לי' היה השבוע יום הולדת. מפאת גילו המופלג, הוא הודיע שהשנה הוא לא רוצה שום חגיגות, אלא מעדיף להישאר בבית ולעשות חשבון נפש. כאישה למודת ניסיון אני כבר יודעת שצמד המילים "חשבון נפש" לא יכול להוביל לשום דבר טוב, ומיד הודעתי לו שאנחנו יוצאים למסעדה ושאת חשבון הנפש שלו ידחה ליום כיפורים, ועדיף בשנת 2040 (שבה אני מתכננת לא להיות יותר בסביבה). הוא לא התנגד, וזה מה שאני אוהבת בו, שהוא אף פעם לא מתנגד.
וכך מצאנו את עצמנו נוסעים לחפש מסעדה בנתניה,
מקום בו הוא יוכל לספק את תאוותו ולאכול סטייק עסיסי,
לפני שייפלו לו השיניים והוא ייאלץ להסתפק בדייסות. נפלנו על מסעדת "סובה", שאמנם נראתה מתאימה יותר לארוחות צהריים מהירות ופחות לבילוי רומנטי, ניסינו להתעלם משתי קבוצות החוגגים שגדשו את השולחנות האחרים והרעישו כאילו הם נמצאים בלונה גל, וניגשנו למלאכה.
למנה הראשונה הזמנתי סנדוויץ' סושי (35 שקל) שהיה מורכב מארבעה משולשים של סושי עם סלמון ואבוקדו. היה טעים למדי, למרות שהסושי הורכב בעיקר מאורז והפגין נוכחות מועטה מדי של סלמון ואבוקדו. י' הזמין אגרול עוף. התברר שנותר רק אגרול ירקות (18 שקל), אבל הוא לקח את זה והופתע לטובה.
למנה העיקרית חשק חתן היומולדת בסטייק אנטריקוט. חשדו התעורר כאשר המלצר לא ניסה לברר איך בדיוק הוא רוצה אותו, י', בניגוד לאופיו, התעקש שיהיה "מדיום וול" וחיכה לגרוע מכל. הסטייק שהגיע לשולחן, היה נתח בשר גדול וטעים מאוד, אם כי למרות בקשתו המפורשת של י', הוא הגיע "רייר" ואהובי הותיר על הצלחת כמה פיסות אדומות נוטפות דם. גם תפוחי האדמה הנלווים היו מוצלחים מאוד - שילוב נכון של תיבול ובישול שהוליד תפוחי אדמה נימוחים בדרגה הנכונה. אני הזמנתי קומבינציית מאקי (79 שקל), שכללה 20 יחידות והייתה סבירה, אם כי רחוקה מלהלהיב.
ניסיתי להרים כוס יין לחיי יום ההולדת, אך י' רק התבאס מכך שהזכרתי לו את מה שרצה לשכוח. ניסיתי לנחם אותו שהוא נמצא בשיאו מבחינה רגשית, נפשית, שכלית ויצירתית, אבל הוא קטע את נאום העידוד שלי וטען שהוא מעדיף להיות צעיר יותר ב־20 שנה, כולל הטיפשות, חוסר הניסיון והאינפנטיליות הנלווים. הבנתי שהשיחה הזאת לא תוביל למחוזות אופטימיים וקראתי למלצרית כדי לשמוע על הקינוחים.
התברר כי המסעדה לא מאמינה בקינוחים ומציעה שני סוגים בלבד: אננס טמפורה ובננה טמפורה. הלכנו על הבננה (18 שקל) בלי הרבה ציפיות, אבל שתי הבננות המטוגנות שכוסו בשבבי קוקוס ונתבלו ברוטב שהכיל ריבת חלב, היו מעולות וחוסלו על ידינו בקלות.
י' חזר לביתו, אולי לא מאושר יותר, אבל לפחות שבע יותר. עדיף שהוא יתלונן על כל הקלוריות שהוא דחס מאשר על שנות נעוריו שאבדו לבלי שוב.
מחיר: 273 שקל (כולל בירה וכוס יין).
שירות: סביר.
עיצוב: בעל הבית התקשה להחליט מה הוא רוצה להיות.
אווירה: אתם יודעים, ארוחת צהריים.
רומנטיקה: נו, ארוחת צהריים.
שירותים: מושקעים, נקיים ויפים.
מסעדת "סובה", רחוב המחשב 1. בית שהם. א.ת. פולג, נתניה
