פתח תקוה: יותר מדי חשמל באוויר

ביתי הוא מבצרי? לא בטוח. סקר בדיקת קרינה בלתי מייננת, שביצע לאחרונה האגף לאיכות הסביבה בעיריית פתח תקוה בבתי מגורים בעיר, מגלה ממצאים מדאיגים. "עד הבדיקה הרציונל המקצועי שלנו היה שדווקא חדרי טרנספורמציה (שנאים), הנמצאים בבנייני מגורים ובחדרי חשמל ברחובות, הם המקורות המדאיגים", אמר מנהל האגף, אהוד שטיין.

הסקר, שבוצע על ידי מפקחת הקרינה העירונית, מרינה יגוטובוב, בדק את רמת הקרינה, שהיא למעשה אלקטרומגנטית ונחשבת לפחות מסוכנת. עם זאת, עלולות להיות לה השפעות בריאותיות שליליות, לרבות פגיעה עקיפה בתאים חיים. על בסיס המלצות ארגון הבריאות העולמי (WHO), נקבעו ערכי סף לחשיפה, אולם במדינת ישראל עדיין מדובר בהמלצות בלבד ולא בתקן מחייב.

כך, למשל, מגדיר הסף מהי החשיפה מזערית, המבטיחה שלא יגרם נזק בריאותי, תוך התייחסות לתופעות השליליות הידועות, וכן התייחסות לאוכלוסיות הרגישות ביותר כמו ילדים, חולים, מבוגרים ועוד. על פי הסף, חשיפה אקוטית (קצרת מועד) היא של עד 1,000 מיליגאוס, ואילו לחשיפה ממושכת עומד הסף על עד שני מיליגאוס.

"ניסינו להבין במהלך הבדיקה מדוע במקום אחד הרמה היא בגדר הנורמה, ואילו במקום אחר קיימת חריגה של עשרות ומאות אחוזים", הסביר שטיין. "לקחנו את ד"ר יוסף פקר, שהוא מומחה לחשמל, וראינו שהוא יכול להפחית באופן מוחלט את הקרינה מארונות הסעף של חברת החשמל באמצעות טיפול נכון בהם. בחלק מהמקומות הטיפול הצליח, ובחלק אחר לא. לפיכך, הבנו שקיימת בעיה אמיתית, שמקורה בהזנת חשמל לבניינים".

לדבריו, בדיקות אקראיות בבתי מגורים גילו כי במרבית המקרים פולט ארון החשמל את הקרינה, שנמצאת ברדיוס קטן ממנו. מדובר בעיקר כשמפעילים במקביל מספר מכשירי חשמל, שצורכים הרבה אנרגיה. הדבר חמור שבעתיים במוסדות, כמו בתי ספר, בהם המזגנים הרבים פועלים במקביל, וגורמים לרמות קרינה מסוכנות.

מדאיג? כן. סיבה להיכנס להיסטריה? כלל לא בטוח. לדברי ד"ר אהוד נאמן, מומחה לקרינה מזה כ-30 שנים ולשעבר ראש אגף בטיחות קרינה במשרד להגנת הסביבה, הנתונים אינם מפתיעים, אולם במרבית המקרים מדובר במכשירים שרמת החשיפה אליהם אינה ממושכת. "צריך לזכור שאם מתרחקים ממש מעט מהמכשיר, בערך חצי מטר, זה בטל בשישים", הסביר. "למשל, מכונות גילוח חשמליות פולטות עשרות מיליגהאוס, אבל מדובר בחשיפה של כמה דקות בודדות ולכן הסכנה לא ממשית".

לדבריו, אין בטווח הארוך סיכון כי טרם הוכח שלקרינה בלתי מייננת, הנפלטת מהמכשירים הללו, יש אפקט מצטבר. ד"ר נאמן מרגיע ואומר כי לילדים

ד"ר נאמן מוטרד כשמדובר במיטות מתכווננות או בסדינים ושמיכות חשמליים. "אלה מוצרים בעייתיים כי אנחנו נחשפים אליהם בצורה ממשוכת, ולא מתרחקים מהם במשך מספר שעות", הסביר. "יש כאן בעיה של חשיפה לשדה מגנטי גבוה". ד"ר נאמן מוסיף לרשימת המקורות האפשריים לקרינה ברמות גבוהות גם מערכות חימום רצפות, ודירות שנבנו מעל חדרי שנאים.

"ראינו כבר מקרים של בית שלם ודשא, שנמדדו בהם רמות גבוהות מאוד של קרינה כתוצאה מהארקה משובשת", ציין. "לפני מספר ימים נתקלתי ברחוב שלם, שנמדדה בו קרינה ברמות גבוהות. התברר שהיה עמוד חשמל וההארקה לא הייתה תקינה".

אז מה עושים? אם אתם מודאגים, אפשר להזמין מומחה לקרינה שיבדוק את רמות בחלקים שונים בבית או בדירה. בחלק ניכר מהמקרים ניתן לפתור את הבעיה באמצעות הזזת ריהוט והרחקתו מארון החשמל או מגורמים מקרינים אחרים.

בחברת החשמל ביקשו שלא להתייחס לטענות.

רעות הרפז־עיני

צילום: מאיר פרטוש

חשיפה מותרת ממוצעת (מיליגהאוס)

זמן שהייה בשעות

2 24

3 12

4 8

5 6

7 4

13 2

25 1

49 0.5