אני בעד מלחמת תרבות. מלחמת התרבות בה אני מצדד אינה בין תרבות דתית לחילונית, ודאי לא בין תרבות יהודית לתרבות ישראלית. אני בעד מלחמתה של התרבות נגד תת-תרבות ההטפשה.
מהי תת-תרבות ההטפשה? היא תת-תרבות (תרתי משמע) המתייחסת לצרכניה כאל טיפשים, ובכך הופכת אותם לטיפשים. תוכניות הריאליטי בנוסח "האח הגדול"
ו"הישרדות"
הן התגלמות ההטפשה.
תרבות אמיתית נועדה לעדן את הנפש, להעשיר את הרוח, לרומם את האדם, להרחיב את אופקיו, לגרות את סקרנותו. "האח הגדול", "הישרדות" ודומיהן,
יוצרות את ההפך - מגססות את הנפש, מדלדלות את הרוח, מרדדות את האדם, מצרות את אופקיו ומגרות את יצריו. מן הראוי לנהל מלחמת תרבות נגד התוכניות הללו.
האם "האח הגדול" הוא "תרבות חילונית"? אולי זו תרבות ישראלית. אבל התרבות הישראלית במיטבה היא גם עמיר בניון
וגם שולי רנד.
בניון ורנד הם תרבות ישראלית או תרבות יהודית? האבחנות הללו מיושנות ועבשות. נוצרת פה תרבות ישראלית יהודית נפלאה, ברמה גבוהה, והיא אינה "האח הגדול".
לאחרונה השתתפתי באירוע של "המדרשה" באורנים, תחת הכותרת: "הזמר העברי כתפילה ישראלית". הזמר העברי, הרוק הישראלי והתפילה היהודית היו מוקדי ערב העיון המרתק והמרגש, כשלוש צלעות של התרבות הישראלית היהודית. התרבות הישראלית היהודית כוללת ספרות, מוזיקה, תיאטרון, קולנוע, אמנות פלסטית, השכלה, מה לא? בתרבות הזו, החיץ בין "דתי" ל"חילוני" הולך ומיטשטש, וסופו שייעלם. התרבות הזו, המחוברת הן לשורשים היהודיים והן לתרבות העולם, היא האנטיתזה לתרבות ההטפשה נוסח "האח הגדול", הקמעות, קברי הצדיקים ו"הישרדות".
לשלושת המאמרים האחרונים של אורי הייטנר: