
הוא אדם בלתי צפוי = הוא משוגע עם תעודות.
הוא איש קצת מחוספס = הוא בהמה. תתרחקו.
הוא לא הסכין הכי חד במגירה = הוא אידיוט
מושלם.
היא עוד תקבור את כולנו = היא במצב סופני.
היא בחורה מאוד רוחנית = הניו-אייג' סובב לה את הראש לגמרי.
הם משפחה מאוד מלוכדת = אין להם חברים בכלל.
האוכל היום ממש טעים = רק בגלל שאני ממש-ממש רעב.
לא חשבתי על זה קודם = מאיפה הבאת את הרעיון המטומטם הזה?
אני רוצה ייעוץ משפטי = אני מחפש את עורך הדין שיגיד לי מה שברצוני לשמוע.
איפה כולם? = היכן האדם היחיד שחסר לי פה?
מפאת כבודו של החבר... = אין לנו שום כבוד אליו, אבל אנו חוששים מתביעת דיבה.
המערכת החינוכית תעשה את כל הדרוש = חוץ מלשלוח את הפרחח הקטן לפנימייה, אין לנו מושג מה לעשות.
זה דורש שינוי התקנון = אין שום סיכוי שמה שאתה רוצה יקרה בשנתיים הקרובות.
אנחנו קיבוץ שיתופי למהדרין = מספר דורשי השינוי לא הגיע עדיין למסה הקריטית.
אצלנו הערבות ההדדית היא בעדיפות עליונה = כל עוד יש מי שמשלם אותה.
אנחנו מקבלים "חברים חדשים" = חדשים כן, חברים - נראה.
יש לכם עוד מאותו סוג? קדימה, טקבקו!
