האוהד הצהוב המצוי מתנהל בשבועות האחרונים בזחיחות המוכרת ומשפריץ לכל עבר את המכביזם המתלהב שלו. בשביל הרגעים האלה הוא חי.
ניצחון וחצי ביורוליג פלאס כמה משחקים קלילים בליגה של לוזון זה כל מה שאוהדי מכבי צריכים כדי לשכנע את עצמם להתעלם מחצי הכוס הריקה ולחשוב שקבוצות הכדורסל והכדורגל של המועדון נמצאות בדרכן הבטוחה לשחזר ימיהן כקדם.
בתקופה האחרונה אין שום בעיה לזהות את אוהדי מכבי, שמסתובבים ברחובות כשהם טובלים בשלולית צהובה של ביטחון עצמי עם ארשת דבילית של שביעות רצון מרוחה על הפרצוף. יושבי שער 11 — וגם הטרמפיסטים הנובורישים של ימי חמישי בערב — לעולם לא ייתנו למציאות להרוס להם את הפנטזיה האוטופית על הקבוצה שלהם. רק שלפעמים המציאות חזקה יותר אפילו ממכבי.
יפה לו, לאבי נמני, על הכפייתיות שבה הוא מתעקש להנמיך את הציפיות. יודע צדיק נפש בהמתו. הוא נמצא מספיק זמן במכבי והוא מכיר מספיק אוהדים כדי לדעת שהחבר'ה האלה צריכים רק כמה ניצחונות דרדל'ה על כל מיני הפועל חיפה ורמת גן ועכו — קבוצות דמיקולו שנקלעו לליגה הבכירה שלא בטובתן — כדי להשתכנע שהנה אנחנו שוב קבוצה גדולה. ובגלל זה מגיע הדרבי בתזמון מושלם.
כי עם כל הכאב, הפועל תל אביב (טפו) טובה ממכבי בעשר דרגות. היא מאורגנת הרבה יותר, היא מוכשרת פי כמה והיא בעיקר קטלנית. זה לא אומר שהיא בהכרח תנצח — בכל זאת מדובר במשחק חוץ והפועל איבדה העונה נקודות
לקבוצות אנמיות יותר ממכבי — אבל הבדלי הרמות עדיין ברורים. כלומר, ברורים לכל מי שהוא לא אוהד מכבי. אלה משום מה בטוחים שמאיוקה הוא דרוגבה ושרן ייני הוא צ'אבי, כשבמציאות שניהם בקושי יוסי שבחון.
וזה עוד כלום לעומת האוהדים מהכדורסל, שבלי טיפת בושה כבר התחילו לדבר על פיינל פור ביורוליג. שני ניצחונות בית דחוקים יחסית, על ההרכב החסר מאוד של ריאל מדריד ועל אסופת הבלרינות האקראית של פילזן, כבר שכנעו אותם שיש פה קבוצת כדורסל רצינית.
אז מה אם שתי היריבות האחרונות הצליחו להחטיא בערך 2,000 שלשות חופשיות ביד אליהו, אז מה אם אין למכבי אפילו שחקן אחד שיודע לעבוד עם הגב לסל, אז מה אם אידסון לא קשור לכלום, אז מה אם הישראלים התאדו על הספסל, אז מה אם עדיין אין היררכיה של רכזים ואין בעל בית. הם לא יתנו לזה להרוס להם את הפנטזיה.
השבועות האחרונים סחטו מהאוהדים את תמציתו המזוקקת של המכביזם. אלה שלפני חודשיים חיפשו להיפטר מהמנוי שלהם לבלומפילד כבר מחכים לקיזוז הנקודות בסוף הליגה כדי להתקרב למכבי חיפה. אלה שלפני חודש רצו לזרוק את פנחס גרשון
יחד עם חצי מהשחקנים וההנהלה כבר מספרים לי שהם מבררים על חבילות לפריז.
לפעמים חבל לי שאין למכבי איזה אתוס לוזרי סטייל אריק איינשטיין. אפילו שיר קטן, משהו שיכניס את האוהדים שלה לפרופורציה. נראה שבשביל זה נצטרך לחכות לציון נתן.
